פינוקי לילה לכל היום - תבחרי 

"תבחרי, אימא או אבא?"   הוא פנה אלי בלי בכלל להתבלבל...

ואני נדהמתי בכלל על השאלה...

לא רק שזה היה בנוכחותם. נכחו שם עוד למעלה מ- 200 איש שהמתינו לתשובתי... 

איך אתה שואל אותי דבר כזה?!

אימא יש רק אחת! ובמקרה שלי אבא הוא אבא וגם עוד שתי אמהות ביחד.

ובכלל איך אפשר בכלל לבחור בין אבא פלפל לאימא פלפלת...

אימא באמת יש רק אחת

עוד כשהייתי בגן או בבית הספר, כאשר היו שואלים:

" אימא של מי יכולה להכין עוגה?" אני ישר הייתי מנדבת אותה. אתם משוגעים – לאכול עוגה של אימא אחרת!!! גם היום אנחנו מבלות שעות ביחד, קניות, בישולים ומה לעשות גם אותו תחביב... כמעט בכל יום שישי אני עם אמא במטבח... היא קוצצת, אני מטגנת, היא מערבבת, אני מתבלת, היא קולפת, אני טועמת... וכך  בין ניחוחות וטעמים מתבשלת לה מנגינה... טעימה. טעימה.

תמיד, תמיד אני קוראת לה פילפלת... גם מחוץ לבית. קרא לכם פעם שקראת "אמא" וכל הנשים הסתובבו אליכם. לא אהבתי את זה... אז קראתי לה פלפלת.  וגם עכשיו כשאני קוראת "פלפלת", כל העולם ואישתו מסתובב... וואלה כזה שם פופלרי...

לכולכם קוראים פלפלת?

גם לך, אתה שם עם השפם? 

לך גם קוראים פלפלת???  

לא. אז מה אתה מסתובב.

כשהייתי ילדה, התקליט האהוב עלי היה "שמלת השבת של חנהל'ה", 

אגב יש לי אותו עד היום.

בכל יום שישי לפני ערב שבת הייתי אוהבת לשבת ע"י הפטיפון,

עם האוזניות הענקיות על האוזניים ולהקשיב לשיר.

 
כשהייתי ילדה לעיתים הייתי בוכה בו בזמן תמיד הייתי גם צוחקת.

אני לא יודעת מה היה קודם, התופעה המוזרה...

או השיר שאבא תמיד היה שר לי כאשר הדמעות היו מתחילות לרדת...

רוב הבנות מכירת את השיר "כשאת בוכה את לא יפה... "

לי אבא תמיד היה שר... "ביתי אתת בוכה או צוחקת..."

כנראה משהו שסימל את תקופת המלחמה שבה שנולדתי וימי הצבא הרבים שעשה.

 "יהיה לנו בית ירוק, ילדתי, 
עם אבא ובובה ושסק, 
ולא עוד אימה, ילדתי, ילדתי, 
בתי, את בוכה או צוחקת. "

ואכן הבית ירוק.  הייתה בובה והיה גם עץ שסק... 

וגם היום שלפעמים הדמעות זולגות מיד עולה החיוך שמזכיר איך אבא היה שר לי...

לכאורה ניראה שהלכתי בעקבות אימא פלפלת... תמיד חלמתי שיהיה לה ספר בישול, תוכנית טלוויזיה... היא כנראה כבר לא תעשה זאת... אז ספר כבר יש לי, ותוכנית בישול וודאי גם תהיה.  

ואבא פלפל... כשהייתי ילדה, בכלל לא היה ספק שאני "ילדה של אבא", כשהמורה הייתה מבקשת הורה מלווה לטיול, לי זה היה בורר... אבא, אתה בא!!

והאמת שזה מעולם לא השתנה:

"אבא כמה זה 57,892 חלקי 12? " והוא תוך שלוש שניות עושה את החישוב בלי שום דף ועט...

"אבא כמה זה שוקל?" הוא מרים בידו ואומר "2.300 ק"ג " אני לרגע מהססת... בודקת במשקל... והוא לעולם לא טועה.

ובכל זאת בכל בוקר בו אני מתעורר מודה לאלוהים על ההורים המדהימים שבחר עבורי. ככך שממש אי אפשר לבחור!!!

בדיוק כמו שקשה לבחור בין

"פינוקי לילה"  

פינוקי לילה -

לשכבות הבישקוטים

5-7 גרם בישקוטים

1/4 כוס חלב

לקרם וניל צרפתי

1 מיכל שמנת מתוקה להקצפה

1 כף סוכר

לתותים:

1 סלסלת  תותים

1 כף סוכר

1/4 כוס מיץ  תפוזים

לקרם השוקולד

100 גרם שוקולד מריר

1/2 מיכל שמנת מתוקה  

לעבודה:

1. שותפים את התותים וחותכים לפרוסות או קוביות מוסיפים סוכר ותפוז ומשרים יחד.

2. מקצפים את שמנת המתוקה + הסוכר  עד לקבלת קצפת יציבה.

3. במיקרוגל ממיסים את השוקולד ושמנת מתוקה בקערית למשך דקה.

הרכבת העוגה:

1. טובלים את הבישקוטים בחלב 3 שניות כל אחד ומסדרים שכבה אחת על גבי התבנית.

2. מעל שכבת הבישקוטים יוצקים מעט מנוזל התותים.

מצפים בקצפת  (חצי מהכמות), ומעל מפזרים תותים ונגיעות של קרם השוקולד.

3. שוב תותים שוקולד... מעל קצפת  ומעל זה תותים ושוקולד.

לבין - עונג שבת...

חומרים:

לבסיס:

150 גרם שוקולד לבן

200 גרם פתי בר

1/2 כוס חלב

לקרם:

2 אינסטנט פודינג וניל צרפתי

2 מכלי שמנת מתוקה

1 + 1/2 כוס חלב

 לציפוי:

150 גרם שוקולד לבן

1 מיכל שמנת מתוקה

לקישוט העוגה:

תותים

לעבודה:

1. הכנת הבסיס: ממסים את השוקולד והחלב במיקרוגל. שוברים את הפתי בר לפירורים ויוצקים את השוקולד על הפתי בר. מהדקים את התערובת לתבנית אפייה ומעבירים למקרר.

2. הכנת הקרם: בקערת המיקסר מניחים את השמנת המתוקה, אינסטנט פודינג והחלב ומקציפים במהירות גבוהה עד לקבלת קרם אחיד וחלק.

יוצקים את הקרם לתבנית מעל בסיס הפתי בר ומעבירים למקפיא למשך שעתיים לפחות.

3. להכנת הציפוי: ממיסים את השוקולד והשמנת המתוקה במיקרוגל מצננים מעט ומצפים את העוגה. מעבירים שוב למקפיא 10 דק' והשוקולד מתקשה.

בסוף בחרתי... 

מאחלת לכם סופ"ש עונג!!

אתם עוד פה...

רוצו למטבח!!!

כמו תמיד - אשמח לתגובות...