לפעמים אני כועסת והדם רותח בעורקי
לפעמים אני מתרגזת פשוט רותח אצלי הדם למרות שמאז שהנחת השתלטה השתלטות אוהדת על חיי, חווית רתיחת הדם היא מינורית עד בלתי קיימת. והיום שהרגשתי את הבעבוע אמרתי לעצמי, הזדמנות מצוינת לשפוך את הכעס עם העצבים ישר על המקלדת.
אני לא סובלת את עירית לינור. כשאני שומעת את הדהוד קולה, אני מיד נגשת לרדיו וסוכרת את פיה. יש עוד מספר קטן של שדרים שמביאים את הקבס ממקום רבצו אל עברי פי הלוע, ותנועה אלגנטית אל אזור כפתורי המערכת, משכיחה בכלל את קיומם. היום, כששבתי מטיול כלבים כדי שאולי, ובכל זאת, יעדיפו להרים רגל על עץ משווע לרטיבות במקום לבצע את הפעולה הנחוצה הזאת בסלון ביתי, שמעתי את גברת לינור מחליטה שאין אימא חורגת. ומה שאשתו של האב צריכה לעשות זה להתייחס יפה אל הילדים מהנשואים הקודמים נקודה.
ובכלל טוענת השדרית הקולנית שבטוחה שכשאלוהים חלק את השכל היא הייתה בראש התור ולקחה כמויות שמספיקות לשכונה שלמה. (לאלוהים לא היה איכפת אגב. (מי שהוא חמדן מעניש את עצמו, פחות עבודה לקדוש ברוך הוא..) שאין דבר כזה אימא חורגת. יש רק אימא טבעית.
אז אני אומרת לכם, שאימא חורגת היא ישות משפטית מקדמת דנא, הגדרה שבאה להבטיח את האישה החדשה של הבעל מפני ילדיה החורגים במידה והוא ינפח את נשמתו מרב תענוגות בשרים אתה. ואני אומרת לכם עוד משהו,מניסיון שתורגם לספר, שאימא חורגת היא מודל מחנך כמו אימא.גם אם המפגש מתקיים אחת לשבוע,אחת לחודש או שבוע בשנה. מהסבה הפשוטה שהיא אשתו של האב. והיא הסמכות בבית שלה. אז אם אמהות חורגות רבות עם הילדים החורגים זו בעיה חינוכית. אם הן לא, שמחה חינוכית. אם לילדים החורגים יש בית שני, זה רק בזכות האם החורגת ואם אין להם זה בגללה.
אז עירית לינור, אישה שהתגרשה מבעלה, שהתחתן עם אישה אחרת ויש להם ילדים משותפים, חולמת בהקיץ שהבת שלה, מנישואיה עם האב שמבלה את חייו עם אישה אחרת, מתייחסת רק אליה בתוך נקודת התייחסות אמהית. טעות. היא מתייחסת לאם החורגת בעצמתיות רגשית גדולה, מהסבה שהיא גרה במיטה של אבא שלה.אגב את האב, אני מאמינה, שהאם הטבעית, קרי עירית לינור, מרשה לאהוב, במידה כמובן ובניכוי כל המגרעות הבולטות שלו אותן הדגישה לינור יחד עם המקושקשת לפני השינה.
|