כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אין חדש תחת השמש

    שבילי האינסוף

    19 תגובות   יום חמישי, 1/3/12, 13:19

     


    כנפי פז של זריחות מעטות האירו פניה של ילדה אבודה,
    לוטפות ראש תלתלים ועיניים זולגות דמעה.
    בת קול תועה בינות השקיעות הרבות,
    ללא חמלה לשאת את כאב המשא על השכמות.
    בשבילי האינסוף זוג ידי תום בהיסוס נפרשות,
    לחיבוק מנת אושר ואהבה הן כמהות.
    באמתחתן שפע של אוצרות נתינה,
    אך אין דורש להן בממלכה העזובה.
    בלילות אין רקיע העקבות כושלות,
    ובעצב המכרסם של שממת המדבר הולכות ודועכות.
    המבט מושפל באין מנוס מצליפות שוט הבדידות,
    נאחז בכוחות רפים בגלידי השפיות.

    © כל הזכויות שמורות לעדנה בורוכוב גרינשטיין

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/12 12:51:
      עם השיר אני יכול להתחבר, כי הוא מדבר על בדידות של ילדה. השיר מראה כמה כואב לחיות ללא חברה נורמאלית מסביב, ואני חושב שראוי שכל האירגונים הפועלים לזכויות הילד יאמצו שיר זה.
        15/5/12 15:29:
      כתיבתך מקסימה. השיר עצוב ונוגע ללב ועורר בי מחשבה על אישה אחת שהיתה ילדה בודדה כמו בשיר.
        15/5/12 13:30:

      .

      http://cafe.themarker.com/image/2457695/

      נעים לקרוא ועצוב לדעת.
        5/5/12 12:12:

      http://cafe.themarker.com/image/2355517/

        7/4/12 15:59:
      כמה עצוב..
      עצוב.
        9/3/12 05:55:
      ביקור חוזר. ושוב...כתיבה יפה ונוגה. מחבקת אותך יקירה **
        8/3/12 19:22:
      כמה אהבה בלב אישה , כותבת המילים מי יתן ובקרוב איש יבוא ויקטוף הפרי ומאושר בעולם יהיה בעז"ה שנזכה בפורים הבא אצלך לקרוא אהבה נתממשה
        6/3/12 16:37:

      שיר עצוב מאד..

      בלי חיבוק בלי אהבה

      וכל כך הרבה רצון לתת


      חג שמח ידידתי היקרה

        6/3/12 16:16:

      והמילים דומעות בעצבות..
      מקווה במהרה חיבוק של או[ש]ר....*

      נגעת בי ♠
        3/3/12 17:48:
      המבט מושפל באין מנוס מצליפות שוט הבדידות, נאחז בכוחות רפים בגלידי השפיות. עצובה התמונה הזו שתיארת במילות קסם
        3/3/12 04:24:

       

      אולי   נחוצה  קצת  אבקת  קסם

       

      http://cafe.themarker.com/image/2365480/

        2/3/12 09:57:
      וואוו, כמה עצוב. הכמיהה הזו לתת את כל האהבה שיש בך אך אין למי לתת. מכירה את זה מהעבר שלי, לפני שפגשתי את בעלי וכיצד חיפשתי למי להעניק את כל מה שיש לי בלב. כתבת כל כך יפה ומרגש יקירתי. סבלנות...בוא יבוא נסיך לממלכה העזובה ....שבת נפלאה מאמי ♥♥ ***
        2/3/12 08:28:
      עדנה שיר רהוט מקסים מנוסח היטב עצוב להפליא הדרך אל האושר רצופה מיכשולים רבים
        1/3/12 19:48:
      כתבת להפליא..אך עצוב!
        1/3/12 16:13:
      עדנה יקרה, השיר שלך קורע לב, בא מן הלב ונקלט בשלי. הלוואי והייה לי מענה לזעקת הבדידות הזו. כתוב נפלא עדנה יקרה.
        1/3/12 13:37:
      תאור נפלא של חוסר הישע מול הבדידות הנוראה.

      ארכיון

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Edna7
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין