הסכמים – באיזה מקרה יקבע בית המשפט כי הסכם ממון בתוקף, גם אם לא אושר כדין ברוב רובם של המקרים דרוש אישור של בית משפט/בית דין/רשם הנישואין (או של נוטריון אם ההסכם נעשה טרם הנישואין) כדי שהסכם הממון בין בני זוג יהיה תקף. במקרים מיוחדים – יחרוג בית המשפט מכלל זה. מהם המקרים? עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בדיני משפחה, גישור וגירושין כידוע על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1974, הסכם ממון חסר תוקף משפטי אם נעשה בין בני זוג נשואים ולא קיבל אישור או תוקף בערכאה המוסמכת לכך. הסכם ממון בין בני זוג נשואים ניתן לאשר אצל הגופים הבאים: בית משפט לענייני משפחה בית הדין הרבני רשם הנישואין נוטריון – אם ההסכם מאושר אצל הנוטריון טרם הנישואין פסקי הדין הרבים שניתנו בנדון מבהירים היטב כי אישור הסכם הממון הינו נושא מהותי ולא ראייתי, ובלעדיו ההסכם כאילו לא נעשה כלל ואין לו משמעות משפטית מחייבת. הדרך לאישור הסכם ממון בין בני זוג חוק יחסי ממון קובע כי: 1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. הסכם בין בני זוג על מנת שיהיה תקף מצריך אישורו בפני הרשות המוסמכת כמפורט לעיל. הסכם כזה שקיבל תוקף של פסק דין נהנה מאישרור ומתוקף כפול – זה של הסכם וזה של פסק דין. ע"א 419/84 טוכנמיץ נ' טוכנמיץ פ"ד לט(1) 287 מפי כב' השופט בייסקי, דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי פ"ד נ(3)573, מפי כב' השופט א. גולדנברג, ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פד"י מ"ב(3) 499, מפי כב' השופט הנשיא שמגר, ע"מ (ת"א) 1242/04 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו], מפי כב' השופט שנלר. המניעים של המחוקק בחייבו את בני הזוג להופיע בפני רשות המחוקק מצא לנכון לקבוע כי אין תוקף להסכם ממון בין בני זוג אלא אם הערכאה השיפוטית תשוכנע כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו בדיוק במה מדובר ומהן התוצאות הנובעות מחתימתם על אותו הסכם. (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 430-431 (1982)). כאשר הסכם מאושר בבית המשפט השופט בדרך כלל מקריא ומסביר לצדדים את עיקרי ההסכם, או שואל אותם שאלות כדי להבין אם הם מודעים לטיב ההתחייבויות שלהם. זה הנוהג בבית המשפט והאישור אינו פורמלי וקר, אלא השופט/ת משוחח/ת עם הצדדים, ובמיוחד אם ההסכם נראה לא שגרתי על פניו (למשל אם מדובר בסכום מזונות חריג, או בחלוקת רכוש שאינה מאוזנת באורח קיצוני). הוראות אלו בחוק יחסי ממון נועדו להוות בטחון לכך שבן הזוג שזכויותיו נפגעו בהסכם או שהתחייב להתחייבויות קיצוניות או עשה ויתורים גורפים או שעניין מענייניו קופח - עמד על משמעותו, טיבו והשלכותיו של ההסכם, ועשה אותו מתוך רצון חופשי והבנה מלאה להוראותיו ולמשתמע מהן (בג"ץ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול, ([פורסם בנבו]. חובת האישור בפני רשות הינה מהותית ולא ראייתית חובת האישור בפני רשות אינה ראייתית בלבד אלא מהותית ואין אפשרות להתנות או לוותר עליה. כל הפרוצדורה הכרוכה באישור הסכם ממון בין בני זוג מיועדת להבטיח כי בני הזוג אכן מודעים לתוכנו של ההסכם ולתוצאותיו, שכן מרגע אישור ההסכם ע"י בית המשפט המוסמך הופך ההסכם לפסק דין שריר וקיים לכל דבר ועניין, אשר ניתן לאכוף אותו ויש לפעול על פיו ולקיימו. הדרישות המפורטות בסעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון אינן רק פרוצדוראליות, אלא נועדו להבטיח את המהות והיא מודעותם וידיעתם כמו גם הסכמתם של הצדדים להוראות ההסכם. יחודו של הסכם ממון הפסיקה חזרה וקבעה כי ייחודו של הסכם ממון בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג, נעוץ בכך שקיומו של הסכם ממון גובר על כל הסכמה אחרת בין בני זוג, וגובר על הסדר איזון המשאבים לפי פרק שני לחוק יחסי ממון, הקובע כי רכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין הוא משותף ובר איזון. לאור חשיבותו של הסכם הממון נקבעו תנאים לאישור ההסכם ע"י בית המשפט, שבלעדיהם אין לראות בהסכם הממון כהסכם מחייב בין בני זוג. במקביל לאחר אישור הסכם זה אין כמעט אפשרות לבטל אותו, אלא בהסכמת שני בני הזוג גם יחד. במקרים רבים בהם לא אושר הסכם ממון הגם שנחתם, פסק בית המשפט כי אין לו תוקף והוא בלתי ניתן לאכיפה. כל זאת מאחר ולא אושר כדין. באילו מקרים בכל זאת בית המשפט יקבע כי יש לפעול על פי ההסכם ויתן פסק דין לאכיפתו ולמילוי אחרי תנאיו? זאת יקרה כאשר בני הזוג פעלו על פי ההסכם, לא רק חתמו עליו, אלא בחלוף השנים התנהלו והתנהגו על פיו וקיימו את הוראותיו. במקרים כאלה ייאכף ההסכם גם אם לא אושר על פי הכללים הנוקשים שבחוק יחסי ממון (סעיפים 1+2). כך למשל נקבע בע"א 151/85 רודן נ. רודן כי האשה שטענה כי ההסכם לא תקף מאחר ולא אושר כדין הינה מנועה מלהעלות טענה כזאת, מאחר וההסכם נחתם לפני כתשע שנים והצדדים פעלו על פי תוכנו של ההסכם במהלך שנים אלו. ההסכם שנחתם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות לתוכנו ולהשלכותיו תקף, זאת לאור העובדה כי הצדדים בהתנהגותם ראו בו חוזה תקף ומחייב. עוד קבע בית המשפט כי העלאת טענה כזו בשלב כה מאוחר – תשע שנים לאחר שהצדדים פעלו על פי ההסכם – מהווה שימוש בזכות שלא בתום לב, דבר העומד בסתירה לחוק החוזים ולסעיף 39 שבו. גם בת"א 8432/87 ברט. ברט נקבע תוקפו של הסכם למרות שלא אושר כדין בהתחשב בנתון העובדתי כי משך ארבע שנים מאז עריכת ההסכם פעלו הצדדים על פיו וחלק גדול ממנו בוצע. הדברים אינם רלוונטיים אם ההסכם נחתם, הונח במגירה ומי מהצדדים לא פעל על פיו, ואולם אם הצדדים בהתנהגותם ראו בו חוזה מחייב, ואף פעלו על פיו – צד המבקש לבטלו ייחשב כמי שאינו נוהג בתום לב, אם פעל על פיו במשך תקופה מסויימת וביצע את ההסכם. כאשר מהתנהגות הצדדים ניתן ללמוד על כך שהמדובר בחוזה מחייב ואכיף ולאור זאת פעלו על פיו, ניתן ללמוד ממכלול הנסיבות שאפפו את התהליך כי נוצר הסכם בר קיימא אכיף ומחייב. וראה לענין זה ע"א 649/73 קפולסקי נ. גני גולן בע"מ, 158/77 רבינאי נ. מן שקד, ע"א 5332/03 רמות ארזים חברה לבנין הושקעות בע"מ נ. שירן ועוד'. הכרזה על ביטול הסכם שביצועו התחיל והצדדים פעלו על פיו יש שיצור חוסר הגינות. יתר על כן גם על פי עקרונות ההסתמכות, יש ציפיה לקיומו של הסכם שהצדדים פעלו על פיו. לסיכום, בנסיבות מיוחדות, בהן מדובר בהסכם שנוצר שנים קודם לכן, ואשר בני הזוג ראו בו הסכם תקף ומחייב, פעלו על פיו, ועשו לביצועו – יורה בית המשפט לענייני משפחה על אכיפתו של ההסכם גם אם לא אושר כדין וגם אם על פני הדברים מהווה הדבר חריגה מחוק יחסי ממון בין בני זוג שהינו חוק קוגנטי.