לא ראיתי את דרור היום. אני חוזרת הביתה וכל הדרך בטני מתהפכת. אני נכנסת בסערה היישר לשירותים ומשלשלת את מעיי המשתוללים על כל דפנות האסלה המסכנה שנאלצת תמיד לספוג את החרא שלי. אני גם משתינה תוך כדי ובחילה גדולה עולה בי עם הריח. אני מורידה את המים באמצע, שוב ושוב, לא לשמוע, לא להריח, לא לדעת.

אני מנגבת בגועל רב את שאריות שאריותיי ומורידה שוב את המים. נעמדת, נתקפת סחרחורת קלה אני מביטה מטה, אל תהום האסלה המותשת ותוקפת אותה בהקאה גדולה ומפתיעה ומחניקה נשימה, מקיאה הכל, את ארוחת הצהריים והשייק ואת עברי הקרוב המאוס. יושבת על ברכיי בתנוחת תפילה, ראשי שפוף וידי על ידית הורדת המים, מורידה שוב ושוב.

גשם עז יורד בחוץ ורחש המים מכל הכיוונים מציף אותי, רעש הרעמים מאיים עלי וריח הקיא מסחרר את קיומי. לא הקאתי שבע שנים. ולפני זה שבע עשרה. שבע שנים רעות שבע שנים טובות שבע שנים אין חתונה כי ישבתי בפינת השולחן. והזמן הזמן הזמן המחורבן לא רומז ולא מזהיר ולא מנחם, רק עובר לו בעצלתיים ולפעמים בבהילות ועושה את שלו ואני בשלי, אני כל הזמן בשלי כוס אמק.

והכנפיים, מבוישות, נחות על גבי השחוח, מכבידות וצבועות בצבעיהן המגוחכים וגורמות לי להרגיש כמו ליצן, ליצן אומלל ועייף מזיל דמעות ומיים מכל עבר. מזכירים לי רוק על פני ויובש בפי ואני מרוקנת יושבת כך עם בגדיי הלבנים מהים וצבעי הקשת בכנפיי דוהים ואני מרגישה כאילו כובסתי אלפי פעמים ונשחקתי שחוק.

להתלכלך להתנקות להתלכלך להתנקות. עבודה סיזיפית. לנקות כדי להתלכלך שוב. ללכלך כדי להתנקות. לשתות כדי להשתין לאכול כדי לחרבן לעכל כדי להקיא ולהזדיין להתמלא בזרע של גוף אחר ורגש גדול מזויף ואמיתי כדי להתרוקן.

מיצמיץ מציצה מהדלת ומתכוננת להיכנס ולרחרח מסביב. היא מתחילה ליילל ולנדנד, וייללותיה עמוקות מתוך בטנה הקטנה והרופסת, והיא מסתובבת בבית וצועקת בקולי קולות את הקדרות הזאת של ערב גשום וחוסר וודאות ונחמה, והופכת את סוף היום הזה לרגע ארוך ארוך ומייגע של פחד נסבל.