כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני בסדר-העולם משוגע

    אין לראות את הדברים הכתובים בבלוג זה כראייה לנכונותם.

    כל מה שכתוב כאן, אכן התרחש באמת, אבל לאו דווקא בסדר הזה, ולא תמיד לי...

    ארכיון

    0

    נקודה למחשבה

    6 תגובות   יום שישי , 24/2/12, 11:52

    משתפת אותכם בפוסט נהדר של אפרת אנזל:

    http://www.onlife.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/40941/%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F

     

     

    על האהבה האימהית והצפייה החברתית שנאהב את צאצאנו מהשניה הראשונה.

    המשפט החזק ביותר בפוסט הזה, לדעתי, הוא "לא יודעת אם אני אוהבת אותו, אני עוד לא מכירה אותו".

     

    ציפיה לאהבה בלתי מותנת מהשנייה היא זילות של מושג ה"אהבה". יש אינסטינקט אמהי שמוביל אותנו לטפל בגור האנושי במסירות ויש אהבה. השכל להפריד בין שנייהם- הוא שיוצר את האהבה האמיתית.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/4/12 21:25:
      עזבי אותו ממצוות ושאר מיתולוגיות. אנחנו מדברים פה על המציאות.
        10/4/12 01:50:

      המקום היחידי שאנו מצווים לאהוב...

      זה רק את הקב"ה.

      ככתוב

      "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אלוהיך בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:".

      .

      את ההורים שלנו אנו מצווים רק לכבד.

      .

      האהבה... היא כבר עניין של רשות.

        3/3/12 12:38:
      פוסט חזק אהבה זה תהליך שנבנה לאט לאט כל אהבה בונה את עצמה עם זמן במקרה הזה זה אהבה לילד שלך. אהבה שבונה את עצמה לאט לאט היא בריאה ונכונה. האהבה לילדה שלי למשל באה גם אחרי התרגלות וזמן אמנם זמן קצר חייבים להתעשת קצת אחרי הלידה זה חוויה לא קלה אבל היא הגיעה ושהאהבה הגיעה זה הרגיש כמו גל חזק וטוב.
        2/3/12 01:02:
      זה תהליך ...אין ספק
        25/2/12 13:44:
      זאת לא אהבה -זה אינסטינקט הורמלי. לקרוא לזה "אהבה" זה זילות של מושג האהבה.
        25/2/12 07:22:

      אני דווקא כן חושב, בניגוד לאפרת, שמה שאמא מרגישה כלפי התינוק שנולד לפני דקה. זו אהבה. באמת אהבה.
      זה נכון שזו אחריות אבל לא רק. זה משהו "שהטבע" מביא איתו וקשה לנתח.

      כל אמא (בכל סוגי בעלי החיים) אוהבת את צאצאיה. אהבה בלי תנאים.
      אם זה לא היה כך וזה היה עניין רק של אחריות אז היו לנו הרבה מקרים של אחריות שלא הופכים לאהבה. ואני לא מכיר הרבה אמהות שלא אוהבות את ילדיהן. למעשה אני לא מכיר אפילו אחת.
      ועובדה שאמהות אוהבות את ילדיהן יותר משהן אוהבות ילדים של אמהות אחרים.
      אז בחזרה לנושא שלנו. זו לא רק אחריות - זו ממש אהבה.