כרגע אני מעלה רק את  צילום הנושא,

ואני סקרן בדיוק כמו כל אחד מכם ,

ואפילו רמז אין לי לתת לכם,

אני מעריך שתוך יום יומיים , הסיפור יעלה ברשת

הן היו שלוש חברות שכמעט ולא נפרדו אחת מהשניה, (בנות 16) שוש רותי וחנהל'ה,אמא של רותי עבדה בעבודת חוץ, והביאה הביתה כל פעם ספרים. רותי שלה הביאו את הספרים, לא קראה בהם כלל,

לשוש חברתה לא היו ספרים בבית,, והיא כן אהבה לקרוא,,

מדי פעם היתה וקדת שוד את ביתה של רותי, מסדרת את הספרים בארון הספרים,ומקבלת הביתה ספר לקריאה,

לחנהל'ה לא היה זמן לקרוא, היתה לה אם חורגת שדרשה ממנהעזרה רבה  בעבודות הבית,

שלושת הבנות היו מספרות אחת לרעותה, כל מה שקורה להן, ואז היו מצחקקות לא מעט,

ועל דברים של מה בכך, כמו למשל: "אתן יודעות , יוסי כל הזמן פוזל לעברי, " או: "מנחם כתב לי פתק

 שהוא רוצה לשבת  ל ידי בכיתה,

והשלישית מספרת בסוד שיום קודם, חיים בקש להיות החבר שלה,

ושוב צוחקות השלושה צחוקים צחקוקים וכל מה שבא,

שלושת הבנות השתייכו לנוער העובד- לקבוצת  "שלהבת:",

והמדריכים היו כמעט בגילן,

הגיעה שמועהשמדריך חדש ולאנ מהמושב עומד להגיע לקבוצה,

ואכן לא עבר זמן והגיע המדריך החדש,- גבה קומה, שער מקורזל ,

גבר נאה אומרים גם  חכם, גמר גמנסיה, ויש לו בנוסף כשר ארגון ,"חבל על הזמן,"

הוא היה המדריך של קבוצת "שלהבת"

אבל בנוסף היה גם אחראי על המועון כולו,

עם בואו, החיים במועדון הנוער העובד,שקקו ותססו,, בעיקר בימי  ששי,, לקול נגינת מפוחית הפה של יוסקה,

וכולם היו יוצאים בריקודים סוערים: הורה פולקה,קזוצ'וק, לא סלונים  חלילה וחס,

במועדון היה ארון גדול, בו אחסנו כמה ספרים,,משחקי חברה, וכל מיני נירות, הארון היה נעול, ועל שושי כמובןהוטל לסדר מדי פעם את הארון,, ,

זה קרה שנה לאחר שמוישה המדריך החדש הגיע למועדון,,

ערב ערפילו אחד ,טיפות גשם דלילות החלו לרדת,, ודוקא ביום זה החליטה שוש לסדר את הארון במועדון,

בתוך כל אי הסדר שבארון, מצאה שוש מעטפה פתוחה ללא בול,

שוש מהססת האם לפתוח את המעטפה,ולהציץ מה כתוב בתוכה, אבל לא, זה אסור! כך חינכו אותה,

היא נוגעת במעטפה, ושוב נרתעת, ושוב היסוסים, לבסוף הסקרנות נצחה וגברה על כל האסורים,ושוש פתחה את המעטפה,

היה בה מכתב מחנה למוישה המדריך,

חיל ורעדה אחזו בה, חברתה הטובה כותבת למדריך כך:

למשה המדריך היקר, אחרי ליל אמש שטיילנו בשדרה,ואתה חיבקת אותי,, כל גופי רעד,

וכשנשקת לי, הייתי בעולם אחר, יפה יותר ומבטיח יותר,,,

לא ישנתי כל הלילה, וכולי מצפה למפגש הבא,

באהבה חנהל'ה,

שוש סגרה את המעטפה, ליבה פעםודפק בעצמה,רגליה וידיה רעדו למקרא היחסים בין המדריך המעורך,

לבין חנהל'ה חברתה,

שיש החביאה את המכתב  בין כמה ספרונים, כדי ששאר החברים לא יראו ולא ידעו על הסוד הזה,,,

לאחר זמן לא רב,התברר לה שכמה בנות בקבוצה, ידעו עלחנהל'ה והמדריך, ואפילו קנאו בה,

אחרי תקופה קצרה, המדריך עזב, מי יודע אולי אחת הסיבות קשורה ליחסיו האינטימיים עם חנהל'ה,

עבר זמן,שלושת הבנות נפרדו כל אחת לדרכה,

חנהל'ה הלכה ללמודחקלאות,שושי לסמינר גננות, ורותי בחרה להיות אחות ,

והחייםלטוב או לרע  ממשיכים לזרום,

אינני יודע אם כל הפרטים מדויקים , בכל זאת עברו יותר מ70 שנה,

אגב אמי היא זאת שהלכה ללמוד בסמינר לגננות, והיא זכרה בברור שהמכתב היה ללא בול

כשרציתי לצלם מעטפה עתירת בולים  הניאה אותי אמי ואמרה למכתב ולמעטפה לא הטיה מצורף בול,

כל זה מעיד שהיא זאת שסידרה את ארון הספרים במועדון,

הסיפור נכתב  ואור חידוש חוג לכתיבה יוצרת במועדון נחשון בכפר סבא,

את השלבים הראשונים בבואה לספר סיפור עושה אמי במחשבה תוך כדי הליכה למועדון ובחזרה,

ובזמנים הפנויים שיש לה בשפע בביתה, לאחר מכן כותבת לטיוטא ,

ורק לבסוף משדרגת את זה למחברתה,

כתבה וערכה שולמית גיבל.