ואלך בין שבילי בראשית,מחטט רגליי בין אבני בזלת,להביא מראות עולמי,בין קיני אושר,עטופי חדוות קדושה,בין נמלי ספינתי אהבה. רוח חרישית תטופף בפניי,עונג נעלה,כליטוף יד אלוהיי להביאני בברית מלאכיו,מסע אל תורת משנתו,להושיעני בדידותי הרבה. מחשבות חולפות בראשי,כמסע בזמן,לתתני ניצוצות אור,כלקח עתידי במזמרות הזמן. בין אדמת טרשים,לגני פרא אמשול דרכי,חרמש קציר לפנות ליבי לאהבתך. בין גלי הרוח השורקת אצניף עלי שלכת בין סככת סוכתי,לקושש עצי אש,להאיר יומי באור טלאים,להפיך יומי לטהרת חדוות אהבתי. קולות ענוגים יישמעו בחוץ,של אהבת הטבע בשיא פריחתו ,בשיא הולדתו,פכפוכי חיים חדשים נאצלים במדרונות העולם,תקווה חדש למראית שבועת אלוהים. ואבואה אלייך,לאחוז בידך,ולהביאך אל מרבד הכוכבים,ושם,בשמים הגדולים,,, ירח כפות ענניו,יביט מתוך חומות הלילה,ישייט לו בין עצי דקל ,ישליך צלליו לאדמה,באור זך,מאיר דרכי להמיית ליבך.ואני קורא דמותך אהבה. נמלי ספינתי אהבה, מראית עולמי חדוות קדושה גני פרא פעמי תפילתי.
ניחוח אישה מצניפה ליבי עלי שלכת תוגה סככת סוכתי קריאת אהבתי.
אור זך כפות עצבוניו מחריש בין חומות הלילה משליך צלליו המיית ליבך. ושעון החול,יחריש גרגיריו למען יתחיל חירותו מחדש לימים של אהבה. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נפלא! רק תיקון קטן: "מכתת רגלי" ולא "מחטט רגלי".
ושעון החול,יחריש גרגיריו למען יתחיל חירותו מחדש לימים של אהבה.
איזה סיום מדהים, לדרכים של אהבה.
גם בשבילים של קדושה נחוצה לאדם אהבת בן זוג.
כי באהבת אמת מימד הזמן נעלם וההווה ממלא את האוהבים עד כלות.
ומי שחווה מבין...