כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טבעונות ושחרור בעלי חיים

    על טבעונות ושחרור בעלי חיים

    ארכיון

    0

    הסיבות הרגשיות לאכילת יתר

    0 תגובות   יום רביעי, 29/2/12, 09:13

     

    למעשה, אכילת יתר ללא קשר לרעב פיסי קשורה לרגשות לא נוחים או מודחקים ולסיפוק צרכים רגשיים.

    ההשמנה או אכילת היתר אינן הבעיה, הן למעשה פתרון שמצאנו לבעיה אחרת בחיינו שיתכן ואנו מודעים אליה ויתכן שטרם פיתחנו מודעות זו. מזון הוא רק המתווך, האמצעי למטרה, של שינוי הרגשות.

     

    מאחורי אכילת היתר וההשמנה שבאה בעקבותיה, ישנה כוונה חיובית לא מודעת של האדם. (לפי ה-NLP, לכל התנהגות שלנו יש כוונה חיובית, גם אם ההתנהגות היא שלילית).

    כלום, יש לנו רווח כלשהו מההשמנה ו/או מאכילת היתר, אנחנו משיגים מזה משהו טוב או מנסים לטפל בעצמנו. לכן, דבר ראשון שכדאי מהר מאוד לעשות זה להיפטר מרגשות האשם הכבדים וההלקאה העצמית ולהתחיל להיות מודעים לסוגיה האמיתית שבעקבותיה באה ההשמנה ואכילת היתר. כאשר נמצא את הגורמים האמיתיים שגורמים לנו לפנות לאוכל (שבדרך כלל, ניתן לגלותם בתהליך של מודעות וחקירה של תת המודע), נוכל למצוא דרכים אחרות להתמודד איתם.

    אם כך, ניתן לומר שאכילת היתר וההשמנה אינם המוקד של הבעיה. המוקד קשור לנו, לחיים שלנו, לתפיסת העצמי שלנו, להערכה העצמית שלנו, לבעיות שיש לנו עם עצמנו ועם הסביבה, לרגשות ופחדים שקשה לנו להתמודד איתם ולחוסר קבלת המציאות. כולנו כבני אדם מתמודדים עם בעיות אלו ברמה כזו או אחרת. אכילת היתר הינה רק דפוס התמודדות ספציפי שחלק מהאנשים מתמודד באמצעותו (ישנם אנשים שמתמודדים באמצעות התמכרות לאלכוהול, סמים, קניות וכו').

    מהו למעשה תהליך האכילה הרגשית?

    מחשבות "משמינות" שאנו חושבים אותן שוב ושוב, אמונות מגבילות ושיח פנימי שלילי (הדברים השלילים שאנו אומרים לעצמנו ועל עצמנו), כל אלה מובילים לרגשות שלילים של שנאה עצמית, פחד, חרדה, דיכאון, בושה וכו'. כאשר עולים רגשות אלו, זה מוביל אותנו לרצות לשנות את המצב הרגשי ויש קושי להתמודד עימן ולכן נעשית פניה לאוכל שהיא מסיטה את תשומת הלב מהרגשות, מרגיעה ומנחמת. האכילה שלא באה בעקבות תחושת רעב אלא בעקבות רגשות, מובילה שוב לרגשות שלילים ושיח פנימי שלילי וכך ישנו מעגל אכזרי שמזין את עצמו.

    ניתן לראות את תופעת אכילת היתר וההשמנה כאמצעי להדחקת / חוסר התמודדות / דרך התמודדות עם רגשות שקשה לנו לקבל אותם שבד"כ עולים כתוצאה מ:

    • חוסר אהבה עצמית וחוסר קבלה עצמית

    • חוסר איזון בחיים

    • אי קבלה של המצב הנוכחי בחיינו

    • קושי בהתמודדות עם בעיות

    • בעקבות טראומה, ארוע רגשי חזק או ארועים

    • צורך בהגנה

    • מילוי חלל ריק והרגשת חוסר של האגו

    • חוסר קבלה של החיים / המציאות הנוכחית

    • דפוסים, הרגלים ואמונות מגבילות שהשתרשו במהלך השנים.

     

    חוסר באהבה עצמית וקבלה עצמית

    חוסר באהבה עצמית: אצל אנשים רבים ההשמנה ואכילת היתר באים כתוצאה מחוסר אהבה עצמית, תחושת ערך עצמי ירודה, דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי. בדרך כלל, דבר זה מתבסס בתקופת הילדות ויכול להיות כתוצאה מהעדר אהבה מההורים. האמונה העומדת מאחורי חוסר האהבה העצמית היא כי אני לא ראוי/ה לאהבה וכתוצאה מכך עולים רגשות שלילים שמובילים לאכילת יתר. בנוסף, האוכל יכול להוות אמצעי להענשה עצמית ולביטוי השנאה העצמית.

