חסד.. יש כמובן את החסד שבין אדם לרעהו .. או זה שיכול להיות .. אפולו, 'אל השמש' במיתולוגיה היוונית היה גם המוסיקאי, נגן הנבל הקסום. השמש מאירה בעל כרחה, מספקת חום, אור, מעניקה חיים .. אבל אם התנאים משתנים - שורפת ומייבשת ... לא השמש היא מעניקת החסד, אלא מי שקובע את כל התנאים כך שיהיו מיטיבים לברואי העולם. הגורמים השונים שאנו מייחסים להם חסד - פועלים כך כי הם לא יכולים אחרת, ואותה פעולה בדיוק - מתוך כורח בלתי נמנע - עלולה גם להפוך לאסון. בתוך הבריאה כולה יש יצור אחד שיש לו אפשרות של פעולה שאינה מתוך כורח, אלא שהיא מודעת. בתוך הפסיפס העצום יש 'בורג' קטן, שיכול לפעול לכוונן את עצמו ולהוות גורם עצמאי שמשפיע על המכלול. וזאת - להבדיל מגורמי השמים, איתני הטבע וכן הלאה. כשהיצור הזה עסוק בלארגן לעצמו חיים נוחים, בלי לשים לב לסביבתו - הוא מפר את ההרמוניה הטבעית שנקבעה בין כל משפיעי החסד השונים וכל האנרגיה שלהם מתועלת לאסון. מאידך, כשהוא קשוב לרגע - הוא מבין שהוא אוחז בגלגל ההגה של היקום כולו. ברגע הזה הוא יכול לאפשר לאותו רצון מיטיב שברא הכל - להתקיים דרכו בחפשיות ולהשיב לעולם לרגע את האיזון המיטיב שלשמו הוא נברא. וכך - מרגע לרגע, בתרגול של נוכחות מודעת, ביכלתנו להשיב את העולם כולו לאיזונו ולשפיעת החסד המיטיב, בו כל הגורמים משולבים בהרמוניה הטבעית להם, בעולם שבו מתקיים - 'הטוב ביותר עבור כולם'. החסד. |
גאליס
בתגובה על ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
גאליס
בתגובה על השחרור מהעבדות הפנימית.
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא השמש היא מעניקת החסד,
אלא מי שקובע את כל התנאים
התגעגתי לדבריך
ובחרתי לצרף משהו משלי כמתנה עבורך :
השקיעות הקסומות
מרחבים ירוקים
הים הכחול
הנושק לחופים זהובים
כל אלה
ומראות אחרים
בבואות מרהיבות
לקסם
ליופי
השוכן שם בפנים
כי השמש רק שמש
והפרח רק פרח
והים הוא רק ים
כי זהו טבעם
אנא
התהלך בעולמי
כמכחול
המצייר את יופיים
תודה