כל אחד יכול לספר את הסיפור שלו, אבל רק למישהו אחר תהיה אפשרות לספר את אחרית הסיפור שלך. לאחרונה, כשראיתי את הפרסומת למחסני תאורה, נזכרתי באחות של סבתא, דודה שרה, שנכנסה לחנות מפוארת של מנורות, הביטה למעלה, קראה: "איזה יופי!" נפלה ומתה. המוות, כשהוא מטיל על רגע הפינָלה אור בוהק ודרמטי, בספוט מרוכז ובעל עוצמה, שאר אירועי החיים מחווירים לעומתו. לעיתים, רק הוא נשאר בזיכרון של הממשיכים ללכת. כל השאר אובד ומתפורר לאבק. כל אחד יכול לספר את הסיפור שלו, אבל רק למישהו אחר תהיה אפשרות לדעת את אחרית הסיפור שלך, אלא אם כן ניתן להציץ בנעשה מאחורי הקלעים, מבעד למסכים המפרידים בין העולם הזה לעולם שמעבר. אם הדבר אכן אפשרי, נהיה כפויים להציץ, מתוך סקרנות לדעת אם מותנו בייש את חיינו או הפך לפסגת הביוגרפיה. אולי יצאנו באקורד צורם מעורר חלחלה או השארנו סימנים שאינם יורדים בכביסה... נו, מה היה הסוף? כל אחד יכול לספר את הסיפור שלו, אבל רק למישהו אחר תהיה אפשרות לתקן את אחרית הסיפור שלך. בהוליווד, למשל, יש עבור זה פנצ'רמאכר מיוחד. הוא משנה סופים עצובים להפי אנד או אם רוצים - מוות בנאלי להירואי. נניח שמתתָ מזה שנמרחת על רצפה של אתר בנייה אחרי שנפלת מגובה של עשר קומות, אפשר לשנות לזה שנהרגת בהגנה על המולדת. זה לא כל כך מופרך. גם זה קורה כל יום. ואז בסיומך יצאת גיבור. במקום להיות סתם דמות משולי הציונות. אתה יכול לזכות בדגל ישראל מתנופף ברוח בסוף הסיפור שלך.
|
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סקאגאדוש!
"...בהוליווד, למשל, יש עבור זה פנצ'רמאכר מיוחד...."
ואם ב'אחרית דבר' עסקינן ובפואנטות - ובעקיפין גם ב'שורה התחתונה' כלומר בפאנצ'ים... מה דעתך שבארץ יעבוד על כך 'פאנצ'-מאכר'?
אומרים הבודהיסטים, ובטח שאינם היחידים אבל אני מצטנע לא לדעת,
שבכל רגע של חיינו שוכן גם המוות. אין שום סוף הרואי או בנאלי, אוראלי או ענה לי,
זה הכל בתוך כל הדבר המופלא הזה שקראנו לו חיים.
כל שניה אני שואף ונושף, אני חי אני מת, אני מסיים ומתחיל.
כל הזמן אני זון פעיל וזונה בגמלאות.
הרעיון הזה של מרוץ מטורף עד לרגע האמת לא מסתדר לי.
אני, בכרטיסיה שקבלתי, הריבוע של המוות כבר מנוקב, ואני חי מאד מאד.
יש לי כמה הוכחות אפילו.
זונה בגמלאות.
לכל איש יש שם שנתן לו אלוהיו, שנתנו לו אביו ואימו,
לכל איש יש שם שנתן לו מותו,
ונראה לי שאם חיים כל יום כאילו הוא עתיד להיות האחרון, זה משביח את החיים, וישביח גם את המוות,
איזה מין זונה את שמתעסקת בכאלה פילוסופיות גבוהות?
אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש, דפקתי אותך 1 2 3
די מסוכן פה לאחרונה, קורים דברים למטה כשהפנים למעלה.
נראה לי שלמעלה משחקים במי שעומד מאחרי ומצדדי ומלפני הוא
המת.
והלמטה?
תלוי באיזה צד תופסים אותו
נהדר!
ישמחו השמאים!
אורלי מותק, זה רק פחחות. פחחחח.... בקיצור, אין מה לתקן. הכל מצוין.
*