אלימות מהסוג השלישי

1 תגובות   יום שישי , 17/2/12, 19:08

חשבתי פעם שאלימות טיבעה  שהיא מופנית על ידי אדם אל אדם אחר, בין שהיא פיזית כלומר מכות ובין שהיא מילולית כלומר קללות. וחשבתי לכן שיש להוקיע ולהתנגד לכל סוג של אלימות כיוון שהיא פוגעת בכל המעורבים. לא רק בנמען אלא גם במוען. כפי שנאמר לפני זמן רב ומאז פעמים רבות נוספות (אם כי לא על ידי רבים)- עדיף לסבול עוול מאשר לעשות עוול.

 

אף שמבחינה מעשית קשה לקבל ולהאמין בזה בלב שלם כי הגוף כואב והאגו יותר- שהרי אם יכו אותי לא אכאב? ואם יקללו אותי לא אפגע.. - בכל זאת, כאשר אני ישוב אל מול מסך המחשב והריחוק מאפשר לשקול את הדברים בשלווה. מאזני המחשבה שלי נוטות להסכים ולהסכין עם האמור- אכן עדיף לסבול עוול מאשר לגרום לו.  

אבל, מקרה שקרה ברוסיה לפני זמן קצר הביא אותי להבנה שיש סוג נוסף של אלימות. מקווה שאצליח לרדת לפשרו מבלי שהמילים יכזיבו אותי ואת מי שעשוי לקרוא את  הדברים. 

 

קבוצת פעילים רוסית החליטה לאחרונה לערוך הפגנת בובות ברוסיה :

http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1642579

ייתכן שבגלל הקור העז ואולי מטעמים אחרים שלא עולים עכשיו בראשי, בכל מקרה כוונתם הייתה להעמיד בשלג בובות מסוגים שונים אוחזות כרזות מחאה נגד סילוף הבחירות האחרונות על ידי המשטר ובכלל. אבל למרבה ההפתעה הם נתקלו בסירוב מצד הרשויות כיוון שלטענתם- הבובות אינן אזרחיות רוסיות ולכן אסור להן להפגין ועוד כיוצא בזה טעמים והצדקות. אני יודע שזה נשמע כל כך מופרך מן היסוד עד שקשה להאמין בדבר ועם זאת כך אירע (הייתי מחשיב את עצמי בר זמן אילו בורכתי בדמיון כזה והייתי יכול להמציא את הסיפור).

 

הכתבה הזו גרמה לי לתהות מה איכפת לרשויות הרוסיות מהפגנה של כמה בובות כאשר עשרות ומאות אלפים מפגינים כבר חודשים ברחבי הארץ. ויותר מזה, מה עבר בראשם של אותם דוברים שנאלצו לצאת, להיעמד מול מקרופונים (ייתכן שאני מעט רומנטי בתיאור ובעצם מדובר במייל שנשלח ולא במסיבת עיתונאים הומה. בכל זאת העיקרון הוא אותו עיקרון) ולומר דברים שנשמעים כאילו יצאו ממערכון של מונטי פייטון. אין לי ספק שברור לאותם דוברים שטענתם מגוחכת ובכל זאת היא נאמרה. נדמה לי בפעולה הזו נחשף משהו עמוק יותר בנוגע להפגנות בפרט ובנוגע ליחס שבין שלטון לנתיניו בכלל. 

 

אני יכול להבין מדוע השלטונות רצו לעצור את ההפגנה והסיבה לא מיוחדת לרוסיה. זה מה ששלטון רוצה לעשות- הוא רוצה להמשיך לשלוט ולא רוצה שיפגינו נגדו. אבל מה היה מיוחד בהפגנה הספציפית הזו שהוציא אותו משלוותו וגרם לו להגיב בצורה אבסורדית.

