פגיעה מלפני שנים רבות, יכולה לעבור, יכולה להרוג.

למילים יש המון כוח, המון עוצמות, הן מעצימות וגם מרסקות.

כשלאף אחד לא אכפת, וכשהם יורים את המילים כאילו ולא אוהבים

גרוע יותר, אם לפני כן הם חושבים, תוהים, ורק אז צולפים

לאחר שהמטרה סומנה והמילה נורתה מהקנה יש פצועים

מושיטים יד ליורה, עזרה הם מבקשים

לא במילים, בעיניים הם מתחננים.

אבל הגב מופנה, העיניים נסגרות, נעצמות, כאילו מעולם לא היו פקוחות

כאילו לא עברו מים בנהר, כאילו אין משמעות, אין הזדהות, זוהי האדישות

הייחודיות  לשוני

העילוי הוא דחוי

כל מה שחשבתי אמת

כל מה שהרגשתי מתאמת

הדברים עליהם תהיתי כילד, כנער, מקבלים משמעות חדשה, אבל ישנה, מה שבטוח- קשה

ומי שאהב, עזב.

כמעולם לא היה.