     

    דון מיגל רואז כתב: "כשאת מסתכלת במראה ושונאת את מה שאת רואה, את צריכה התמכרויות כדי לשרוד. אם את לא אוהבת את הדמות הראשית בסיפור שלך, אז כל דבר וכל אחד בסיפור הופך לסיוט. אבל אם את מקבלת את עצמך במאה אחוז, אז את בוטחת בעצמך וכל דבר שאת רוצה שיתגלה בעולם, יקרה".

    חוסר באהבה עצמית יכול להוביל גם לניכור מהגוף, לדחייה עצמית הגורמת לנזק ולמעגל אכזרי של שנאה של הגוף ולכן חוסר טיפול בו.

    ביטול עצמי: אצל אנשים רבים הסובלים מעודף משקל, מוקד הבעיה קשור לביטול עצמי. אנשים אלו פועלים למלא את דרישות הסביבה ומשאירים מעט מאוד מקום לעצמם. כבר בגיל צעיר הם למדו שכדי לשרוד ולהיות אהובים, הם צריכים להתאים את עצמם לדרישות הסביבה. עבור אנשים אלו האכילה מהווה פיצוי. זוהי דרך לתת לעצמם בלבד וויתור על אכילת היתר משמעו ויתור על המקום היחיד בחייהם בו הם נמצאים במרכז ומעניקים לעצמם.

    חוסר קבלה עצמית: לא לקבל את עצמי זהו מאבק עם עצמי אשר מוביל לשיפוטיות ולרגשות שליליים הגורר תחושה של חסר כלשהו שצריך למלא אותו. במקרה כזה האדם אינו יודע (אף אחד לא לימד אותו) איך להתמודד עם תחושת המחסור, הריקנות, אי שביעות הרצון מעצמו ומהמצב והוא פונה לאכילה המנחמת. אם כך, בבסיס אכילת היתר נמצאת האמונה כי הכוח למלא את עצמנו ולהפוך את עצמנו לשלמים, נמצא מחוצה לנו. אכילת יתר קשורה לאגו. בגלל שהאגו חי במצב תמידי של חוסר (אין מספיק), הוא תמיד מחפש משהו אחר, מחוצה לו, כדי למלא את עצמו. זוהי דרך להימלט מהרגע הנוכחי. למה הרגע הנוכחי הוא כזה שצריך לברוח ממנו? בגלל הנזיפות התמידיות של האגו שלנו והזרם של השיח השלילי העצמי שאנחנו מענים את עצמנו איתו בכל רגע ורגע של חיינו.

    הרבה פעמים אכילת יתר באה בכדי למלא איזשהיא ריקנות, על מנת למלא את תחושת הריק. למלא איזשהו חור רגשי. לכן, במצבים של אכילה הרגשית, ניתן לאכול כמויות גדולות של אוכל ולא להרגיש "שבעים" מכיוון שרעב רגשי הוא לעולם לא יכול להתמלא מאוכל. התחושה היא שמשהו חסר וישנו ניכור ממערכת של רצונות ומאוויים פנימיים.

    ניהול רגשות ותחושות

    כילדים, רבים מאיתנו לא למדו אף פעם איך לזהות את הרגשות שלנו או הצרכים שלנו או מה לעשות כדי לספק את הצרכים האלו בצורה נכונה. כתוצאה מכך, אנו מבלבלים בין קשת של רגשות ותחושות כרעב ואוכלים בניסיון לא מודע לדכא אותם. האכילה הופכת לתגובה שכיחה בכל מצב רגשי חזק. אנו משתמשים באוכל כאמצעי, ככלי להפחתת רגש (כמו חרדה), להבעת רגש (כמו אהבה), כדי לא להתמודד עם רגש ולעיתים פשוט כדי לא להרגיש. זוהי דרך להתמודד עם רגשות ולספק איזון לצרכים נפשיים שונים המצויים בחסך וחוסר איזון פנימי. לכולנו באופן טבעי ישנם דרכים להתמודד עם מצבים קיצוניים ולא נעימים ואחת הדרכים היא אכילה. האכילה נותנת פתרון קל וזמין של סיפוק והנאה מידית. במקום להתמודד עם בעיות רגשיות כמו כעס על מישהו, פחד, עצב, אכילה מהווה תחליף המקטין את תחושת הכאב הפנימי. זו אכילה שנשלטת ע"י רגש כלשהו - כעס, תסכול, בדידות, עלבון וכו'.

     

    לאנשים רבים קשה להתמודד עם רגשות שעולים ולהתעמת מהם ולכן הם מסיחים את דעתם מכך על ידי פעילויות ומחשבות על אוכל בכדי לא לאפשר לעצמם להרגיש את הרגשות הללו. אך , אם נתעלם מהרגשות שלנו הם יתעצמו מתוך עצמם ואז הביטוי שלהם יכול להיות הרסני.

    לעיתים באכילה רגשית, האדם מפנה את התסכולים והכעסים האישיים שלו כלפי עצמו כאשר כלפי חוץ הוא נחמד וכמו כולם. הוא למעשה מעדיף לפגוע בעצמו מאשר להתמודד עם הזולת.

     

    אנשים אשר למדו להתנכר ולחשוש מעולמם הרגשי הפנימי, כל רגש חזק שעולה מאיים עליהם. עובדה זו מסבירה מדוע אנשים רבים אינם אוכלים רק כתגובה לרגשות שליליים אלא גם כתגובה לרגשות חיוביים. אנשים אלו בעצם אוכלים כאשר הם מרגישים. האוכל עוזר לחנוק רגשות אלו, להדחיק אותם ולהשאיר אותם חבויים. ישנם אנשים אשר חוששים מהרגשות שבתוכם, מעולמם הפנימי. ההשמנה במקרה זה שומרת על האדם מפני חלקים אלו בעצמו שכן היא מאפשרת לו להתמקד באכילה ובתופעות שלה ולא להתמודד עם רגשות שמודחקים בתוכו.

     

    להלן רגשות שונים שאיתם מתמודדים דרך אוכל:

    • פחד

    • חרדה

    • מתח

    • לחץ

    • אי שקט

    • כעס

    • עצבנות

    • זעם

    • עצב

    • דיכאון

    • דכדוך

    • עלבון

    • בושה

    • אשמה

    • חרטה

    • צער

    • שמחה

     

    דפוסים ואמונות מגבילות שהשתרשו במשך השנים

    באופן טבעי קיים באדם מנגנון של רעב ושובע שעל פיו אנו מחליטים מתי וכמה לאכול. במהלך השנים אצל רבים מאיתנו השתבשה ההקשבה למנגנון הטבעי של רעב ושובע, זאת כתוצאה דפוסי אכילה שגויים שהעבירו לנו הורינו והסביבה (אכילה בשעות מסוימות, 'לגמור הכל מהצלחת', לקבל ממתק כפרס, לקבל ממתק שעצובים, כנחמה וכדומה). באופן זה נוצר טשטוש בין תחושת הרעב למצוקות פיזיות ורגשיות אחרות באופן שבו כל מצוקה מתפרשת במוח כתחושת רעב. בנוסף, האכילה נתונה לתכתיבים חיצוניים אשר אין כל קשר בינן לבין תחושת רעב אמיתית.

     

    בגיל מאוחר יותר, כאשר אנשים נכנסים לעולם הדיאטות, הבעיה רק מחמירה מכיוון שכל מהותן של הדיאטות הוא מיקוד שליטה חיצוני ואכילה לפי תכתיב ללא כל קשר לתחושות הגוף ושוב אין אכילה לפי מנגנון הרעב והשובע.

    אמונות מגבילות שהתקבעו במהלך השנים משמרות את ההשמנה וגורמות לאכילת יתר. משפטים כמו "לעולם לא אהיה רזה". "אני תמיד נכשלת ולא מצליחה לרדת במשקל" מביאים לאמונה שמגשימה את עצמה ואינם מקדמים שינוי. כל עוד לא נשנה את האמונות האלו, המצב לא ישתנה מכיוון שמה שאנו מאמינים בו, זה מה שיקרה.

    חוסר קבלה של החיים / המציאות / המצב שנמצאים בו/ הימלטות מהרגע הנוכחי/ חוסר התמודדות עם בעיות

    אצל רבים בעלי עודף משקל קיימת האמונה שהחיים ישתנו לטובה רק כאשר הם ירדו במשקל ויהיו רזים. כביכול, הבעיה העיקרית שלהם בחיים היא זה שהם שמנים וכאשר הם יהיו רזים הכל יסתדר, כל בעיותיהם יפתרו (תהיה להם זוגיות, קריירה, וכו') והם יהיו מאושרים. יש אנשים העוצרים חיים שלמים, נמצאים בעמדת המתנה, כדי להגיע למקום טוב יותר עם משקל גופם. במקרה זה יתכן מאוד כי ההשמנה היא התירוץ לאי התמודדות עם דברים בחייהם המעוררים בהם חרדה. ישנו אינטרס פנימי לשמר את ההשמנה כי היא מגינה בפני הצורך להתמודד עם סוגיות כמו זוגיות, יוזמה, קשרים מיניים, התקדמות בחיים. כל הבעיות מתנקזות ומושלכות על ההשמנה אשר עוזרת לאדם להימנע מלפגוש אותם באמת. במקרה כזה, האוכל הופך לכלי. אפשר להשתמש בו כאליבי להימנע מאינטראקציה חברתית, מאינטימיות בינאישית שפעמים רבות מאיימת, מחשש לדחייה וכו'.

