שולמית כל הכבוד על הכתבה והעיקר זאת שבתמונה האשה הגדולה ואת הבובה הזאת גם נאני רוצה אבל היא גמדה לידך את מדהימה היית ומדהימה נשאר אוהבת עמליה

מזכיר נשכחות "(ג'ורג'ט)" לא הייתי נזכרת במילה זו לולא קראתיה בסיפור שלך. דומני שתמיד נעשה השוואה בין אז לעכשיו, אז - הייתה לנו שמלה חגיגית אחת שהייתה תלויה בארון וכמו לפתוח היכל קודש היינו עומדים נפעמים רק לצפות בה, לגעת בבד בזהירות, והיה זה משי או קטיפה, פיקה עדין או מלמלה, תחרה לבנבנה בתפירה טופחת, פליסה קלוש מתנופף, והיינו בעננים. והיום כל שבוע שמלה חליפה או סט בתוספת ארנק תואם ונעל מלוקקת ולא חשים מסופקים.

צטט: razam-דודי רצם 2012-02-29 13:33:42

הוספת תגובאם הצלחנו להרגיש נסיכים אפילו לרגע, שווה הרגע. הפשטות של פעם הייתה עם הרבה טעם. תודהה

 

תודה על תוספת התגובה ידידי ,

אני מאמין שרגעים כאלו עוד יחזר ו,

הדור הזה פחות פרייארמהדורות הקודמים

וקולם נשמע ברמה,

ואי אפשר להתעלם  ממנו,

שיהיה לך סופשבוע נפלא ידידי,

בידידות ובהערכה ,

אשר

צטט: מאיה113 2012-02-29 05:06:57

*פעם היה טוב יותר

 תודה מאיה113 על התגובה,

משהו בהחלט השתנה לרעה ,

וזה בעיקרהפערים בחברה,

שהם לא צודקים, לא נעימים וחסרי חמלה,

אבל אני רואה גם שינויים חיוביים , והעקרי שבהם ש הכח עובר לאט

או מהר מרשויות השלטון,

אל האזרח הפשוט,

ראינו את זה באביב העמים כל ההתקוממות נג ד השליט הכל יכול ,כמו בתוניסיה ,בלוב ובמצר ים

ועכשיו בסוריה,

כמו המאבק אצלנו בקיץ שאמור להתחדש,

עכשיו לכל אזרח יש את החיכולתלהשמיע קול מחאה ,

היום זה דרך הפייסבוק,

ומחר יכול להיות בערוצים אחרים,

בפייסבוק אני מרגיש שווה לראש הממשלה,

לפחות מבחינה של אפשרויות

אז אולי עוד פעם יהיה טוב,

שיהיה לך המשך שבוע טוב יקירה,

בידידות אשר

צטט: מ.י.כ.ל. 2012-02-29 00:30:49

לא צילמו אז בוק על כל דבר והנציחו תכף בפייסבוק או בכל מקום, וכך נשאר הזיכרון מתוכה מתוך סיפורה שהופך את הסיפור לנגיעה בעולם אחר דרך החוויה, ועיניים של ילדה. סיפור יפה. אושר הנסיכה וכאב האשמה.

 תודה לך מ.י.כ.ל על התגובה המלומדה ,

יש עוד משהו קטן ששמתי לב א ליו, וזה המשמעות המיתית שאנחנו נותנים בחפצים, כ מו השמלה הכחולה שמתוארת כאן ,

מצד אחד השמלה החדשה שפעם ראשונה עולה לבמה,ואחר כך הכתם שמוטל בה ,כאילו נהיתה לטמאה,

אבל זה רק ע'פ השטח בד'כ הכתם מוביל להטהרות , לאמת ,ולשינוי בכיוון המחשבה,

כמו חנהל'ה ושמלת השבת, שפילברג משתמש באפקט הזה בסרטו רשימות שינדלר בו רואים ילדה תמימה הולכת ורצה ,

כאשר היא זורמת עם המון שמצולם בשחור לבן, כמו סרט תיעודי ,

והיא בשמלה אדומה מסמנת את הזמן ההולך ומתקצר של האנשים ההולכים דומם לכיוון תאי הגאזים,

,כאילו סימנו בצבע איזה רקמת תאים כדי לעקוב אחריה במקרוסקופ,

בסוף היא נערמת או מושלכת עם שאר הגופות עברו את מכונת ההשמדה הנאצית,

שיהיה לך המשך שבוע טוב יקירה ,

בידידות ובהערכה

אשר

הוספת תגובאם הצלחנו להרגיש נסיכים אפילו לרגע, שווה הרגע. הפשטות של פעם הייתה עם הרבה טעם. תודהה

צטט: אלכסנדר הגדול 2012-02-28 22:17:24

שמלת השבת של חנהלה. אם זהו הזכרון הקשה ביותר, נראה כי באמת היתה לה ילדות מאושרת, בעולם שכבר לא יהיה עוד כמותו.

 

תודה לך איציק ידידי, על הכיכוב ועל התגובה שיש בה מן הנחמה שבאה מראש  למזער  את הצרה שהתרחשה,

וגם המחשבה שבסה'כ היה א ז קשה  אבל  ההרגשה היתה טובה,ורוב הזמן הסתובבו הילדים ברחובות הכפר,

להורים לא היה זמן רב לחלוק אותו עם הילדים, בכל אופן הילדים יא יצאו  לתרבות  רעה,

שיהיה לך המשךנ שבוע טוב ידידי, בידידות ובהערכה

אשר

*פעם היה טוב יותר

לא צילמו אז בוק על כל דבר והנציחו תכף בפייסבוק או בכל מקום, וכך נשאר הזיכרון מתוכה מתוך סיפורה שהופך את הסיפור לנגיעה בעולם אחר דרך החוויה, ועיניים של ילדה. סיפור יפה. אושר הנסיכה וכאב האשמה.

שמלת השבת של חנהלה. אם זהו הזכרון הקשה ביותר, נראה כי באמת היתה לה ילדות מאושרת, בעולם שכבר לא יהיה עוד כמותו.

צטט: yonbir 2012-02-28 16:46:19

היו פעם זמנים, שלא היה לנו כלום, אבל היינו עשירים, וטוב היה לנו בעולם. היום יש לנו הרבה יותר, אבל, ראו זה פלא, כל הזמן משהו חסר, ואנחנו מבזבזים את זמננו היקר במרדף אחר רעות רוח והבלי הבלים, וטוב לנו פחות.

 

תודה לך yonbir ידידי  הפעם הזה של הזמנים נגע גם בי, בשולי אדרתו,

שכנראה נעהלעברי בעקבות רוח אקרעית,כשגרנו  בבית על קרקע,

הדלתות היו פתוחות, סיר מרק התבשל תמיד על האש במטבח שמרפסת עם תריסים של אסבסט,

הפרידה בינו לבין החצר האחורית גם הכניסה למרפסת מהחצר והכניסה למטבח מהמרפסת היונ חופשיות , וכל מי שדחשקה נפשו בצלחת מרק , היה  מוזמן ללא דין וחשבון,

לא חשבנו אז על גנבות , על פושעים או סוטים,

הכל היה על מי מנוחות,

היום דברים כל כך השתנו ,עד שאני עצמי תמה אם הסיפור שסיפרתי יכול להיות אמיתי,

שיהיה לך שבוע טוב ידידי,

בידודות ובהערכה ,

אשר

היו פעם זמנים, שלא היה לנו כלום, אבל היינו עשירים, וטוב היה לנו בעולם. היום יש לנו הרבה יותר, אבל, ראו זה פלא, כל הזמן משהו חסר, ואנחנו מבזבזים את זמננו היקר במרדף אחר רעות רוח והבלי הבלים, וטוב לנו פחות.