כותרות TheMarker >
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    לא מחצרץ ולא מחרצץ כי אם מחצצרץ!!!

    34 תגובות   יום שישי , 24/2/12, 09:37

    ''

    (הלווייתה של זמרת הג'אז, חואניטה ברוקס)

     

     

    כשהוא פגש לראשונה בסימונה, אף לא אחד היה מוכן להטיל את יהבו על עתידו. כלומר, לא על עתידו ולא על עתידם ה..., משותף. ולא שהיה חסר לו משהו, שהרי היו לו מכול התכונות שאישה יכולה, וגם רוצה, למצוא בגבר.

     

    יתכן וגמלוניותו כבשה את ליבה, כפי ששתיקותיה נשאו חן בעיניו. ומי כמוהו להעריך שתיקה. הוא, שמירב חייו עד שנגלתה נוכחותה בחייו, נשף בחצוצרה וכול סביבתו נתגעגעה למעט שקט. לא פלא היה שחברו הטוב והקרוב ביותר היה עמי, שמירב חייו, אף שהוקדשו למעשה צייד של בנות המין היפה, גם נתן את ידיו ב..., תופים...

     

    כך או כך, ולאחר שכבר צלחו השניים את הפגישה החמישית, או השישית, והעזו להלך בפומבי כשידיהם משולבות ופניהם משולהבות, הם הפכו להיות לאות ולמופת לזוגיות אוהבת.

    סימונה הייתה דקיקה למראה, שברירית כמו בובת-חרסינה, תנועותיה היו מעודנות, כמו מחושבות היו. והוא, פיל נפיל שכול התנהלותו הייתה סכנה לסביבתו המיידית. היא הייתה מביטה בו בהערצה גלויה, בעוד לחייו היו מתנפחות כדבעי ומלוא אוויר ריאותיו היה פורץ מהחצוצרה המבהיקה שלו, מפיקות הימנה צלילים נפלאים, כמו נעקרו מתוך ליבה. והוא, הוא היה שולח לעברה מבט מאומץ, כמו מציץ על מנת לקבל את אישורה ואת הערכתה על מאמציו אלו. וכשהיה מבחין בכך, עיניו היו מאירות ואצבעותיו מרקדות היו  על החצוצרה בריקוד סוער.

     

    הוריו היו מאוהבים בה אף הם.

     

    אז מה תרצה להיות, כשתהיה גדול?..., הוא נשאל, לא פעם. ותמיד היה שולח מבט אל סימונה, שהרי היא ידעה...

     

    כשהתקבל לתזמורת הפילהרמונית, חגגו השניים כמו שרק שניהם ידעו לחגוג. הוא לקח אותה, כלומר את החצוצרה שלו, וגם את סימונה, אל שפת הים, באמצע הלילה יש לומר, כשהחוף היה ריק מאדם, שם עמד וקרב בדחילו וברחמו את פיית החצוצרה אל פיו וניגן לה את "הצל של חיוכך".

     

    לא כבוד גדול הוא להיות חצוצרן, שהרי את הכבוד נותנים לכינור הראשון. אך זאת יש לומר: נגינתו הייתה מבריקה וחיש קל הפך שמו להיות שגור על פיהם של כול שוחרי המוזיקה, שוחרי המוזיקה בלבד...

    גם לא כסף גדול הוא עשה מכך.

     

    את ירח הדבש הם עשו ביוון. זה היה קרוב, זה היה זמין וזה היה גם זול, ו..., גם התאים ללוח הזמנים הבלתי אפשרי של הופעות התזמורת בארץ ובחו"ל. באחד הערבים הזדמנו השניים לאיזו טברנה נידחת. בוזוקי נשלף מאי-שם, כמו גם גיטרה חבוטה,  וחבורת גברים מבושמים מאוזו החלו לשיר שירי רמבטיקו. הוא הביט בהם בדממה משתאה. לאחר דקות מספר הוציא את החצוצרה שלו מנרתיקה, בא והתיישב לידם בעוד עיניהם יוצאות מחוריהם. שומו שמיים!, מה לחצוצרה ולרמבטיקו? תהו.