     

    כאשר ישנו חוסר איזון בחיים - חוסר באהבה, חוסר הגשמה עצמית, כאשר לא מרוצים מהמצב שנמצאים בו בתחומים שונים בחיים, ישנו ניסיון לחזור לאיזון ע"י השקטת הגורם המציק, בעזרת האוכל. אך הבעיה האמיתית לא נפתרת והמצבים הלא מאוזנים ממשיכים להציק ומביאים שוב ושוב את האדם לידי כעסים, תסכולים ודיכאונות, הגורמים לאדם שוב לאכול יתר על המידה. הכעס גורם לאכילה מופרזת והאכילה המופרזת גורמת לכעס עצמי. זהו מעגל של אכילת יתר, בעקבות כך רגשות אשם, כעסים, גועל עצמי ושוב אכילת יתר.

     

    כאשר לא מרוצים מהמציאות ישנו רצון להפוך לחסר תחושה בכדי למחוק את עוגמת הנפש בעקבות המצב שבו נמצאים. בעזרת האוכל נמנעים מהתמודדות אפקטיבית עם הבעיות שבחיים.

     

    השומן כהגנה

    הרבה פעמים משמעותה של אכילת יתר היא צורך בהגנה. כשאנו מרגישים חסרי ביטחון או מפוחדים, אנו מרפדים את עצמנו באופן בלתי מודע בשכבות של הגנה. לכן, אנו צריכים לבדוק מה בחיים שלנו גורם לנו להרגיש חסרי ביטחון ולא מוגנים. זה יכול להיות בן הזוג, תבניות של אמונות מוקדמות, העבודה, המיניות, או החיים בכלליות. המשקל הוא אפקט חיצוני של פחד בתוכנו.

     

    תחושת קיפוח והימנעות

    כשאנחנו אומרים לעצמנו שאסור לנו משהו, הפחד מאובדן, קיפוח והימנעות גורם לתשוקה אליו לגדול. בנוסף, אנחנו לא אוהבים לוותר על דברים. תמיד לימדו אותנו להשיג דברים. הרבה פעמים בתהליך ההרזיה, אנשים מרגישים כי הם צריכים לוותר על הרבה דברים שהם אוהבים וזה מוביל לתחושת קיפוח. כאשר דבר נתפס אצלנו כנחשק, אנחנו לא יכולים לוותר עליו.

     

    הרבה פעמים ישנה הרגשה של דחיפות לאכילה – אני חייבת לאכול את השוקולד הזה! אך, הדחיפות למשהו תעבור אם נדע שזה תמיד יהיה שם ואנו יכולים בכל זמן לאכול את זה מתוך בחירה שלנו וללא הגבלה של מישהו.

     

    אכילת יתר כמרד

    לעיתים ההשמנה באה כמרד וכנקמה אל מול תכתיבים אשר באו לרוב מדמויות משמעותיות בחיינו: מרד כנגד ההורים אשר גינו אותנו על האופן בו אנו אוכלים, מרד כנגד המאבקים בבית סביב האוכל והניסיון להפוך את האוכל לכלי של שליטה בידי ההורה על ידי הגבלתו או נתינתו כפרס, מרד כנגד התכתיבים החברתיים הבלתי מתפשרים.

    דרך האכילה לא ממושמעת אנו מנסים בצורה לא מודעת למרוד בעולם הפיזי, החברתי שמכתיב לנו כיצד לחיות, כיצד לאכול, כיצד להיות כאן. כשאנו מתחילים לאכול בצורה לא מבוקרת, אנו בעצם מתחברים לחלק הפגיע והכועס שבנו שמבקש למרוד דרך האוכל.

    סיכום

    לסיכום, ניתן לומר כי אכילת היתר אינה מתרחשת "ככה סתם". אצל כל אדם בעל עודף משקל יש שרשרת של נסיבות, מחשבות, אמונות, רגשות, דפוסים ומאכלים המובילים אותו לאכילת יתר.

    קיימת תפיסה של אכילת יתר כקשורה לחוסר שליטה עצמית וחוסר כוח רצון אך תפיסה זו שגויה מיסודה ויוצרת רגשות אשם ופגיעה בדימוי העצמי מכיוון שהסיבות להשמנה ואכילת יתר באות מהתת מודע וכפי שציינו, יש להן כוונה חיובית.

     

    בכדי לפתור את בעית ההשמנה ואכילת היתר יש צורך קודם כל ב:

    • מודעות לבעיה האמיתית שגרמה מלכתחילה להשמנה ולכוונה החיובית שמאחוריה.

    • לימוד דרכים אפקטיביות להתמודדות עם מצבים רגשיים שונים.

    • תרגול והטמעת דרך ההתמודדות החדשה.

     

     

    http://www.facebook.com/ornaharzia

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה