לילה, חושך, דיאלוג עם עצמי.

כל פעם אותה שאלה :"ללכת או להישאר?"

לפרוס כנפיים או לשבת בכלוב שבניתי?

מי יעזור למצוא תשובה? אני, פסיכולוג, אמא, אבא, חברה?

אני לבד וחדר חשוך , אין בו עור אפילו לא קצה.

האם אני שייכת לפה?

האם זה העולם שלי?

אין תשובה , רק חושך.

אני רוצה לברוח אבל קברתי את עצמי עמוק באדמה.

פתאום שאלה אחרת תופסת אותי:"האם זאת אני?"

הלכתי לאיבוד. אני כבר  ממזמן לא אני.

(האם זה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם).