במשך שנים רבות למדתי אצל ד"ר יוסף רזון את תורת הבריאות הטבעית. במסגרת הקשר איתו הייתי מצטרף אליו גם לעבודתו בטיפול בחולים. פגישה ראשונה איתו נמשכה לפחות שעה וחצי והיו גם פגישות בהן היה צורך ביותר זמן. לאחר שתישאל את המטופל, בחן את הבדיקות שעשה והתרשם ממנו, הוא היה מסביר בקצרה את דרכו ונותן הדרכה ראשונית ומפורטת באשר לדרך שעל המטופל לבצע. דרך שכללה שינויים בתזונה ובאורח החיים. בדרך כלל הוא היה מזמין אותו לפגישה נוספת לאחר חודש מרגע שהמטופל החל לבצע את ההנחיות. בין שתי הפגישות הוא דרש להיות איתו בקשר טלפוני לצורך עידכון המצב, להעלאת שאלות ובעיות שהתגלו והוא היה זמין 24 שעות ביממה לצורך כך. ואכן הטלפון צילצל לעיתים קרובות, כשמטופלים התקשרו והוא נהג להשיב בסבלנות רבה ובאריכות, תוך שהיה מעודד את החולים ומקנה להם תחושת בטחון. עבור הפגישות הוא גבה תשלום. את השירות הטלפוני הוא נתן באהבה ובאיכפתיות כשירות ללא תשלום. עבודתו הייתה מאד קשה ואחראית. הוא נזקק להרבה זמן וסבלנות כדי לשכנע וללמד. אך עם אלה הוא ידע להתמודד. החלק שהיה קשה לו בעבודה היה גביית התשלום בסוף ההדרכה. במהלך הכרותי את האיש גיליתי שאצלו רפואה וריפוי אנשים הינם אידאל. הוא הקדיש למטופליו את כל שרק יכל למען הבאתם לבריאות וריפוי. היה לו קשה לגבות כסף עבור הגשמת אידאלים ועקרונות נעלים כאלה. מצד שני זאת הייתה פרנסתו. לעיתים היה גובה סכומים מגוחכים עבור עבודתו, והיו רבים שמצבם הכלכלי היה ירוד שלא שילמו לו כלל. הוא היה מוכן לוותר על שכרו כדי שיוכלו לרכוש בו מזון בריאות אורגני שלא היה זול בעת ההיא. לא פעם הבחנתי כיצד הוא מתלבט באשר לסכום שעליו לבקש עבור פגישת יעוץ. זה היה מצב שגרם לו לייסורים פנימיים. אני חושב שמבחינתו זה היה החלק הקשה ביותר בעבודתו – קבלת התשלום. לא פעם הוא הביע את כעסו על עמיתיו מהרפואה הקונבנציונאלית שגובים סכומי עתק בעבור פגישות קצרות שלא מביאות לשיפור מצב המטופלים שלהם. הוא טען שרבים מהם מרבים לזמן את המטופלים לפגישות מיותרות כדי להרוויח יותר, בעוד הוא משתדל להמשיך את הקשר באמצעות הטלפון עד כמה שניתן. זכור לי במיוחד ביקור בית אצל חולה במחלת הסרטן, במקצועו היה רופא בבית חולים. החולה התלבט באשר לדרך בה עליו לנקוט. הוא שמע על ד"ר רזון והחליט שאינו רוצה בטיפולים הכימיים, ומעוניין בטבעונות. בסוף הפגישה הארוכה הוא שאל את ד"ר רזון כמה עליו לשלם. ד"ר רזון הסמיק ונראה מבולבל לרגע. הוא לא חש בנוח לגבות תשלום מחולה, במיוחד שהוא גם רופא. גם ד"ר רזון היה רופא קונבנציונאלי בהכשרתו, אבל טיפל בדרך הטבעונות ההייג'יניסטית. לאחר מספר רגעים של מבוכה הוא הוציא מתיקו את פנקס החשבוניות שלו והראה למטופל כמה הוא גובה בדרך כלל. המטופל הבין נכון את המצב ואילץ את ד"ר רזון לגבות ממנו מחיר מלא. בתום הביקור הסעתי אותו לביתו במכוניתי. במהלך כל הנסיעה הוא שתק. הוא הרגיש לא נוח מהמצב בו היה, ולא עזרו דברי כשניסיתי לשכנע אותו שזאת פרנסתו ועליו לגבות שכר עבור עבודתו. הוא חש מועקה על כך שנאלץ לגבות תשלום בעבור הגשמת האידאל שלו לרפא אנשים. ועל כמוהו נכתב בשיר: "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"...
|