סיימתי עכשיו יומיים של סדנה בנושא שיווק באינטרנט. הסדנה של איתי פז היתה מעולה. אני אוהב את החשיבה הפשוטה והישירה שלו. בכל מקרה, כאחד שעושה סדנאות בעצמו הייתי מאוד קשוב ללוגיסטיקה, לסדר הדברים, למה שהצוות עושה ברקע.

אחרי כל הפסקה התיישבתי במקום אחר, כדי לפגוש כמה שיותר אנשים ולראות את העניין מזוויות שונות. יצא לי לדבר עם לא מעט אנשים, והגעתי לכמה תובנות חשובות.

ביום השני ישבתי ליד בחור שלא הפסיק להתעסק בסלולרי שלו. הוא בדק מיילים, נכנס לאתרים, ובאופן כללי היה מאוד לא קשוב למרצה. כשאני עצמי מרצה, אני תמיד מבחין באלו שאולי פיזית נמצאים שם, אבל נפשית ממש לא. הם תמיד עם העיניים בטלפון, כמו החבר שלי כאן. שוחחתי עם הבחור, והבנתי ממנו שהוא מנהל מספר אתרי אינטרנט, ובא לראות מה יוכל ללמוד בנושא שיווק. מחברת לרשום מה שלמד הוא לא הביא, והוא היה מרוכז רק בכל משפט עשירי של המרצה. אחרי יומיים של סדנה יצא לי לשוחח איתו שוב, ומה שהוא הוציא מכל העניין זה שהוא יודע הכל. אין לו מה ללמוד בסדנאות כאלו.

אין לו מה ללמוד? הוא יודע הכל? בוודאי מדובר במיליונר. שאלתי אותו איך הולך לו עם האתרים שלו. תשובה לא קיבלתי, רק סיבות ותירוצים למה הפריצה שלו עדיין לא הגיעה. המפגש איתו הוביל אותי לשתי תובנות:

הראשונה: כשאתה לומד, חל עליך עיקרון ההשתקפות. כלומר: כמו שאתה לומד, ככה אתה חי. אם במקום ללמוד אתה בוחר להתעסק באלף דברים, גם בחיים אתה ככה. אתה יושב בפגישות וחושב על משהו אחר, יש לך פרויקט אבל אתה בודק מיילים במקום להתרכז, ובאופן כללי אתה עושה המון כל הזמן אבל לא מגיע למה שאליו אתה יכול להגיע. החיים עוברים לידך בזמן שאתה נורא עסוק.

תובנה שניה: אם אתה חושב שאין לך מה ללמוד ואתה יודע הכל, כדאי שתבדוק את יתרת חשבון הבנק שלך- לא רק במובן המילולי, אלא מה יש לך בחיים בתחומים שונים. אם אתה לא בצמרת (ואתה רוצה להיות)- יש לך מה ללמוד. כמרצה, כשאני פוגש אנשים ששואלים שאלות ומפריעים רק כדי להראות כמה הם יודעים ולא פתוחים ללמוד דברים חדשים, אני מזהה תמיד את אותו הטיפוס. הוא לא מאושר, אבל מסביר לאחרים על אושר. הוא לא עשיר, אבל מסביר לאחרים על כסף, הוא בעל משקל עודף, אבל מסביר לאחרים על השיטות להוריד אותו. הכוס שלו מלאה ואי אפשר למזוג אליה יותר שום דבר.

אחת החוויות הנוספות שלמדתי אחרי הרבה סדנאות וקורסים שלקחתי (ועוד לא מעט כאלו שאני העברתי), היא שנחישות תוך כדי עשיה מהווה 85% מההצלחה. כשרון הוא נחמד, אבל לא שווה כלום בלי עשיה. תראו שחקני כדורגל כשרוניים שלא מוכנים להתאמץ (למשל: ראובן עובד או ערן לוי. שמעתם עליהם?). הם מתויגים כילדי פלא, נקנים על ידי קבוצה גדולה והולכים לאיבוד. למה? כי מי שלא מוכן להזיע ולשלם מחיר לא מגיע לשום מקום. זו אחת התובנות העיקריות שלי בעקבות הכנס הזה. כדי להצליח בכל תחום, חייבת להיות עלות, חייב להיות מחיר. העלות יכולה להיות גבוהה, אבל התועלת שתצמח ממנה גבוהה יותר.

יוצא לי לדבר הרבה עם אנשים הנמצאים בתהליך הרזיה ומתקשרים לברר על סדנת הרגלים מנצחים שלנו. זה בחיפה? הם שואלים.. רחוק לי. אני גר בהרצליה. זה ביום חמישי? אבל אני עובד.

בוא נאמר ככה, אני שואל את עצמי. אם היתה לי הזדמנות ללמוד ממישהו שחי ועושה את זה בעצמו… הייתי מוכן להשקיע שעה נסיעה או לקחת יום חופש? מי שעונה בתשובה שלילית, כדאי שיבדוק את מבחן המציאות וההצלחה שלו.

לכל הישג יש מחיר. 85% מההגעה אליו היא תוך כדי עשיה. למרות הכשלונות, למרות המחירים שבדרך.

אתם מכירים את המשפטים "המזל הולך עם הטובים", "כסף הולך לכסף", "אלוהים בעד מי שעוזר לעצמו"? כולם נכונים… המזל, הכסף, או כל דבר אחר שתרצו הולך עם מי שמוכן לעשות ולהשקיע. וללמוד כל הזמן.