אכן סדרה מומלצת... גם למקומטי מצח

אסף, עם יד על הלב (ועל הזיכרון....) האם למדתם את משפט הבינום (בצורה יצירתית רצוי) האם השתמשתם במשפט הבינום כדי למצוא את הגבול החשוב ביותר במתמטיקה (e? האם באנליזה ניתחתם את המקרה הכללי

של החזרת קרן אור (רפלקציה) ושבירת אור (רפרקציה?) ספק רב. אחד האסונות הגדולים של פרויקטי

ה''האצה' היא בדיוק מה שאתה מתאר- ה'כיף' של לא ללמוד מתמטיקה בי"א -י"ב- בדיוק השלב בו מגיעה היכולת האנליטית לשיאה. תזכור שניוטון המציא את החדווא בגיל 24, וגלואה פיתח את פריצות הדרך המונומנטליות שלו

בגיל 19-20. צעיר מוכשר כמוך- שהיה אמור לשקוע בתורת הגרפים, במשוואות דיפרנציאליות ובאנליזה הרמונית ב י"א- י"ב- ישב 'מובטל' ממתמטיקה בדיוק בשנות שיא הפריון השכלי. אתה מצליח בזכות היותך מאד מוכשר למתמטיקה. אילו למדת בפרוייקט מצויינות אמיתי (אצל פרופ' בנו ארבל, שי גירון או ה'רוסים' של מופ"ת) אני מניח שהיית מסיים תואר ראשון בהצטיינות בי"ב או שנה אח"כ. כל כך חבל שהגניוס היהודי מגיע להישגים יוצאי דופן למרות בינוניות המערכת. לקחת תלמידים מחוננים ומורים טובים כמו בפרוייקט בר אילן ולעשות איתם רק 5 יח' מתמטיקה זה בכלל לא אתגר אמיתי! זה ממש אנטי-חזון!  אצל יואל גבע ולחמן לוקחים 'סתם' אנשים עם נטייה ריאלית ומביאים אותם להישגים דומים לאלה של מחונני בר-אילן בשלושה חודשים- אתה מבין את האבסורד?תחשוב על זה שרק אחרי הצבא נחשפת לתורת הגרפים- המתמטיקה של פייסבוק... צעירים ברמה שלך יכולים, וצריכים, בהדרכה נאותה, להגיע ב י'-י"א הרחק מעבר לזוטות הטכניקה של 5 יחידות מתמטיקה!

זה לא סתם שהצעירים האיראנים עוקפים אותנו כל פעם באולימפיאדה לנוער במתמטיקה. זה מראה שהחזון החינוכי-מדעי שלנו ממש בקרשים- ועל כך הזהירו זוכי פרס נובל מהטכניון.

 

 

צטט: אספרום 2012-02-24 10:57:37

שלום, ניכר שאתה מכיר את הנושא היטב והוא נוגע לליבך, אבל החוויה שלי מהתוכנית של בר-אילן שאותה תיארת הייתה שונה לחלוטין. התוכנית של בר-אילן הייתה בשבילי הפעם הראשונה שפגשתי (לפני התיכון) מורים מוצלחים שיודעים ללמד ואוהבים ללמד. מתוך שלוש שנים של התוכנית, בכולן היו לי מורים צעירים, מצחיקים ומוכשרים, שממש עשו עבודה נהדרת. בנוסף, התלמידים בכיתה היו מוכשרים בהרבה מאלה שלמדתי איתם ביסודי/תיכון, ובהחלט כן למדנו את החומר בצורה עמוקה, והבנו אותו ברמה הרבה יותר טובה ממה שלמדו החברים שלי בתיכון אחר כך. יותר מזה, העובדה שלמדתי בתוכנית פינתה לי הרבה שיעורים בזמן התיכון (בכיתה י"א וי"ב), וזכורה לי החוויה המאד נעימה של להגיע לבית הספר בשעה עשר או אחת עשרה במקום בשמונה בבוקר... אני מסכים שלא הרבה המשיכו ללימודים באוניברסיטה בכיתות י"א ו-י"ב. אני ספציפית למדתי בי"א, אבל הפסקתי אחרי שנה מכיוון שהנסיעות לבר-אילן היו יותר מדי בשבילי (גרתי באיזור רחובות, ונסעתי באוטובוסים מן הסתם). כן המשכתי אחרי הצבא ללימודי מתמטיקה (תואר ראשון), והיום אני תלמיד לדוקטורט. לא נוצרה אצלי שנאה למקצוע בכלל, אם כבר להיפך... אסף

 

שלום, ניכר שאתה מכיר את הנושא היטב והוא נוגע לליבך, אבל החוויה שלי מהתוכנית של בר-אילן שאותה תיארת הייתה שונה לחלוטין. התוכנית של בר-אילן הייתה בשבילי הפעם הראשונה שפגשתי (לפני התיכון) מורים מוצלחים שיודעים ללמד ואוהבים ללמד. מתוך שלוש שנים של התוכנית, בכולן היו לי מורים צעירים, מצחיקים ומוכשרים, שממש עשו עבודה נהדרת. בנוסף, התלמידים בכיתה היו מוכשרים בהרבה מאלה שלמדתי איתם ביסודי/תיכון, ובהחלט כן למדנו את החומר בצורה עמוקה, והבנו אותו ברמה הרבה יותר טובה ממה שלמדו החברים שלי בתיכון אחר כך. יותר מזה, העובדה שלמדתי בתוכנית פינתה לי הרבה שיעורים בזמן התיכון (בכיתה י"א וי"ב), וזכורה לי החוויה המאד נעימה של להגיע לבית הספר בשעה עשר או אחת עשרה במקום בשמונה בבוקר... אני מסכים שלא הרבה המשיכו ללימודים באוניברסיטה בכיתות י"א ו-י"ב. אני ספציפית למדתי בי"א, אבל הפסקתי אחרי שנה מכיוון שהנסיעות לבר-אילן היו יותר מדי בשבילי (גרתי באיזור רחובות, ונסעתי באוטובוסים מן הסתם). כן המשכתי אחרי הצבא ללימודי מתמטיקה (תואר ראשון), והיום אני תלמיד לדוקטורט. לא נוצרה אצלי שנאה למקצוע בכלל, אם כבר להיפך... אסף

ציטטות ודיקלום מקומם בשעורי תנ"ך

אכן יש פה ושם בתוכניות 'מואצות' מורים טובים המלמדים לעומק. ואכן בכיתה ז' בר אילן מלמדים העשרה אמיתית (לגבי מידת היצירתיות אני קצת חולק) אבל אח"כ מתחיל מירוץ נוסחתי-נוחסתי מטורף.

לראות מוכשרים שטובעים בים נוסחאות טריגונומטריות (ואפילו לא זוכים לתובנה שלמשוואה טריגו' כללית 

בד"כ אין פתרון אנליטי-נקי אלא בשיטות קירוב) זה זוועה.

ושוב- איזה אחוז מבין בוגרי מטחנת בר אילן ב י' ממשיך לאקדמיה? האם הבת הי"ב עשתה קורסים אקדמיים?

בוגרי בר-אילן רבים סירו לי שבד"כ הנוסחאות נחתו מהשמיים (כן נוסחת השורשים נלמדה כמו תוכי)

או שהראו הוכחה במהירות הבזק ו'תבינו בבית'...

מוכשרים בכיתה ח' בהחלט מסוגלים להבין את רעיון ההשלמה לריבוע כשהוא מנוצג בהדרגה קודם בדוגמאות

ורק אח"כ בכלליות. יותר מדי בוגרי התוכנית סיפרו לי שנוסחת השורשים נוסחאות לסכום סד' הנדסית ואפילו חשבונית לא ממש פותחו.

במכללה למנהל בראשל"צ מריץ פרופ' איציקוביץ' מוכשרים החל מכיתה ט' בקורסים אקדמיים שפוצלו במיוחד

עבור הצעירים. זו דוגמא לגישה נכונה. יש את פרוייקט 'מופת' שמובילה תמרה עוגן וגם שם דגש אמיתי על חשיבה (לעומת זאת ביקרתי בכיתת 'מופת' בחולון בה הלוח התכסה נוחסאות טריגונומטריות שתלמידי ט' נדרשו לשנן ולשנן. גאונים קשה להרוס. ייתכן בהחלט שתלמיד מחונן יעבור את בר אילן בקלי קלות וימשיך לאקדמיה, אך זאת בעיקר בשל יכולותיו היוצאות דופן ולא בזכות השינון הטכני המאסיבי (שחלקו, יש להודות,

ברמה גבוהה).

בשורה התחתונה: ניסיתי להגיד 'די לדיקלום'

 

צטט: זהר צפוני 2012-02-23 11:26:15

מסכימה לגמרי מתוך ניסיון. בכיתה י' ילדי ללמד באו"פ מתמטיקה . התחילו ואחרי מספר שיעורים לא רצו להמשיך (חכמים). לשם מה ? מה בוער ? ילד מוכשר ילמד גם ילמד וטוב יותר כשהוא בשל גם נפשית . את החדוו"א א וב עשו בגיל נכון בטכניון.

 

כאימא לבת י"בתניקית שנמצאת בתוכנית בר אילן כעת,ובנהגת תורנית לשלושה חברים שלה הנמצאים גם הם בתוכנית, אני לא רואה שהתוכנית פגעה בכושר המחשבה שלהם או ביצירתיות או בסקרנות הטבעית של הילדים המוכשרים האלו. אני אישית מסתייגת מהדהירה קדימה המונעת התבוננות וההנאה מהחיים, אבל זה כבר נושא לדיון נוסף.

