כמה פעמים במשך ימי חייך מצאת את עצמך לגמרי לבד? בשעות הקטנות של הלילה, כשאתה מצוי בעולם של שקט. ואז, על מה חשבת? בתחילה, יש להניח, עלו בדעתך מחשבות ותחושות שליוו אותך במאורעות היום. טרדות,מצוקות ושאר נושאים שהעסיקו אותך מהווים מקור המזין את מחשבותיך. ואחר כך? אולי מחשבות פילוסופיות ועמוקות יותר אודות מסע חייך, ייעודך, עתידך ואז לפתע מתגנבות להן הדילמות,הפחדים והתהיות.מיד מתעוררת התחושה שאתה רוצה לדבר ואין עם מי. אז דע שיש והוא זמין לך בכל שעה. כל שעליך לעשות הוא להתחיל לדבר ומיד תחובר ככתוב:" קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אלה אשר יקראוהו באמת" ( זוהר,שמות ב').

כעת אסביר לך איך עושים זאת. תורת הקבלה מלמדת כי לתפילה המתוקנת הנקראת בכל יום מן הסידור מעלות רבות וסגולות נפלאות. שכן, לשיטתם של המקובלים התפילה מהווה מעין צינורות מקשרים, דרכם מתחבר האדם למקור השפע האלוקי ובכך זוכה להתקרב אל בוראו. אולם נראה שלא די בכך, מאז ימי קדם נהגו יהודים מאמינים לפרוש למקום צדדי בזמנם הפנוי ולהתבודד. בספר  " ליקוטי מוהר"ן " ,יצירתו המרכזית והמופתית של ר' נחמן, מי שהיה מענקי הקבלה והחסידות נכתב : "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכול, דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה ולפרש שיחתו בינו ובין קונו, בדברי חן וריצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו אליו. ותפילה זו תהיה בלשון שמדברים בה, כי בלשון הקודש קשה לו לפרש שיחתו וגם אין הלב נמשך אחרי הדיבורים מחמת שאינו מורגל בזו הלשון, כי אין דרכנו לדבר בלשון הקודש" ( כה, תנינא). מתוך כול  האמור לעיל, אנו למדים כי בפניית האדם אל בוראו מעמקי הלב ובשפה פשוטה החפה מכול גינוני לשון גבוהים קיימת מעלה רוחנית גדולה ביותר המסוגלת לישועות רבות. המקובלים לימדו שהתבודדות להכרת הבורא ללא התבודדות להכרת האני - איננה בר קיום ואף אינה מביאה לתכלית. התבודדות שלמה כצורתה בנויה בשלבים - התבודדות להכרת האני ולאחר מכן התבודדות להכרת הבורא.

הנחת היסוד קובעת כי מטרת ההתבודדות היא לנתק את המודעות שלנו, גם אם חלקית, מכל הגירויים החיצוניים המטים אותה לכיוונים שונים, חסרי מיקוד וזאת על מנת לחברה בחזרה לשורשה הרוחני. עצם ההתנתקות הזמנית  מהסביבה הרועשת מעניקה שקט נפשי, שלווה, רוגע וישוב-דעת המסייעים לנו לכונן יחסים אינטימיים עם בוראנו. ר' חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר"י , ציין כי הפרישות המחשבתית מעלה את האדם למדרגות רוחניות גבוהות מהן יוכל לראות ולדעת מעל ומעבר לנגלה. הוא ביטא זאת במילים:

" עליך לבודד עצמך במחשבותיך לרמה הגבוהה ביותר. ככל שאדם מפריד עצמו מן הפיזי, כך תגדל הבנתו ותפישתו". מכאן שההתבודדות הפיסית מהווה צעד מקדים להתבודדות המטפיסית בה יוכל האדם לנתק את עצמו מסביבתו ולהתחבר למהותו הפנימית עד אשר אין הוא חש את " האני" החומרי או אז ניצבת לה התודעה במלא עוצמתה. בקרב אנשי רוח ומיסטיקה יש החושבים כי התבודדות היא התבוננות ( מדיטציה) אך לצערי טעות בידיהם. ההתבודדות מייצגת את השלב המוקדם שלפני ההתבוננות, בה האדם מביט לפנימיותו באופן אובייקטיבי כאמצעי להגיע להכרה עצמית. ולכן אין לומר כי התבודדות מבטאת מצב מדטטבי עמוק כלשהוא כהתבוננות. כל זאת למרות שקיים ביניהם קשר ישיר ומכנה משותף הכרחי בדרך להתעלות רוחנית . בחוכמת הקבלה נשנו פרקים שלמים העוסקים בטכניקה המנחה כיצד לכוון את התודעה ולצאת מההוויה הגשמית אל זו הרוחנית ומן החול אל הקודש. בין כלל השיטות ניתן למצוא את שיטותיו המיוחדות של ר' אברהם אבולעפיה, מחשובי המקובלים של ימי הביניים, הנודע כמייסדה של    "הקבלה הנבואית". לשיטתו הקבלה האקסטאטית עוסקת בהיבט החווייתי-מיסטי של הקבלה, תוך שימוש בטכניקות מעשיות הכוללות בין  השאר צירופי אותיות ושמות קודש, תנועות גוף וכדומה השואפים לאקסטאזה רוחנית שמטרתה העפלה לחוויה רוחנית עליונה מתוך דבקות ואיחוד מלא עם הבורא. יובן כי שיטותיו נחשבות למסוכנות ורבים התנגדו להן מן הטעם שהן דורשות בקיאות רבה ביותר והתכוננות מיוחדת שבלעדיהן עלול האדם לסכן את עצמו ולהימצא בכאוס מוחלט. לפיכך, הדרך הנכונה שעיקרה להתבודד על מנת לחולל שיח עם הבורא צריכה להיות בגילוי לב פשוט, בשפת האם ובאופן ספונטאני. מעצם ההחלטה לדבר עם הבורא בכל יום אנו מושכים אלינו חסדים רבים ומיד מתעוררת התחושה כי חלה בתוכנו תמורה רבה. באם נזכה להתמיד בהתבודדות נוכל חיש מהרה לחוש את קרבת הבורא ונוכחותו.מכאן הדרך קצרה להתבוננות פנימה לתוך "האני" האמיתי ללא מסכות ופחד וממילא ייחשף האגו שלנו תחת עינה הבוחנת של ההשגחה העליונה. כך יתבהרו סודות הנשמה החבויים בנו עוד משחר ילדותינו אשר חיכו לעיתוי הנכון לפרוץ ולהתגלות. קרן האור הרוחנית תזרח על מכלול הבעיות המטרידות את מנוחתנו ותחשוף את המקורות לדפוסי חשיבה והתנהגות  המקבעים ומעכבים את ההתפתחות האישית. ההתבודדות שעליה דיברו רבותינו בעיקר הייתה למקיימי תורה ומצוות. אולם הניסיון מוכיח שאף אלו הרחוקים מקיום תורה ומצוות - התבודדותם הביאה אותם לתפיסה עמוקה יותר בחיים ולהכרה אינטימית וברורה יותר של נפשם.

מוגש בברכה

יצחק אהרון יועץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה. ראש מרכז "חכמה" המרכז לקבלה וליהדות בפתח תקוה. מפרסם מאמרים שבועיים בעיתונות המקומית בפריסה ארצית, עורך את מדורי הקבלה באתרים ynet,walla,ומשדר בקו המומחים של רדיו 103FM וברשת ב' בימי שישי בתוכנית "מה יהיה" עם יואב גינאי. 03-9220784 . www.kabalah.co.il

© כל הזכויות שמורות•החומר באתר זה מוגש בברכה מטעם יצחק אהרון ו/או "חכמה" המרכז לקבלה למען הגברת המודעות ולשיפור איכות החיים של כל אחת ואחד. בשל כך הוא מותר לשימוש והפצה ללא הגבלה ובתנאי שתוכנו לא ישונה ויצויין מקורו.