כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    פרופיל

    shulamit
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    תאורה אחורית

    9 תגובות   יום רביעי, 29/2/12, 17:41

     ''

    אחרי שיצאתי מהאוניברסיטה, לאחר כשעתיים של ישיבה בשמש, הוליכו אותי רגלי לכיוון שדרות רגר. המצלמה, תלויה בשרוך על פרק כף ידי בהיכון לצילום. איני יודעת אם הם שמו לב שצילמתי אותם. גם אני בקושי הבחנתי בכך. משהו חלף בזוית עיני וצילמתי. זמן רב נמנעתי מלקנות מצלמה שאין לה עינית. תצלום שלא דרך התבוננות בעינית, כלומר, תצלום בשתי עיניים נראה לי  בלתי מתקבל על הדעת אך המציאות הכריעה אותי. רציתי מצלמה קטנה, קלה, בעלת זום גדול ורגישות לאור במחיר סביר, צלמה חזקה שלא נשברת מכל נפילה. קניתי פנסוניק. אמנם, בחוץ, באור , אני בקושי רואה מה שאני מצלמת אך הדבר אפשר לי לפתח אינסטינקט, חוש ניחוש, שליפה מהירה ולחיצה על ההדק ( הייתי שמח הלו ההדק היה פועל מהר יותר) מבלי שמבחינים שאני מצלמת. לא תמיד זה הולך לי, לא תמיד אני מרשה לעצמי להעלות תצלומים שצילמתי והדבר מצער אותי , במידה מסוימת. מסיבה זו אני עוסקת בשאלות אתיות הכרוכות בצילום דוקומנטרי.

     ''

    אתמול התחלתי לקרוא את הספר  " על ההתבוננות"   מאת ג'ון ברג'ר * הכריכה  היפה והחכמה משכה את תשומת ליבי (לא מצאתי מי עיצב אותה). דפדפתי בו מעט ובדקתי את כל התמונות שנראו לי קטנות מדי ולא ברורות. חשבתי שלו פורסם הספר בפורמט אלקטרוני אפשר היה ליהנות מהקישורים ומתצלומים איכותיים. עם זאת, משהו בספר זה, בחומריות שלו, ב"איך שהוא יושב לי בידיים " ריגש אותי ונתן לי הרגשה נינוחה. גם עיצוב הדפים הבהירים והזמינים לקריאה נוחה. תוך כדי דפדוף מצאתי הערות והארות* שמצאו חן בעיני ומכיוון שבתקופה זו, אני תרה אחר מחשבות על אודות הצילום  כ"ייצוג" של מציאות" (אני מתנצלת על ריבוי הגרשיים הבאים לומר שאני מכירה את הגישות המערערות את תקפתם של הייצוג ושל המציאות)  אני מקווה לקרוא את הספר בעניין ולכתוב על כך בבלוג זה.

    עוד  על הסופר והספר ( העוסק לא רק בצילום)

    מתוך אתר סיפור פשוט

    סרטון מתוך הסדרה Way of Seeing

    על ג'ון ברג'ר באתר של עתון הגארדיאן 

    אחרית דבר

    אתמול ,צילמתי מהרגע שקמתי עד שחזרתי הביתה. גם באוטובוס צילמתי, בחוצפה, מבלי שהיושבים מולי חשו בכך ואולי הם היו מודעים לכך שצילמתי. אולי הם שמחים להיות מצולמים ואילו אני מדמה  שהם אינם מבינים את מעשי. בכל אופן, למרות שמאד הייתי רוצה , בשלב זה איני מעלה את התצלומים. אולי אחר כך , כשאמצע דרך לעשות זאת.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/3/12 21:55:

      צטט: שטוטית 2012-03-11 00:36:22

      צטט: shulamit 2012-03-10 22:31:30

      צטט: שטוטית 2012-03-10 00:13:54

      תודה שהבאת שולמית

       

      לילה טוב ושבת שלום

      שולמית

      מקווה שיעבור זעם אצלכם בבאר-שבע


      שבוע טופ

       

       

       

        11/3/12 00:36:

      צטט: shulamit 2012-03-10 22:31:30

      צטט: שטוטית 2012-03-10 00:13:54

      תודה שהבאת שולמית

       

      לילה טוב ושבת שלום

      שולמית

      מקווה שיעבור זעם אצלכם בבאר-שבע


      שבוע טופ

       

       

        10/3/12 22:31:

      צטט: שטוטית 2012-03-10 00:13:54

      תודה שהבאת שולמית

       

      לילה טוב ושבת שלום

       

        10/3/12 00:13:

      תודה שהבאת שולמית

       

      לילה טוב ושבת שלום

        8/3/12 00:06:

      צטט: Bread Pitt 2012-03-03 04:22:20

      שולמית, פעם פרסמתי בבלוג שלי תמונות של אנשים ישנים בתחבורה ציבורית ושאלת אותי אם ביקשתי את רשותם ועניתי לך שלא היה לי נעים להעיר אותם משנתם, עד היום אני מרגישה אשמה שהעליתי את תמונותיהם והרגשתי שכל תשובה לשאלה כזאת היא נוראית. היה יום שהבטחתי לעצמי לא להעלות תמונות של אנשים בלי רשותם. אבל השלווה המוחשית הזאת, של האנשים הישנים, שאי אפשר היה לתעד בצורה "לא דוקומנטרית" לעולם לא היתה הופכת לאפשרית, זאת התחבטות נוראה ועד היום אני עוד לא יודעת על מה לוותר: על אישור האנשים או על הרגע החד פעמי הזה.

       

      אכן, ברד פיט. גם אני מוותרת על המון תצלומים ואלה שאני מעלה גורמים לי לרגשי אשם אך מכיוון שאני " פולניה, ומרגלת להיות אשמה אז אני איכשהו מתמרנת

       כל טוב

      שולמית

        8/3/12 00:04:

      צטט: גאליס 2012-02-29 19:10:04

      אוהבת את הראייה המיוחדת שלך והכריכה שהבאת.. הופכת את התואר "מיוחד" לבעל משמעות.

      תודה רבה גאליס

      מצטערתשל אעניתי קודם. אני במעבר ממחשב למחשב מXP ל 7 ולאופיס 10. אז זה ממש לא קל לי. בכל אופן, אני תמיד שמחה לגתובות שלך

      כל טוב

      שולמית

       

        3/3/12 04:22:
      שולמית, פעם פרסמתי בבלוג שלי תמונות של אנשים ישנים בתחבורה ציבורית ושאלת אותי אם ביקשתי את רשותם ועניתי לך שלא היה לי נעים להעיר אותם משנתם, עד היום אני מרגישה אשמה שהעליתי את תמונותיהם והרגשתי שכל תשובה לשאלה כזאת היא נוראית. היה יום שהבטחתי לעצמי לא להעלות תמונות של אנשים בלי רשותם. אבל השלווה המוחשית הזאת, של האנשים הישנים, שאי אפשר היה לתעד בצורה "לא דוקומנטרית" לעולם לא היתה הופכת לאפשרית, זאת התחבטות נוראה ועד היום אני עוד לא יודעת על מה לוותר: על אישור האנשים או על הרגע החד פעמי הזה.
        29/2/12 21:49:

      צטט: גאליס 2012-02-29 19:10:04

      אוהבת את הראייה המיוחדת שלך והכריכה שהבאת.. הופכת את התואר "מיוחד" לבעל משמעות.

       

      תודה רבה , גאליס

      כל טוב

      שולמית

        29/2/12 19:10:
      אוהבת את הראייה המיוחדת שלך והכריכה שהבאת.. הופכת את התואר "מיוחד" לבעל משמעות.