
| גוסטב מהלר השייך לתקופת המעבר בין המוסיקה הרומנטית למודרנית כתב 9 סימפוניות וכדבריו כל אחת מהן היא''כעולם" המכילה הכל והסימפוניה כשאר יצירותיו נועדו לדורות הבאים ולא לתקופתו בה הוא חי. את הסימפוניה השניה השלים מהלר לאחר מות ידידו המנצח בילוב וקרא לה "התחיה" בעקבות כורל של קליפשטוק שהושמע בטכס הזכרון לבילוב שדרך אגב שלל פרקים מהסימפוניה הלא גמורה כאשר מהלר התיעץ איתו. הסימפוניה עוסקת בחיים לאחר המות ומתחילה במרש אבל שנכתב כהמשך לסימפוניה הראשונה שלו ושאותו ציווה מהלר לנגן בהבעה רצינית וחגיגית.היא עוסקת בשאלת החיים והמות ואופיה קודר.כדברי מהלר על סיום הסימפוניה החגיגי- הנשמה התועה מוצאת את האור. בביצועה השתתפו הפעם התזמורת הפילהרמונית הישראלית,מקהלת האופרה הישראלית,הסולנים מירלה גרדינרו-סופרן וברטה שוורץ-אלט. על כולם ניצח המנצח מונצואלה בן ה26 גוסטבו דודמל. דודמל אינו רק מנצח אלא גם שחקן תיאטרון טוב הנותן בניצוחו הופעה פרטית משלו.יש לו קסם אישי הכובש את הקהל מיד עם השמעת הצלילים הראשונים תחת שרביטו. הוא סוחף איתו הן את המבצעים כולם והן את הקהל.הוא חי את המוסיקה בכל רמ"ח איבריו. זה היה ניצוח כוחני,הכל בעל פה,עם מתח פנימי רב, במרץ נעורים מעודן.אפשר היה לחוש את המוסיקה בהתבוננות על תנועותיו וקפיצותיו שהיו מתואמות להפליא עם הצלילים. זה היה ביצוע מחשמל כאשר התזמורת נשמעה טוטלית להוראות המנצח והוציאה צלילים נקיים מקסימים בכל קבוצות הכלים. היה בביצוע ,אחידות,דיקנות והורגשה ההכנה הקפדנית. כלי הנשיפה שתפקידם רב בסימפוניה זו נשמעו בצורה נהדרת והורגש שהתזמורת כולה מנגנת בחדווה, רצון ותענוג. המקהלה המתוגברת הענקית נשמעה היטב בפרקי הסיום של הסימפוניה כששרה את הפרק "אור קדומים"מתוך קרן הפלאים של הנער ו"התחיה"מאת קליפשטוק ומהלר. הסופרן קולה היה חלש ולא הצליח להתגבר על התזמורת והמקהלה ונשמע היטב בטונים הגבוהים בלבד. האלט היטיבה לשיר. לסיכום זה היה ביצוע מרשים ביותר מלא הדר, עוצמה ומתח לסימפוניה מקסימה שלא במהרה ישכח. לראות או לא לראות:קונצרט וביצוע לא שיגרתיים-לרוץ נכתב על ידי elybikoret , 15/12/2007 09:51 |
chosen
בתגובה על מוזיאון ישראל-פתיחה מחודשת לאחר שיפוצים והוספות
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי ,
איפה היית עד עכשיו, כל כך חסר כאן הקול 'המוזיקאלי' , טוב שהגעת.
נהניתי לקרוא את דבריך, נכר שאתה בקי בנבכי הביקורת המוזיקאלית.
עדיין לא הייתי בקונצרט המדובר, אבל לקרוא את הפוסט ולשים דיסק של 'שירי האדמה' ו'שירים על מות ילדים' - מה שמתאים לאווירה של חורף ולקצת עצבות שבלב.