צלצול טלפון משך את תשומת ליבו של איל שהיה שקוע בבהייה במכשיר הטלוויזיה. הדובר בצידו השני של הקו רצה לברר האם איל עדיין מעביר שיעורים פרטיים ביקש לשכור את שירותיו. איל ששמח על הפניה ענה בחיוב ומועד לפגישת היכרות תואמה בין השניים.
ביום ובשעה שנקבעו ניצב אייל בפתח הדלת של תלמידו החדש. הוא דפק על הדלת וזאת בתורה נפתחה כעבור זמן קצר. מהצד השני חיכה תלמידו החדש והזמין את אייל להיכנס. מימין למבואת הכניסה היה חלל גדול ששימש כסלון והיה מרוהט בטעם טוב. לצד צמד ספות שסודרו בצורת ריש מול מסך טלוויזיה גדול שטוח ניצב פסל מעוגל. הפסל נראה לאייל כאילו עוצב בדמות אשתו של פיקאסו לו הייתה ממוצא אסייתי, גופה הורכב מעיגול חלול וראשה שהיה בדומה לטלוויזיה שטוח צויר על עיגול שיצא מהחלק העליון . מצד שמאל בצמוד לקיר היה מעבר שהוליך למטבח ובסופו פתח שהוביל למסדרון שחיבר בין חדרי הבית הנוספים. במעבר שחצה את הסלון והויך למסדרון היה מונח מאין מתקן שעשועים מעוצב. שימושו של המתקן התברר רגע אחר כך כשעיניו של אייל פגשו בעיניים לבנות עם אישונים מאונכים בצבע ירוק חום. העיניים היו שייכות לחתול שמן שפרוותו הייתה בצבע לבן ג'ינג'י.
לאחר שהציגו את עצמם ופתחו בשיחת חולין קצרה שאל אייל לשמו של החתול והתלמיד סיפר שלחתול קוראים יעקב. התלמיד ניגש למטבח להכין קפה. בזמן ההכנה המשיכו בשיחת החולין במהלכה התברר לאייל שהתלמיד גר בבית זה יחד הוריו והחתול הוא ירושה שקיבלו הסבתא שמתה זמן קצר לפני- כן. יעקב כך התברר היה שם שהתלמיד נתן לחתול לאחר שהגיע לבית. התלמיד שסיים את כנת הקפה יצא מהמטבח אוחז בשני ספלים והם התיישבו בסלון והחלו את השיעור.
במהלך השיעור הלך התלמיד לשירותים ואת הזמן ניצל אייל לבחינה טובה יותר של הבית. הוא הביט מבעד לחלון הגדול שהשקיף על השכונה מגבוה ואחר כך פנה לשחק עם יעקב. אייל קרה לו על ידי שהשמיע את הקולות הרגילים ויעקב נענה, משהתקרב ניסה אייל לשלוח ידו וללטף את הפרווה הג'ינג'ית היפה אך בנרגע וללא אזהרה מוקדמת יעקב שלף ציפורניו ובזריזות יוצאת דופן הניף אותה מול ידו המתקרבת של אייל. אייל נרתע מיד ושמע מאחוריו את תלמידו צוחק קלות ומזהיר אותו שהחתול לא ידידותי ושעל כן ייטיב לעשות אם לא ינסה לבוא איתו במגע.
השיעור נגמר ולאחר שתיאמו מועד לפגישתם הבאה נפרד אייל מתלמידו ליד דלת הכניסה. רגע לפני שיצא שלח אייל מבט נוסף אל הסלון ושוב פגשו עיניו במבטו של יעקב. תחושה מוזרה ולא מובנת עברה באייל, מאין עקצוץ שהחל ברגליים ועשה דרכו במעלה הגוף, רגע לפני שהרגיש את העקצוץ מגיע לראשו הוא הסב את מבטו ויצא לדרכו.
חלף שבוע ובזמן הזה מחשבותיו של אייל חזרו ושבו אל התחושה המוזרה שתקפה אותו בבית התלמיד ואל מבטו המטריד של יעקב החתול. אף על פי שרחש חיבה גדולה לחיות באופן כללי ובפרט לחתולים היה משהו בחתול הזה שהוציא אותו משלוותו וטרד את מחשבותיו. הוא חיכה לשיעור הבא כדי שיוכל לדלות פרטים נוספים על החתול המאיים ולפגוש פעם נוספת את יעקב מתוך תקווה שמפגש נוסף יאפשר לו לרדת לפשר העניין.
ביום המיועד שוב דפק בדלת ולאחר שהיא נפתחה נכנס, הפעם בהיסוס קל ובמבט סורק, אל הבית. מיד ניתקל מבטו בעיניו של יעקב שהיו צופות בו ממרומי מתקן השעשועים שלו. למרות שהדבר ישמע בלתי הגיוני ואף בינו לבין עצמו לא הצליח אייל להודות בכך היה נדמה לו שהחתול ציפה לבואו ומחשבה זו שוב העלתה בו את אותה הרגשה לא נעימה שטרדה אותו במהלך השבוע האחרון.
בזמן שתלמידו הכין קפה הוא פנה אל יעקב אך הפעם, במקום לקרוא לחתול באמצעים הרגילים, החליט לגשת אליו. הוא עשה זאת בהיסוס מתוך כבוד ויראה קלה. הוא צמצם את המרחק ביניהם לאט לאט, עוצר לרגע אחרי כל צעד, ומשהיה בטווח נגיעה שלח את ידו ללטף את החתול. הפעם יעקב לא שלף את ציפורניו ולא ניסה לתקוף את אייל אלא קיבל את היד המושתת בשלווה מוחלטת שגבלה באדישות. משנגעה ידו של אייל בפרוותו של החתול ועברה דרכה הוא הרגיש פעם נוספת עקצוץ אך עוצמתו הייתה גדולה לאין שיעור. כאין נחשול עצום הציף אותו, מתחיל ברגליו ועולה במהירות גדולה במעלה גופו. משהגיע הנחשול לראשו נאלץ אייל לעצום את עיניו מחמת ההתרגשות הגדולה, ומשפקח אותן לא האמין למראה שניגלה לו.
הוא כבר לא היה בחדר הסלון המרוהט בטוב טעם אלא בשטח פתוח מכוסה צמחייה נמוכה ירוקה. הוא הביט סביבו וראה שהמישור מתקמר בשתי מקומות, עולה בשיפוע מתון עד לפסגה גבוה. הוא היה ממוקם בערוץ שעבר בין שתי הפסגות ומנקודת מבטו יכול היה לראות רק את צידן האחד. הוא השתהה עוד רגע אחד, אחוז תדהמה וסקרנות וברגע הבא החלה חרדה מטפסת בגופו. הוא מצמץ להרף עין וכשפקח את עיניו ראה מולו שני שתי עיניים חתוליות צבועות בירוק ובחום. הוא שוב היה בסלון והרגיש בין אצבעותיו מגע של פרווה סמיכה ונעימה. עוד הוא מחזיר את נשימתו ומנסה להבין מה עירה שמע, מהמטבח, את תלמידו שואל כמה סוכר ירצה בקפה.
הוא התעשת בזריזות וענה שאת הקפה הוא שותה בלי סוכר. התלמיד שב מהמטבח ומשהתיישבו על הספות אייל, שעדיין היה מזועזע ממה שאירע לו רק רגעים ספורים קודם, שמע את התלמיד מספר שנאלץ להמציא שם חדש לחתול כיוון שהשם "גבעתיים" היה יותר מדי סתום בעיניו. |