הרבה זמן לא כתבתי, והאמת יש המון נושאים לא אקטואלים בהכרח שחשבתי לכתוב עליהם אבל כנראה שהאקטואליה חזקה מהכול והיא הדבר שמספק לך את הצורך לצעוק דיי... ומה היום ובכן אי אפשר להישאר אדיש לתקופה האחרונה , תקופה של שביתות, איומים, משאים ומתנים בין עובדים למעסיקים ואני חושב שאין תוכנית ריאליטי שהייתה מצליחה לעשות את מה שקרה פה בשבועיים האחרונים וזה להבליט את הבעיה בצורה ציורית כפי שעשו עופר עייני עם שביתת עובדי הקבלן, וועד עובדי רכבת ישראל עם השביתה האחרונה שלהם.

ולמה? מכיוון שיצא לנו העם להתבונן בצורה ברורה בשני מצבי הקיצון הקשים של העסקה במדינת ישראל שמסבירה בדיוק שהבעיה אינה בהכרח בשיפור נקודתי של תנאים לעובדי קבלן וגם לא בהימנעות מהפרטה ברכבת ישראל אלא בקיצוניות השוררת בישראל ובניסיון של כל הצדדים לשכנע אותנו הציבור שאלו שני האפשרויות היחידות. אם תיזכרו (או תקראו לראשונה) ב פוסט שכתבתי על השיטה שמנסים תמיד לשכנע אותנו שיש רק שתי אפשרויות (תמיד קיצוניות) אחת טוב ואחת רעה ופה נכנס מסע השכנועים על ליבינו, ובכן גם בעניין שיטות העסקה אנו רואים את אותו הדבר.

כבר שנים מנסים ללמד אותנו כי העובדה ששיטת העסקה הקיבוצית שכוללת קביעות אחרי תקופה וועד חזק היא שיטה בעייתית ורעה למשק חופשי והדוגמאות לכך הן בהחלט חברת חשמל, רכבת ישראל, העיריות ועוד הרבה מקומות, ואכן אני אישית מסכים כי הדבר הוכיח עצמו כשיטה רעה בעיקר מכיוון שבסופו של יום העובדים מנצלים לרעה את קביעותם וכוחם בדרך אותה אנו רואים במקומות השונים. וזו לא פיקציה שאכן הפרטה הביאה לשיפור שירות, וליכולות ניהול קלים יותר בעשיית שינוי ושיפור בארגון גדול , דבר שהוא קשה מלכתחילה ובוודאי בארגון בו יש וועד עובדים חזק שמתנגד לכל שינוי.

מאידך אנו גם כן כבר שנים עדים לעובדה כי ההפרטה בטווח הארוך יוצרת מצב בו אותן חברות וארגונים גדולים שהופרטו מנסות למקסם את רווחיהן ובהרבה מהמקרים עושות זאת ע"י הרעת תנאי העובדים (בעיקר העובדים הפשוטים) בשיטות של מיקור חוץ ו"עבדות קבלן" שאף פוגעות בחברה עצמה אבל זה בטווח הארוך אז למי איכפת ? (בטח לא למנכ"ל שבא לגזור קופון של שנתיים שלוש לפני שהוא עובר לחברה הבאה). ואכן גם שיטה זו נראית בעייתית ופוגענית מכיוון שכאן הארגון , בעלי המניות וההנהלה הן אלו שמנצלות לרעה את כוחן הבלתי מוגבל...

ולאחרונה אנו עדים למאבקים בין שתי הצורות ולא ניתן להישאר אדישים לעובדה שאין באמת צד שאתה אומר , אני בעדו כי שני האפשרויות רעות!, אני אישית לא יכול להצדיק את המשך העסקת עובדים כ "עבדי קבלן" על מנת לאפשר קיום של ארגון בתקציב , אך גם אינני יכול להצדיק הכנסת כל העובדים במשק להסכמים קיבוציים מאוגדים בועדי עובדים בדומה לזה של רכבת ישראל , כי ברור לי שיהיו עוד ראשי ועדים לוחמניים שפשוט כולנו נהיה בני ערובה שלהם והמשק יתקע (כמו שהיה לפני 30 שנה).

ואני שואל , חבר’ה ? האם באמת אין דרך שלישית? אין משהו באמצע? מן שילוב מנצח של מודל העסקה שמחד ידאג שכל עובדי חברה (כל חברה) יהיו בהעסקה ישירה ובתנאים המיושרים בצורה שוויונית בתוך החברה ובתחום בו היא עוסקת בהתאמה לכל תפקיד ומאידך יאפשר למעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו וכולל בפיטורין לפי הצורך וכל זאת ע"פ חוקים הגיוניים ומוסריים ? אני חושב שיש , ויתרה מכך שיטה זו פועלת כבר ברוב המקומות הפרטיים אבל משום מה במאבקים התקשורתיים אנו לא ממש רואים את האופציה הזו על השולחן.

הרי רוב החברות הפרטיות (גם חלק מהממשלתיות) מעסיקות עובדים בחוזה אישי הכפוף לחוקי העבודה של מדינת ישראל. ומה זה אומר ? שהעובד הינו עובד של החברה בצורה ישירה (לא דרך גורם שלישי) ומועסק ע"פ חוזה אישי בו מסוכמים תנאיו בצורה ברורה וכל סטיה מהסכם זה מעוגנת בחוק ומאפשרת לעובד לפנות לבית המשפט ולדרוש את מילוי הסכם זה. מהצד השני למעסיק בכל רגע יש יכולת לסיים את ההעסקה תוך מילוי אחר תהליך מסודר המוסדר בחוק של שימוע ומתן סיבות לסיום החוזה. הרי גם בתחום ההי טק שכולם אוהבים לשאוף אליו ולהביא אותו כדוגמא לתנאים טובים ולעבודה המושלמת של עבודה קלה ושכר גבוה (חבר’ה זה ממש לא נכון אבל בוא נזרום) אין חוזה קיבוצי, אין קביעות וכן בכל יום אותו עובד עם משכורת גבוהה יכול מצוא עצמו ללא עבודה, קרי הוא חייב להביא תוצר ולהוכיח כי הוא ראוי לשכר הגבוה אותו הוא מקבל.

נכון אני בטוח שיש גם בעיות בדרך הזו , וייתכן שצריך (וזה אכן קורה) להמשיך לשפר ולחדד את חוקי העבודה שיוודאו ששני הצדדים (המעסיק/המועסק) מוגנים כל אחד לצרכיו אבל זו שיטה טובה שעונה על האיזון הנדרש, אז מדוע זה לא על השולחן? מדוע לא ראינו את עופר עייני מבקש כי כל עובדי הקבלן יעברו לחוזה אישי ישיר אלא הדרישה הייתה לחוזה קיבוצי וקביעות? מדוע עופר עייני לא מוכן להעביר את עובדי חברת חשמל ורכבת ישראל לחוזה אישי?

אני אישית חושב שצריך להוציא מחוץ לחוק את שיטת מיקור החוץ/"עבדות קבלן" מחד ואת שיטת החוזה הקיבוצי הדרקוני והקביעות כולל את וועדי העובדים במתכונתם המרושעת של רכבת ישראל/חברת חשמל מאידך ולעבור לשיטת החוזה האישי כולל שיפור החוקים וחידוד התהליכים כולל הנהגת וועדי עובדים מרוככים שיעזרו לאיזון התהליכים בצורה הוגנת.

ובכן חברים זה אפשרי , רק שלבעלי הכוח משני הצדדים אין ממש אינטרס לומר לנו את זה ואנחנו כמו תמיד כלי משחק בידיהם !