כאמא ליד בתוכנית בר-אילן,ולילדים בוגרים שלא למדו שם,אני רואה את ההשקעה הגדולה והמיוחדת שמשקיעים בילדים אלו להבנה והכרה של החומר שאין ולא היה כמו זה בבית-ספר התיכון. בית הספר איננו משקיעה קמצוץ ב"פתוח חשיבה " או אפילו הבנה נוספת פרט להצבת מספרים בנוסחאות כמו תוכי. סוף סוף בתוכני בר-אילן קיים אתגר לימודי ושכלי לילדים בעלי יכולת מוגברת במתמטיקה שאין כל סיכוי שיקבלו אותו בבית-הספר. דווקא בחוג זה כן מפתחים את החשיבה המתמטית . הלוואי והיו מלמדים בשיטה זו את כל תלמידי הקבצה א' בבית הספר ,,היו הרבה יותר סטודנטים מוכשרים במדעים.

ההאשמה היא לא רק במורים! כן במערכת החינוך יש גם מורים לא טובים, כמו בכל מגזר אחר, יש גם רופאים לא טובים וגם עורכי דין לא טובים וכו'. הבעיה במערכת החינוך היא בכמות הבלתי נסבלת של מספר התלמידים בכיתה, בשאיפה של משרד החינוך להגדיל את אחוזי הזכאים על חשבון הורדת הדרישות ובעובדה החשובה מכל שמשרד החינוך ביטל כמעט לחלוטין את בתי הספר המקצועיים מה שהוביל לקליטה של תלמידים שאינם מתאימים לבית ספר עיוני. ובנוגע לפרויקטים המואצים במתמטיקה, אני מסכימה לחלוטין. ישנם נושאים הדורשים בגרות וזמן כדי להבין את עומקם, ושיטת האינסטנט לא מאפשרת חשיבה לעומק. 95 במתמטיקה אפשר להוציא גם ללא חשיבה מתמטית והשאיפה צריכה להיות היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות.

בתור בוגר התוכנית שראה וחווה ויודע אני יכול להגיד שאתה טועה ומטעה.

 

כמו בלימודים "הרגילים", וכמו בקורס שאתה מביא כדוגמה, המורה הוא העיקר. ובישראל המופרטת רבים הסיכויים למצוא מורים טובים בתוכניות שקיימות מחוץ למערכת הלימודים. מה שכן נכון היא שמערכת החינוך "הציבורית" בישראל כיום לא מכינה תלמידים ללימודים גבוהים באקדמיה (אותם לימודים שיאפשרו פרנסה בכבוד ועתיד לתעשייה החשובה בישראל).

או שכמו אמרו המרצים עולי חבר-העמים בשנה א' בתואר לפיסיקה - "נו מה, גם זה אתם לא יודעים, מה זה לומדים בגן".

 

לא צריך להתנגד לתוכנית המדוברת - אלא להפוך אותה לנחלת הכלל. ילדים מפחדים ממתמטיקה כי המורים וההורים שלהם מפחדים ממתמטיקה - ובעיקר כי בכל השנים שלהם במערכת החינוך הם לא נתקלו במורה אחד אמיתי.

ביתי למדה בתוכנית של בר אילן ואכן עשתה את הבגרות 5 יח' בכתה י', וזה הדבר הטוב ביותר שקרה לה. היתה לה מורה מצוינת, שהיא ממש העריצה. בשום מקרה לא היתה לומדת בבית הספר הרגיל בצורה יעילה וטובה כל כך. רק בזכות זה השיגה 99 בבגרות. זה הקנה לה הרגלי למידה שהיא מודה עליהם מאד גם שנים לאחר מכן. מצד שני - יש לי בת אחרת שזה לא התאים לה וכלל לא היתה מעוניינת להתחיל עם זה, וגם זה בסדר. לא ניתן באופן גורף לתמוך או להתנגד - תלוי באופן אישי בכל ילד.

כאב לשני ילדים שעברו את פרויקט "בר אילן" ללימוד מואץ של מתימטיקה, אני מסכים ולא מסכים. נכון שהקצב המהיר והעובדה שמתחילים בכיתה ח' (מעט מוקדם להבנה אמיתית) גורמים ללימוד שטחי ודגש על טכניקה ולא על הבנה, אבל זה המקום היחיד שבו הם חווים קושי אמיתי בלימודים, צורך בחזרה על החומר בבית והרגלי סדר בפתרון בעיות. אם ניתן היה לקבל את כל אלה באיזשהי דרך שאינה לימודי המתימטיקה לבגרות, זה היה עדיף.

מסכימה לגמרי מתוך ניסיון. בכיתה י' ילדי ללמד באו"פ מתמטיקה . התחילו ואחרי מספר שיעורים לא רצו להמשיך (חכמים). לשם מה ? מה בוער ? ילד מוכשר ילמד גם ילמד וטוב יותר כשהוא בשל גם נפשית . את החדוו"א א וב עשו בגיל נכון בטכניון.