     

    אך עד מהירה החל להפיק מהחצוצרה את צלילה, צליליו. ואלו, היו אלו הצלילים המיוסרים ביותר ששמעו אותם גברים מימיהם. דמעות עמדו בעיניהם, ואילו הוא? אף שלא הבין מילה ממילות השירים, ידע גם ידע הוא להתאים את נגינתו לנגינתם. בסיום הלילה, חזרו שניהם אל חדרם. הוא היה מאושר והיא..., היא הייתה מאושרת באושרו.

     

    לא עברו אלא מספר שנים, והיא הפתיעה אותו. בשעת לילה מאוחרת, בשובו מאחד הקונצרטים, היא נופפה מולו במעטפה ובה שני כרטיסי-טיסה לארה"ב. הוא פתח את המעטפה וראה את היעד..., ואז, פצח עימה במחול, באמצע סלון ביתם הקטן. היעד היה, ניו-אורלינס...

     

    התקציב, כרגיל, היה מצומצם למדי. שניהם השתכנו במוטל זול והסתפקו בארוחות זולות להחריד. די מהר הוא גילה את המועדונים הקטנים ברובע הצרפתי, שם ניגנו את הג'אז הכי שחור שרק אפשר היה לנגן.

    גם שם קיבלו אותו ברצון, אף שלא ניגן ג'אז מימיו...

     

    באחד המקומות הם הכירו את FAT BOB, אשר כשמו – היה שמן למדי. בוב ניגן בסקסופון ודומה היה שצלילי הכלי הזה כמו שרו מילים ולא ניגנו צלילים...

    בוב הבין. הוא רמז בראשו לעברו של גבר יפה-מראה שהפליא לנגן על הפסנתר ושניהם כמו החליקו פנימה, אל תוך נגינתם, את נגינת החצוצרה, מראים לה ולו ומורים את הכיוון.

     

    והוא למד, הוא למד לעשות זאת כה מהר עד שבוב טען, מעל כוס מלאה בבורבון מובחר, שהמחצרץ הזה, הוא המחצרץ הלבן הכי שחור שהוא הכיר מימיו. ובוב היה שחור, ברור.

     

    במשך מספר ערבים הוא ניגן עם בוב השמן והמועדון הקטן החל מתמלא מערב לערב בקהל שידע להעריך את ששמע. יום לפני עזיבתם, הם הגיעו בערב למועדון אך בוב לא היה שם. הפסנתרן הכחוש קיבל את פניהם כשעיניו דומעות. בוב השמן נפטר, אמר להם. ההלוויה, מחר...

    למחרת הם באו להלוויה.

     

    בוב השמן היה שמן באמת. ארון-קבורה למידותיו הגדולות לא היה בנמצא. וכך מצאו לו חבריו את אשר גם ביקש: להיקבר בגוף תהודה של פסנתר...

     

    תהלוכת הלוויה יצאה מהמועדון הקטן, לעבר בית הקברות לאפייט-אחד. בראש התהלוכה ניגן אדם לבן בחצוצרה, זה היה האדם הלבן שנגינתו הייתה שחורה יותר מנגינתם של השחורים ביותר..., ועל ידו הלכה סימונה. ומאחריה הלכו המקוננות, כמנהג המקום. שבריריותה הייתה כה מנוגדת למחזה הסוריאליסטי הזה...

     

    ליד הקבר הוא ניגן מנגינה מופלאה שהייתה זרה לכול השומעים. החצוצרה שלו ייבבה והתייסרה בעוד היא מנגנת שיר-אבל משירי הרמבטיקו שלמד ביוון. שיר המספר על נגן בוזוקי שידיו הזקנות והרועדות כבר אינן מסוגלות לנגן עוד, שיר-אבל על נגינות ומנגינות שנותרו קבורות, בגופו של הבוזוקי...

