מה רבו חסדי העולם בנשמתי,מה רבו יצרי תשוקה במחנה ליבי שוקק עמוד האש לתהילת כוכבי אי שם בין הבתרים הקטנים של הלילה.חומד לצונו אל מול ירח כקציר חרמש בין עוגבי תפילת "בין ההרים הישמע קולי?."

ואלך בין אבני מרצעת,כחוחי חנית יפצעון דרכי,ואני מקבל את קלוני,שומר נפשי לבל אחטא בין נהמות אריה ליללת תן בין השיטין.

ואקח אבן מדרכי הסרה מרותה לתככי נפשי,ואכה בסלע חיי עד ישפכון מימי נעוריי לטהר חיי בשמני בגרותי.

ואנומה במילותיי,כמשפט וצדק בשאריות צדקתי,למען אהמה קולי תפילתי החדשה.

שמש ענוגה תבצבץ מאת כרכי שמים מעוננים,תלטף מראת עולם בחיוך רחב,תהמה חמימותה בשלות טרופה לאביב מחודש.ובין מדרכות מחנה ליבי,תטאטא אבק החורף,צינת בדידות מבויישת,לאהבה מופלאה.

ותנוח נשמתי,זמר ותפילה בין מטר לאביב,לסדר חדש בין הלכות החיים.

סלע חיי

שומר נפשי

ירח כרכים

צחוק גורל

בנבכי נשמתי.

אנומה פינתי

קול תפילתי

שארית צדקתי

בדידות אהבתי

יצרי תשוקה.

נהמת אריה

חוצצת ליבי

יללת תן

משפטי מורא

בצדקת החיים.

ושם,תכתב דמותי מילים מסוככות נפשן תקווה לאהבה בת שנים.