יום שישי שני שאני לא סועד עם אמא

בשישי הראשון כנראה הייתי עסוק אצלי פנימה

עשרות שנים עם פעמים ספורות שאיני לידה

הדלקתי נרות בפמוטים שהורישה, "מכסף" אמרה

פמוטים מימי נעורי בשישי של אחרי רחיצה

בחולצה לבנה ארוחה טעימה, שובבות של שמחה

תקליטים של הפלטרס ואלוויס, חלומות ותקווה

יגאל אחרי תעלול, ואני עם בת השכנים בצמה ארוכה

פמוטים של ימי משפחה אני ואחי משפחתו, משפחתי

יגאל מספר בדיחותיו, ישי מסביר דעותיו, ואני ממלמל לעצמי

חמישה נכדים מחייכים צועקים ואבי מביט ומחייך

וקידוש שהחזרתי מימי בראשית לאבא שעלה מתבולל

פמוטים של שישי בשמחות ובעצב ואמא ממלמלת תפילה

"דיברתי עם יגאל ואבא למעלה וסיפרתי כל מה שהיה"

שנים ארוכות לשנותיה מבטה החזק, רווי סבל, ביקורתי מחייך ויודע

כשאני מספר על ילדי שלי אמנון גיא ושרית נכדיה

פמוטים של בדידות בחדרה הקטן ב"דיור" שבגן

"אם יגאל היה בחיים... וחנה, ונחמה, ואהרון והדסה

ויוסף, ודוד"... "ואמא שרה", ופרשת השבוע על המרקע

ו"ה'מורה" לתנ"ך "ידידיה"  ........כל הבנות אהבוהו"

הדלקתי נרות, פניה עלו. נזכרתי בשבת אחרונה

צילמתי את נכדי הג'ינג'י בידיה של שרית בתי, נכדתה

והוא בשערו האדום ושערי שמזמן כבר דהה

ושרית מחייכת אלי חיוך שכולו שמחה, עתיד ותקווה

מימין לאמא יגאל ז"ל, ואני משמאל. את שערי האדום לא רואים מסיבות טכניות בלבד

שרית ואופיר