תייר אחד מגיע לניו יורק ועולה מהרכבת התחתית לרחוב. ליד התחנה הוא פונה ליהודי שעומד שם ושואל אותו כמה זמן לוקח להגיע לבניין האמפייר סטייט בילדינג? היהודי לא עונה.

הוא פונה אליו שוב ושואל כמה זמן לוקח להגיע לבניין האמפייר סטייט בילדינג?

היהודי לא עונה. 

אולי הוא חירש חושב התייר בליבו וצועק "איך מגיעים מפה לאמפייר סטייט בילדינג! היהודי לא עונה.

מיואש התייר מתחיל לצעוד, לאחר שהתרחק כעשרה מטרים היהודי פתאום צועק לעברו 10 דקות.

חוזר אליו התייר ושואל "מדוע לא ענית לי בפעם הראשונה, השנייה והשלישית כששאלתי אותך?

עונה לו היהודי,  כי לא הבחנתי בקצב מהירות ההליכה שלך.

מהו משך הזמן שלוקח טיפול בתמציות פרחי ארץ ישראל? התשובה לשאלה זו נענתה במשל הנ"ל.

במסגרת "סיפורים מהקליניקה", ברצוני לספר לכם על טיפול שנמשך במשך שש שנים, בהמשך הסיפור  תבינו מדוע.

אדריאנה הגיעה לקליניקה שלי לפני שש שנים, היא עלתה לארץ בשנות התשעים יחד עם אחותה, הוריה, בן זוגה ושני ילדיהם מאוקראינה.  

הוריה העדיפו את אחותה על פניה וחינכו את אדריאנה לתמוך באחותה ללא תנאי. שתיהן התקבלו לעבודה בחברת נסיעות ועבדו שם במשך 15 שנה. המשרד התמחה בטיפול בקהל הרוסי, הם עבדו יחד עם חברת תעופה רוסית שהטיסה את הנופשים מרוסיה לארץ. עם התפתחות הטכנולוגיה האינטרנטית ההזמנות פחתו, החלו קיצוצים במשרד ועובדים פוטרו. לאחר תקופה קצרה אדריאנה ואחותה קבלו הודעת פיטורין.

אדריאנה קיבלה את ההודעה בצורה קשה. כשהיא מתקרבת לגיל חמישים, ללא מקצוע, העתיד נראה בעיניה חסר וודאות. כשהיא באה לקחת את חפציה מהמשרד הופתעה לראות את אחותה יושבת במשרדה. כשאדריאנה שאלה את אחותה מה קרה, היא אמרה לה מבלי למצמץ שההנהלה הודיעה לה שאחת מהן יכולה להישאר, אז היא מייד אמרה להן שהיא נשארת, ואחותה כבר תסתדר.

עם הרגשה של תחושת בגידה, בריאות מעורערת והמון כעס על אחותה ועל החיים הגיעה אדריאנה אלי לקליניקה. היא סיפרה לי שהיא מאוכזבת מד מהחיים ואינה יודעת מה לעשות, לאיזה כיוון לפנות. היא אינה מאמינה שתוכל למצוא עבודה בגילה המתקדם ובנוסף לכך בעלה שהפך להיות המפרנס היחידי במשפחה נפצע והוא מושבת חלקית מעבודתו כקבלן שיפוצים.

באבחון הראשוני בעזרת תמציות הפרחים של ארץ ישראל עלו הפרחים הבאים:  דטורה נטויית פרי: תמצית המובילה אדם מאובדן בטחונו העצמי לזיהוי עוצמתו הפנימית וחזקותיו הייחודיות, אירוס ארץ ישראלי: מתאר אדם האוצר בתוכו כעס ואין הוא מאפשר לעצמו לבטא אותו, חבלבל החוף: תמצית פרח זה מובילה את האדם לצאת מתפיסת הקורבן. קורבן הוא מי שמאמין שדברים נכפים עליו ואין לו יכולת להתנגד. והתמצית האחרונה שעלתה הייתה אירוס ענף, שתמציתו מכוונת את האדם אל הידיעה הפנימית שכול קושי הוא טוב ביסודו, אך ניתן ניתן להכיר בזה רק לאחר תקופת מה, בהסתכלות לאחור.

זה לקח מספר חודשים עד שאדריאנה הייתה מוכנה לקבל שתהליך הפיטורין היה בלתי נמנע ושאין טעם להתווכח עם העבר. היא הבינה שמיקוד בעבר מגביל אותה מלראות את ההזדמנויות העומדות בפניה ברגע זה ממש ושמה שאחותה עשתה נועד להדוף אותה למשהו חדש בחייה.

"אתה יודע נתן" היא אמרה לי "אני חושבת שמה שיחזיר לי את הביטחון בעצמי ובחיים יתרחש אם אלך ללמוד משהו". שאלתי אותה האם יש משהו שאותו חשבה ללמוד? והיא ענתה כן ומייד בטלה אותו בטיעון שבגילה היא לא תוכל להתמודד עם מטלות הלימוד.

"בסדר" אמרתי,  "אבל על מה חשבת"? היה לי ברור שקודם כל יש להעלות את הרצון על פני השטח ולהגיד אותו. כמי שהייתה בצל של אחותה ה"מוכשרת" היא לא נתנה לעצמה לבטא את הרצונות והכישורים שלה.

"הייתי רוצה ללמוד משפטים במרכז הבין תחומי בהרצליה" היא אמרה והשפילה את מבטה כמי שמחכה למילים מבטלות להן הורגלה.

"ואיך תרגישי שאלתי אותה כשתקבלי את תעודת העורך דין"?

היא הרימה את מבטה מופתעת מהשאלה, "מה זה מאושרת" היא ענתה ומייד שאלה  "אתה חושב שאני אצליח הבריאות שלי היא לא מי יודע מה ואיך אתחרה בכול הצעירים עם הלפטופים והאנרגיה שלהם".

אמרתי לה שהתחרות שלה היא רק עם עצמה. אף אחד מהבחורים הצעירים ששם לא מפריע לה ללמוד, אלו הן המחשבות שלה המקטינות אותה ושהמאבק הוא אך ורק בינה לבין מחשבותיה.

שבועיים מאוחר יותר אדריאנה היגיע לקליניקה בחיוך ואמרה לי "אתה לא מאמין מה קרה. היום אחרי שנרשמתי ללימודי המשפטים שיחלו באוקטובר הקרוב, קיבלתי הודעה מאימא שלי, שחברת התעופה שעבדה עם משרד הנסיעות הקודם שלי פשטה את הרגל, ואחותי מצאה את עצמה בלי עבודה".

"החיוך שלי היא אמרה, הוא לא בגלל שאני שמחה לאידה, החיוך הוא של הבנה שאלמלא פוטרתי לא הייתי מתחילה באוקטובר את הלימודים שלי".

"אז מה נתן" היא הוסיפה "הכול לטובה"?

המשכנו להיפגש במשך תקופת הלימודים כשאדריאה שומרת על רמת ציונים של 85 בממוצע. היא קבלה תמיכה על ידי תמצית של כלנית לבנה השומרת על המיקוד של האדם במטרה. עם סיום הלימודים  עלה הפחד שוב של מי ייקח אותי לסטאג', הרי אני אישה בוגרת, כאשר סטאג'רים צעירים למשפטים יש עשרות?. משום מקום, בשיחה עם חברים היא קיבלה הפניה למשרד של עורך דין שחיפש מתמחה והסכים לקבל אותה כמתמחה במשרדו.

שנה מאוחר יותר לפני בחינות הלשכה היא קבלה תמצית "אל פחד" ועברה את בחינות ההסמכה בכתב בפעם השנייה בהצלחה. מספר שבועות מאוחר יותר עמדה בבחינות בעל פה והוסמכה כעורכת דין מן המניין.

לפני שלושה חודשים, חמש שנים לאחר הפיטורין עמדה אדריאנה מאושרת, גאה בעצמה בירושלים, בטקס קבלת תעודת עורכת הדין.

כיום היא עומדת בפני פתיחת משרד עצמאי.

לשיחת ועידה ביום שלישי 20.2.12 על תמציות פרחי ארץ -ישראל

הקש כאן