     

    אחר-כך, כשהתפזרו האבלים, הוא נותר שם, ליד הקבר ולידו סימונה והפסנתרן מהמועדון. הוא שלה בקבוק קטן של בורבון ומזג לשלוש כוסות זכוכית קטנות. הם הרימו אותן במחווה קטנה והריקו אותן באחת, אחר-כך הוא שפך את יתרת הבקבוק על הקבר...

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/12 20:12:

      לאנשים גדולים. מהחיים ו//או רגעים מחויכים. מגיעות לוויות.

      שמחות,


      [השבת האחרונה הייתה עם שמש נפלאה אגב. ככה זה כשמאחרים ..תמים]

        26/2/12 06:15:
      מחווה מרגשת מאד.. אחלה תהלוכה .. אחלה כתיבה כהרגלך.. :))
        26/2/12 00:37:
      יפה ומרתק. תודה רבה, חן חן.
        25/2/12 21:24:

      צחיתוש, מושל, חיים יפים ומגירת הלב היקרים,

      תודה לכם.

      }{

      אחחחח...למה יש על הג'אז הזה ??? אין !!!!
        25/2/12 18:18:
      כתיבה משובכה מאוד תאור דמויות פאן-טאסטי
        25/2/12 16:15:
      נפלא כמו תמיד
        25/2/12 14:00:
      תודה ששיתפת בפוסט מרגש ויפה אהבתי וכיכבתי שבת מבורכת בחום ואהבה צחיתוש
        25/2/12 08:49:

      צטט: sbhsport 2012-02-25 02:30:03

      כל הג'אז הזה, עושה לי את היום ואת הלילה. יהי זכרו ברוך, רזה או שמן, העיקר שהוא מנגן.

       

      "כל הג'אז הזה", הזכרת לי את הסרט הנהדר

      שבו גילם רוי שיידר (שחקן נפלא ולגמרי לא

      מוערך דיו...) את בוב פוסי שהיה מוכשר כשד... 

      (((-: 

        25/2/12 08:32:

      אישה שמחה / רות מ. / הפיה הנרדמת /

      ערסאל / קנולר

       

      תודה לכם   }{

      (((-:

        25/2/12 08:30:

      צטט: pozit 2012-02-24 16:36:38

      מעניין אותי משהו אחר----------------הסימונה הזו כל כך סיפורים יש עליה וכל כך הרבה מכירים אותה סימונה מדימונה בטח ישישה היום......................

       

      דווקא הסימונה הזאת מקורה ברוסיה...  חחחח

        25/2/12 08:29:

      צטט: צפל 2012-02-24 13:28:49

      החצוצרן הלבן הגדול ביותר היה נרקומן בשם צ'ט בייקר.

      אמן לזה !!!

      והנה הוא, גם ידע לשיר הבן-אלף הזה...

      ''

       

        25/2/12 08:22:

      צטט: רוח האדם 2012-02-24 12:36:39


      אני מת על לוויות - הן הזמן והמקום האידיאלי,
      גם לבגדים שחורים/ושחור הרי מרזה - גם להומור שחור..

       

       

      אנ'לא מבין..., בגד שחור מרזה הומור שחור?   לשון בחוץ

        25/2/12 02:30:
      כל הג'אז הזה, עושה לי את היום ואת הלילה. יהי זכרו ברוך, רזה או שמן, העיקר שהוא מנגן.
        24/2/12 23:23:
      נהנתי. מאד. אתה כותב נפלא.שבת טובה ונעימה.
        24/2/12 22:42:
      משובח
        24/2/12 16:41:
      מעורפל מחוצרץ ומופלא
        24/2/12 16:36:
      מעניין אותי משהו אחר----------------הסימונה הזו כל כך סיפורים יש עליה וכל כך הרבה מכירים אותה סימונה מדימונה בטח ישישה היום......................
        24/2/12 16:31:

      יופי!!!

        24/2/12 16:28:
      איזה יופי!!!!!!!
        24/2/12 13:28:
      החצוצרן הלבן הגדול ביותר היה נרקומן בשם צ'ט בייקר.
        24/2/12 12:36:


      אני מת על לוויות - הן הזמן והמקום האידיאלי,
      גם לבגדים שחורים/ושחור הרי מרזה - גם להומור שחור..

       

        24/2/12 11:49:

      צטט: ruthy 2012-02-24 11:01:48

      אלה דמון רניון....

       

      קטונתי...   נבוך

        24/2/12 11:49:

      צטט: ronitbhappy 2012-02-24 10:40:11

      הבנתי, אתה רוצה לניו אורלינס.... טובץ יטופל.

       

      טוף..., אני בעמדת החיכיון...   }{

        24/2/12 11:48:

      צטט: פוצקלה 2012-02-24 10:36:21

      יופי של סיפור... וככה הייתי רוצה שילוו אותי ביום מותי !

       

      ת'אמת? אני מעדיף את הדרך של הויקינגים... (((-:

        24/2/12 11:47:

      צטט: אביה אחת 2012-02-24 10:34:42

       

      בועז יקר

       

      ואתה מספר כל כך - כל כך

      כל המילים נגעו וקראתי בנשימה אחת

      נותרתי עם:-

      ליד הקבר...

      ...שפך את יתרת הבקבוק על הקבר...

       

       

      שבת מחבקת וטובה

      חודש טוב

      תודה נבוך 

        24/2/12 11:46:

      צטט: Between Jobs 2012-02-24 09:53:05

      בועז מיי מאן! איזו הלוויה- What a way to go down the grave ראיתי עד הסוף. יופי של קבלת שבת עם הסיפור.

       

      ואת זה אתה זוכר?

       

      ''
       

      מתוך ג'יימס בונד, חיה ותן למות

      אה?!

      (((-:

        24/2/12 11:39:

      צטט: pinkason1 2012-02-24 09:44:28

      * סיפור יפה לשבת אהבתי שבת שלום

       

      תודה חיים

        24/2/12 11:01:
      אלה דמון רניון....
        24/2/12 10:40:
      הבנתי, אתה רוצה לניו אורלינס.... טובץ יטופל.
        24/2/12 10:36:
      יופי של סיפור... וככה הייתי רוצה שילוו אותי ביום מותי !
        24/2/12 10:34:
       

      בועז יקר

       

      ואתה מספר כל כך - כל כך

      כל המילים נגעו וקראתי בנשימה אחת

      נותרתי עם:-

      ליד הקבר הוא ניגן מנגינה מופלאה שהייתה זרה לכול השומעים. החצוצרה שלו ייבבה והתייסרה בעוד היא מנגנת שיר-אבל משירי הרמבטיקו שלמד ביוון. שיר המספר על נגן בוזוקי שידיו הזקנות והרועדות כבר אינן מסוגלות לנגן עוד, שיר-אבל על נגינות ומנגינות שנותרו קבורות, בגופו של הבוזוקי...

       

      אחר-כך, כשהתפזרו האבלים, הוא נותר שם, ליד הקבר ולידו סימונה והפסנתרן מהמועדון. הוא שלה בקבוק קטן של בורבון ומזג לשלוש כוסות זכוכית קטנות. הם הרימו אותן במחווה קטנה והריקו אותן באחת, אחר-כך הוא שפך את יתרת הבקבוק על הקבר...

       

       

      שבת מחבקת וטובה

      חודש טוב

        24/2/12 09:53:
      בועז מיי מאן! איזו הלוויה- What a way to go down the grave ראיתי עד הסוף. יופי של קבלת שבת עם הסיפור.
        24/2/12 09:44:
      * סיפור יפה לשבת אהבתי שבת שלום

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי