לא ראיתי את חמותי כבר 8 שנים,

זה אחד היתרונות של הגרושים. 

 לא יודע מה היא עושה עכשיו, 

אבל יודע שהיא מדברת !

                                      היא מלאה עד כלות ומתישה.

                                           ביובש, בקול חסר גוון

כולה מקדחה

וחפירה.

**

 עוד כשהייתי נשוי לבתה,

בלי להתעייף, בלי להרפות וללא לאות, 

"העמיסה פרטים" שבא לי למות.

**

פעם היא התקשרה והתייסרתי שעניתי,

                                   היכיתי את עצמי במצח והתעניתי.

                                בהיסח דעת נפטרתי מהנייד המטרטר. 
                                          אחרי חיפושים נואשים

                                    פתחתי את המקרר לנשנושים,  

                                         ופתאום מצאתי אותו קר,

ואת קולה ממשיך לטרטר 

ומטריף אפילו את הסרדינים

שניראה שצללו עמוק יותר בקופסת השימורים.

 היא דברה גם במחשכי הקור

מאחורי הדלת הקרה, 

 חופרת לתחתית

המעלות וללא

תאורה.

 אם היא לא ישנה,

היא תדבר.

אם היה מעניין,

 הייתי

מתגבר.

**

עברו השנים, הנכדים חזרו מהסבתא

תלושי שיער עם סימנים אדומים,

נשבעים שצבטו את עצמם

כדי להישאר מנומסים

ועירניים..

**

נזכרתי,

                                  שספרתי לסבתם כיצד בעיסקה טובה
                                         פרעתי ת'משכנתא הנשכנית
                                      פתאום כשקולה המופתע בנייד
                                                   לרגע דמם, 

נשכבתי בסלון מותש ונרדם. 

 כשהקצתי אחרי שעה,

ושומע את

קולה חסר

הגוון

 או אז הבנתי,

 שהטרטור הזה

כבר לא ייפסק לעולם.

**

במקום להחמיא, לצאת מגדרה, להתרגש ולרגש,

המשיכה לפרט בתיאורים יבשים ומשמימים 

 על תרופות חדשות, במחירים מפתיעים.

היא לא עצרה לרגע את בליל לשונה

ולהוקיר על פינוי המשאבים

מתשלומים נצחיים

על קירות בית

לטובת חוגים

נסיעות

לחו"ל

ומנעמי

החיים.

**