אני חושב שהשלטון לא חשש מהשלטים ומהססמאות שהבובות יניפו, כלומר הוא לא חשש מהתוכן של ההפגנה שמן הסתם לא היה שונה מתוכנן של ההפגנות האחרות שנערכו ונערכות ברחבי רוסיה. ואם הוא לא חשש מתוכן ההפגנה- וברור שהוא חשש ממשהו, נראה לי שמה שהפחיד אותו היה אופי וצורת ההפגנה. כלומר, השלטון לא פחד מהשלטים שהבובות יניפו אלא מהבובות הרדיקליות עצמן.  

 

 אני חושב שהסיבה לכך נעוצה בסוג שונה של מחאה שהפגנה מסוג זה מפעילה. נראה לי שזוהי אלימות שהיא אלימות ללא אלימות אם אפשר לומר כך ואבקש לכנות אותה אלימות מהסוג השלישי וזאת משתי סיבות בשונה מאלימות כפי שתיארתי בתחילת הדברים זו אלימות שאינה מכוונת כנגד מישהו (מישהו לא חייב להיות אדם ספציפי אלא גם קבוצת נאשים, מפלגה...) אלא נגד המכלול כולו. יותר מזה זוהי אלימות שלא מופעלת על ידי מישהו אלא על ידי המכלול כולו. זוהי אלימות חסרת גוף, אלימות לא אנושית ואני מתכוון לכך במובן חיובי. בעוד שאלימות אנושית ניתן לתאר כיחס בין שני פרטים (ושוב זה כולל גם קבוצות וקהילות וכיו') הרי שאלימות מהסוג השלישי היא יחס שנצר בין המכלול לבין עצמו. זהו מצב שבו הגוף פונה נגד עצמו ותוקף את עצמו מבפנים. לא מדובר באנשים שתוקפים או מוחים נגד אנשים אחרים או נגד מוסדות השלטון שהם כפופים- כלומר מדובר במתקפה חיסונית, בסרטן שאיתו השלטון לא יכול או יודע איך להתמודד. 

 

בהפגנות רגילות נאספת קבוצת אנשים אנשים רצונות, צרכים היסטוריה ואג'נדה ויוצאת למחות נגד דבר זה או אחר. הם מתמקמים מול מוסדות השלטון או צועדים ברחבי  העיר, נושאים שלטים וקוראים בקול תנו כך או שחררו אחרת. במצב העניינים הרגיל השלטון מתמודד עם יריב מסוים וידוע. גם אם היריב הוא המון מונה רבבות אנשים עדיין מדובר בקבוצה סופית וספצפית של אנשים. נגד יריב כזה השלטון יכול ויודע להתמודד ואף עשה זאת בעבר. בין שתגובתו תהייה מילולית ובין שתהיה פיזית. אבל בהפגנת הבובות נוצר מצב שונה- היריב אינו אדם אלא הוא דבר מה דומם, בובה (והבחירה בבובות בהקשר זה היא לא פחות מגאונית לטעמי) ולפיכך טענותיו אינן טענות שמושמעות על ידי א ומופנית נגד ב. בהפגנת הבובות מדובר בטענות חסרות מקור וכיוון שהם חסרות מקור ומקום הן הופכות לכל מקור ולכל מקום. בהיפוך על דברי אריסטו שאמר- רכוש ששייך לכולם לא שייך לאף אחד- טענה שלא יוצאת מפיו של אדם ספציפי יוצאת מפיהם של כולם. וככזו היא מופנית כלפי אף אחד וכולם. 

 

זה אני חושב המקור לתגובה המוזרה של השלטונות הרוסיים (שבאותה מידה יכלו להיות השלטונות המצריים או הקונגולזיים או בעצם כל שלטון כמעט וליתר דיוק כל שלטון שמתבסס על חוק- זה דורש הרחבה אבל נעשה מאוחר).

אין לי ספק שניתן לנסח את הדברים טוב יותר, להרחיב ולדייק יותר. אשמח לשמוע השגות והצעות...

 

 

 

דרג את התוכן: