וגשם ניתך לאדמתי,מצליף טיפותיו בשלוליות דרך ,כפרצי חמצן כמעוף אל מרום נוסקים לענני סערה,חוצצים אופק נסתר,מבשיל תהום חורף מבישה רתמותיה כשלון חידתי לאמונה שלמה.

כדמעות שוטפות,מחוויר העולם נוכח זעף הרוח,מכה במשביה הצלפות איתנים בצל ההרים,כרעמה איומה למשט הגדול החובק עוצמותיה פחד בליבי.

הבזקים קולחים ממעל,בקול רעם מתגלגל מבשרים בוא סנוניות חופש אל תוככי חיי,כיונת שלום ובשורתה קשת המבול.

ותשמע תרועת תפילתי,הדיה נבלעים ברוח כקמה הרופפת ברוח,ואחרוז בלשוני מילות אהבתי כזמר עליון להביא בתוכי יומרות אושר.

ותש כוחי,נסוך ליבי מעל תפילתי,ואדום.כי בי נגעה יהירות חוטאת,ואניח לנשמתי,הזדככןת איתנה.ואני,הומה קולי זכרון ילדות נשכח.

גשם רוויה

ניתך לאדמתי

טיפותיו שלוליות

מבשילים חורף

לאמונה שלמה.

דמעות שוטפות

מחווירות עולמי

זעף רוח

הצלפת איתנים

בחדרי ליבי.

תרועת תפילה

הדיה בולענים

זמר עליון

כהזדככות איתנה

בזכרון נשכח.

ונדידת החסידות,מביאה לנפשי מזור ועדנה כעולל ראשון לאהבה.

וליבי כה הומה אלייך,מבקש חמימותך להכניפך תחת כנפי חיי,לסוכך בנפשך נשיקות אהבה כחלום שכוח מאי שם.

ואפרוש הינומת ידיי על ראשך,פנייך אלטף כרחיצת אהבה חדשה,ואקח ידך,להובילך אל קדושתי,לקרוא לך משנת אהבתי.

בין ימים של אושר,אלהיט ליבי אהבה.

בין ימים של כאב ארכין ראשי תוגה.

בין ימים של תקווה,אפריח נשמתי תפילה.

בין ימים של מחלה אפצע ליבי דאגה.

ואותך לאהוב עד קץ,באהבת אמת ,נקייה מכל פגם.