היא צועדת לצידה מתבוננת בה קומלת לאיטה מלאה בחמלה כלפי אותה אישה ולמה את כלכך עצובה היא שואל אותה כאילו והייתה זרה כאילו ואיננה מזהה אותה מביטה בה זו האחרת ותוהה איך יתכן שהיא לא רואה זו אני היא אומרת לה זו אני אותה אחת שסובלת בגלל ששנים את לא בוחרת אם היית בוחרת בי לא היית צריכה לצעוד לצידי אלא היית בתוכי שנים שאנחנו שתיים אבל רק אחת מאיתנו רואה ביום שתחליטי לפקוח את העיניים תביני שאני לא אחרת מאשר נשמתך האבודה כשאנחנו לא חיים את האמת הפנימית שלנו אנחנו קמלים ונשאלת השאלה למה אנחנו לא חיים אותם? שהרי לחיות את החיים שלנו כשלם זה לא פרס על התנהגות טובה זו המהות שלנו כבני אדם אך לא כולנו מאפשרים את זה בחיינו ולעיתים מוצאים את עצמנו בתוך מערכות יחסים, עבודה, חברויות שכבר מזמן הפסיקו לשרת אותנו אך משום מה אנחנו לא עושים דבר אלא ממשיכים לצעוד באותם השבילים שגורמים לנשמה שבנו לקמול מייחלים לרגע בו יהיה בנו את הכוח לשנות וללכת אחרי הלב ביום שנבין שלרצות לשנות ולבחור אחרת זו בחירה לגיטימית נפסיק את מעגל הקסמים הזה ונתחיל לחיות בתוך החיים שלנו ולא נחייה אותם לצידם יום נפלא לכולנו  |