אחת לכמה זמן יש לנו את השיחה הזו.

שיחת ה"איפה נדפקנו".

אתמול הייתה לי שיחה כזו.

בדיוק עברנו אצל אמא להגיד שלום אחרי ארוחת הערב אצל אבא.

ואז הסעתי אותה לתל אביב בדרך הביתה.

ובדרך דיברנו שוב על הנקודות האלו שקבעו את תבניות ההתנהגות שלנו ונצרבו אצלנו על הנשמה כמו שצורבים את הסימן הזה על הירך של הבקר. סימון הבעלות הזה.

סימן השיוך למשפחה הזו.