כותרות TheMarker >
    ';

    לטיול יצאנו (הטיולים של סוזאן)

    פגשנו, שחר בן השמונה ואני את יהלי ומלי (נכדה וסבתא) בסוכת הנשיא (הנמצא על שביל ירושלים אשר צעדנו עליו) וכשמלי שמעה את סיפורי הטיולים שלי היא ביקשה שאשתף בידע שלי, אז הנה, לאחר חודש החלטתי לפתוח בלוג ומדי פעם, כשהזמן יאפשר, להעלות מסלולים ומקומות מעניינים בהם ביקרתי, כך שתוכלו גם אתם.
    טיול נעים
    נ.ב - בלוג זה הועבר לאתר טיולי - אך אני ממשיכה לעדכן אותו גם כאן (זהה לכתוב בטיולי) עבור החברים כאן

    0

    נחל אלון ונחל אורן או הפנס בעין

    7 תגובות   יום חמישי, 1/3/12, 11:36

    שלושה פוסטים בשבוע...מי היה מאמין, אך היה לי חמשוש עמוס בטיולים ולהלן יובא סיפור טיול יום שבת עם טוויסט לא אופייני בסיום העלילה, שהסתיים בחדר מיון ופנס בעין (לא לדאוג אני כבר בשלבי החלמה מתקדמים מגניב ).

    זה התחיל בשבת בבוקר, הגענו לצומת דמון, חנינו בחניון הקרוב (למי שמגיע מכיוון מערב בכביש 721, פונים ימינה ולאחר כמה עשרות מטרים שוב ימינה). יצאנו מהרכב והתלבשנו בבגדים חמים ומעילי גשם, שוב התחזית צפתה גשם מקומי ואכן בדרך ליד פוראדיס ירד עלינו גשם זלעפות.

    הפעם החלטנו להתחיל את טיולינו בצומת דמון, לרדת בנחל אלון (שביל כחול) לחבור לשביל הירוק, להמשיך על הרכס מעל נחל אורן (שביל כחול) ולהמשיך בתוך נחל אורן (שביל אדום).

    כקילומטר מתחילת הדרך התחלנו לפשוט את המעילים - יום יפה, עם פריחות וירוק מסביב. כמו בכל מקום בתקופה זו, הכל פורח, שרידי השריפה עדיין גלויים לכל ומזכירים לך את האסון הנורא. בדרך פגשנו רוכבי אופניים (שצילמתי, לבקשתם, אז אם אתם מכירים אותם או הם קוראים פוסט זה – מוזמנים לשלוח מייל ולקבל את התמונות), עצרנו בנקודת חמד (מפגש השביל הכחול הראשון עם השביל הירוק), מישהו אפילו השאיר שם ספות בצל העץ, אנחנו התחרדנו בשמש, אך אין ספק שזה פתרון נאה לימים חמים יותר. פגשנו בגבים עם מים, עצרנו להפסקת צהריים על הרכס (בנקודה בה השביל הכחול השני הופך מדרך ג'יפים לדרך להולכי רגל) – נקודה מדהימה לחוות את כל הנוף של נחל אורן ובכלל. בהמשך חזינו במרבד של פרח צבעוני ההרים, פגשנו קבוצה של מטיילים אשר קיטרו על אורך הדרך (הם התחילו בעוספיא). וירדנו עד לנחל אורן והמכנו בו בהנאה מרובה.

    לקראת סוף המסלול החלטנו, שני המבוגרים האחראים להתפצל (אחת תביא את הרכב ואני אמשיך עם הילדים את הק"מ האחרון בתוך הנחל), לאחר כ-50 מטר מעדתי על אבן, עפתי קדימה והתיק הכבד שעל גבי התרומם לכיוון הראש והטיח לי אותו  על חלוק נחל. זכרונה של החבטה לא ישכח ממני מהר, לשמחתי לא איבדתי את ההכרה, והפעלתי במהירות את הילדים: להוריד את התיק מהגב שלי, להשען עליו, להתקשר מהר לחברתי הטובה ולהודיע לה לחזור (ללא פאניקה), לקחת את אחת החולצות שלהם ולשפוך עליה מים ולשים לי על העין (נתתי לעצמי צל"ש על תפקוד במצבי לחץ עם ילדים – לשמחתי מעולם לא נאלצתי לבחון זאת עד היום חיוך). לילדים – שלום חיוך, קצת נלחצו אך פעלו מהר ונרגעו.

    יצאנו יחד מהנחל, חברנו לרכב, נסענו לחדר מיון (מזל שחברתי, בעלת המשפחה והנסיון הרב ידעה להתקשר למוקד אחיות, אשר הפנו אותנו ישירות לחדר מיון), שם עברתי בדיקות במחלקת העיניים וניתן לסכם הכל בחבלה לא נעימה, אך ללא נזקים ארוכי טווח וללא פגיעה בקרנית, אישון וארובת העין. היום אני מסתובבת עם פנס בעין ומתארת לעצמי מה עובר במחשבותיהם של אנשים – לא נורא, בקרוב יעבור קריצה.

    מוסר השכל: גם כשאנחנו נזהרים ומקפידים על הליכה בטוחה, יכול לקרות משהו, חשוב להיות מוכנים לעת כזו וללכת עם תיק עזרה ראשונה (שיש תמיד עלי) וללמד את עצמכם איך לתפקד במצבי לחץ.

    עד לטיול הבא (בקרוב מאוד)

    שלכם

    סוזאן

    ''

    תחילת הדרך לנחל אלון

    ''

    הרקפות פורחות

    ''

    השביל הירוק

    ''

    זכרונות

    ''

    הדרך אארוכה היא ויפה, יפה

    ''

    חבורת הרוכבים

    ''

    הדרך לאן?

    ''

    איזה כיף

    ''

    וזה ממשיך

    ''

    מים צלולים

    ''

    כלנית

    ''

    צבעוני ההרים

    ''

    הצבעוני מזוית אחרת

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/3/12 07:36:
      כמובן, במבוק תודה - דנה
        2/3/12 07:19:
      מקסים, והחלמה מהירה!
        2/3/12 04:24:

      צטט: susanne 2012-03-01 19:35:15

      הפנס לא תועד :-(, הייתי עסוקה בשיכוך הכאב :-), בפעם הבאה מבטיחה לתעד. לשמחתי העין מחלימה מהר והפצע כבר הגליד, כך שלתעד עכשיו לא יעביר את עוצמת המכה. בפעם הבאה המשפט הראשון, לפני כל הוראות העזרה הראשונה, יהיה: "צלמו" :-)

       

      מקווה שזה ישאר בגדר תאוריה משעשעת בלבד

        1/3/12 22:22:
      תודה :-)
        1/3/12 19:58:
      שתהיי בריאה ..ותמשיכי לכתוב על יפי ארצנו היפה..
        1/3/12 19:35:
      הפנס לא תועד :-(, הייתי עסוקה בשיכוך הכאב :-), בפעם הבאה מבטיחה לתעד. לשמחתי העין מחלימה מהר והפצע כבר הגליד, כך שלתעד עכשיו לא יעביר את עוצמת המכה. בפעם הבאה המשפט הראשון, לפני כל הוראות העזרה הראשונה, יהיה: "צלמו" :-)
        1/3/12 18:48:
      נשמע כמו טיול מאיר עיניים:) אבל איפה תמונה עם הפנס???

      ארכיון

      פרופיל

      susanne
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין