כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    שלג דאשתקד - כמה מלים על השלג וצלומים גם

    38 תגובות   יום שישי , 2/3/12, 00:02

    "אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ"(ישעיהו א' י"ח)

     

    שלג בירושלים הבטיחו לנו החזאים השבוע ולפני שבועיים, ואיך שהוא נמוג ונמס השלג שלא היה - שלג דאשתקד.

     

    מתוקף  עבודתי נקלעתי בימים האחרונים  לשלג אמיתי ולכפור אמיתי לא פחות של מינוס עשרים מעלות, הנה כמה צלומים של מינכן בשלג, שקלטתי בפלאפון\ מצלמפון שלי.

    ''

    מטילה צל על הלבן וספק בלבן

     

    ''

     משתלבת בלבן

     

    ''

     הכיפה בוהקת יותר על רקע הלובן

     

    ''

     בקיץ האורחים מסובים  לשולחנות, אפילו ביום חורפי שאינו מושלג מתחממים כאן בשמש עם כוס משקה

     

    ''

     עוד כמה שולחנות וכסאות שאין בהם שמוש בשלג

     

    ''

     פני השולחן  מכוסים שלג , לכן שולי המפה האדומה בולטים שבעתיים על רקע הלובן , מספרים על בקבוקי הבירה שהורקו  לקיבותיהם של המסובים לפני רדת השלג

     

    ''

     מרפסת גן מלכותית  ועקבות

     

    ''

     שגרת חיים למרות השלג

     

    ''

     שלג בתולי, בלי עקבות אדם, או שמא היו שם עקבות שכוסו

     ''

     כן, רוכבים על אופניים כאילו כלום

     

    ''

     הנה אחת הרוכבות מחכה ברמזור

     

    ''

     בוקר יום ראשון, השלג הנערם עדיין לא נגרף מפתח הבית 

     ''

     מה מסתירה שכבת השלג

     

    ''

    בוקר על הגגות המושלגים

     

    שלג דאשתקד, כותב אבן שושן,  הוא משל למה שנמחה וחלף ללא זכר. מיד הוא מצטט את ספר החיים סליחה ומחילה ד ו : "כי השלג של אשתקד אינו בנמצא, כך לא יזָכרו ולא יפָּקדו לו עוונות של שנה שעברה."

     

    האמנם לא יזכרו ולא יפקדו לנו.

     

    האמנם לא יזכרו ולא יפקדו להם.

     

    "כאן גר האח של האדון היטלר", זורק  אלינו באנגלית נהג המונית המעונב, מנסה לעדכן,  התחפש למדריך תיירים, אולי מנסה לקרר קצת את האוויר המחומם  במכוניתו המפוארת, אולי רק להחיות קצת את האווירה, הוא יודע מאיפה אנחנו.

     

    באמת, אנחנו אומרים, לא ידענו שהיה לו אח. מה עוד נגיד לו.

     

    כן היה לו, הוא חוזר ואומר, ספור עצוב, הוא אומר פתאום, המסכן, מבין או לא מבין לאן הפיל את עצמו ואותנו.

     

    "יהודי הוא מי שמגן על חלשים" - זועקת אלי השבוע כותרת במוסף ספרים של הארץ, עוד הגדרה אחת ואחרת של יהודי, המיוחסת  למארק אדלמן, ממפקדי מרד גטו וארשה ומהמין ששוחה כל חייו נגד הזרם. (דניאל בלטמן סוקר את  הספר "מארק אדלמן: לוחם, מהפכן, אדם", ויטולד ברש וקשישטוף בורנטקו)

     

    מובן מאליו, שאדלמן נלחם בנאצים, הרי הוא מהקורבנות, אבל הוא גם חותר נגד חבריו למרד, ציונים שעולים לארץ ומשקיעים מרצם בבנייתה. הוא לעומתם נשאר בונדיסט, המבקר את מדיניותה של ישראל ואת החברה הישראלית.  הוא גם נאבק במשטר הקומוניסטי המסתאב של פולין אחרי  המלחמה, ואף שבני משפחתו עוזבים את פולין בשל המצוקה, הוא נשאר לחיות בה ולהשמיע את קולו. ולמרבה התמהון, או לא, בשנת 2002, בשיא פעילות הטרור הפלסטיני בארץ הוא כותב מכתב אל "הפרטיזנים הפלסטינים" ודורש מהם להפסיק את הטרור נגד אזרחי ישראל.

     

    אין להלחם על דבר, להוציא דבר אחד בלבד, החיים עצמם, יש להלחם רק כדי שאנשים לא ימותו. גם את בחירת המקצוע שלו, רופא, הוא מסביר - כנסיון לקחת אחריות על חיי אדם, כדי להקדים במרוץ את מי שעומד לקחת אותם.

     

    אף שהתרבות היהודית  תחילתה באזור שבו השלג יורד רק ימים אחדים בפסגות ההרים בלבד וגם זה נדיר, יש בעברית לא מעט בטויים שהשלג מככב בהם, אחדים מהם מהמקרא, (ירמיהו, ישעיהו, איוב, תהילים, משלי) אחרים נוספו בתקופות מאוחרות יותר , מגמה שהתחזקה בשנות התחייה  הלאומית בהשפעת הגלות באירופה. איכשהו נתפס לובן השלג  עם טהרה מוסרית, ולמרבה הפלא אצל רש"י  (שחי באשכנז)  אפילו עם התורה "כשפרש הקדוש ברוך הוא ... תורתו אשר המלכים נשלגים ומתלבנים בה" (רש"י תהילים סח, יד).

     

    איזו אירוניה, רק אתמול קראתי על חבורת בריונים חרדים בירושלים, שהכו ופצעו אשה חרדית בת שבעים, תוך שהם מטיפים לה על  שארחה בביתה נשים חילוניות ונוצריות.  או  איך הושלך אל מותו תחילה מבית החולים ואחר כך מניידת המשטרה, אבו ג'ריבאן,  איזה סלוף, איזה עיוות, איזה חלול קדש, איך הקפאנו כך את הלבבות,  איך הלכנו והכתמנו את השלג שלא היה, איך הפכנו אותו  לכדור שלג ההולך וגדל מהר - שסופו שהוא מתקשה ופגיעתו רעה.

     

    כתבה וצלמה:באבא יאגה

     

    © כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/13 21:14:

      צטט: הקו א-ל התקווה 2013-09-08 04:54:28

      כנראה שאדלמן שחש שהחיבור ללב במרד, לא יכול היה להזדהות עם החיבור לשכל הצר האינטרסנטי...

      יכול להיות. מתאים למי שסובר, שרק למען החיים וקיומם יש להלחם 

        8/9/13 21:12:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2012-03-10 10:07:15

      ואוו מרהיב , אני את מינכן ראיתי בחיי -רק בקיץ פשוט שונה ויפה

      כן היא אחרת, מראות החורף רחוקים באיררופה ממראות הקיץ

       

        8/9/13 04:54:
      כנראה שאדלמן שחש שהחיבור ללב במרד, לא יכול היה להזדהות עם החיבור לשכל הצר האינטרסנטי...
      ואוו מרהיב , אני את מינכן ראיתי בחיי -רק בקיץ פשוט שונה ויפה
        7/3/12 23:03:

      צטט: נעמה כאן 2012-03-07 21:59:03

      נהניתי לקרוא ולראות.

      תודה, נעמה, פורים שמח 

        7/3/12 21:59:
      נהניתי לקרוא ולראות.
        7/3/12 07:42:

      צטט: ליריתוש 2012-03-07 07:37:17

      פוסט שתחילתו בהנאה קפואה מתמונות השלג וסיומו במחשבה על אקטואליה ועל היסטוריה יהודית....מיוחד ומעניין. תודה לך, באבא יאגה.

      התודה לך.

       

        7/3/12 07:37:
      פוסט שתחילתו בהנאה קפואה מתמונות השלג וסיומו במחשבה על אקטואליה ועל היסטוריה יהודית....מיוחד ומעניין. תודה לך, באבא יאגה.
        5/3/12 22:53:

      צטט: anaatti 2012-03-05 22:23:27

      אהבתי את הצילומים..
      אהבתי את המילים..*

       

      תודה רבה, ענתי

        5/3/12 22:53:

      צטט: Shimon Rosenberg 2012-03-05 22:06:18

      הפוסט שלך הותיר אותי ללא מילים, תוהה כמוך לאן ואיך הגענו הלום, החלום היהודי ההומני והציוני (כפי שאני מבין ציונות) מתפורר והופך לבדיחה רעה.

      דרך ארוכה אל פי התהום המוסרי עשינו בתוך פחות מעשרים שנה. 

      ובאשר לחרדים ודתיים אחרים? איני יודע אם עוד נותרו אצלם כמו אותה אישה דתיה משכילה וישרת דרך (בלה פרוינד) שהגנה בגופה על מחבל מפני לינץ', לפני עשרים שנה בשוק מחנה יהודה בירושלים?. 

      עם או בלי קשר - התמונות יפות.

       

      נכון, מייאש.  מה אנחנו יכולים לעשות?

        5/3/12 22:23:

      אהבתי את הצילומים..
      אהבתי את המילים..*

        5/3/12 22:06:

      הפוסט שלך הותיר אותי ללא מילים, תוהה כמוך לאן ואיך הגענו הלום, החלום היהודי ההומני והציוני (כפי שאני מבין ציונות) מתפורר והופך לבדיחה רעה.

      דרך ארוכה אל פי התהום המוסרי עשינו בתוך פחות מעשרים שנה. 

      ובאשר לחרדים ודתיים אחרים? איני יודע אם עוד נותרו אצלם כמו אותה אישה דתיה משכילה וישרת דרך (בלה פרוינד) שהגנה בגופה על מחבל מפני לינץ', לפני עשרים שנה בשוק מחנה יהודה בירושלים?. 

      עם או בלי קשר - התמונות יפות.

        5/3/12 20:33:

      צטט: גליתוש. 2012-03-05 07:03:50

      אהבתי את הצל הארוך על הלבן

       

      תודה, גליתוש, כן , יש צל על השלג ועוד דברים שהשלג מכסה עליהם במינכן

        5/3/12 07:03:
      אהבתי את הצל הארוך על הלבן
        4/3/12 22:38:
      תודה, כשהייתי קטנה אהבתי לבנות אנשי שלג אולי מאז...
        4/3/12 16:26:

      יש מי שבונים אנשי שלג. ואת, אוהבת את המחרוזת הזו שאת שוזרת בעזרת המילים והצבעים או האינ-צבעים בפעם הזו. אוהבת מאד.

        4/3/12 15:42:

      צטט: פרודת רשתית 2012-03-04 11:01:43

      ובעוד כמה שעות השלג היפה הזה יהפוך אפור ומלוכלך לא חבל? אני בעד שאנשים יביטו ביופי הזה ולא ילכו עליו

       

      שירחפו, נכון? שילכו על השלג אבל שלא יזהמו אותו

        4/3/12 11:01:
      ובעוד כמה שעות השלג היפה הזה יהפוך אפור ומלוכלך לא חבל? אני בעד שאנשים יביטו ביופי הזה ולא ילכו עליו
        3/3/12 13:43:

      צטט: Gitele 2012-03-03 13:28:16

      תודה.

      לך התודה, גיטלה

       

        3/3/12 13:28:
      תודה.
        3/3/12 10:14:

      צטט: Benj 2012-03-03 00:26:12

      האם גם השלג של השכנים לבן יותר?

      ודאי, אבל לא במינכן, למרות שהוא לבן יותר הוא ספוג יותר, ומי כמוך וכמוני יודעים במה

       

        3/3/12 00:26:
      האם גם השלג של השכנים לבן יותר?
        2/3/12 14:36:

      צטט: קביאר 2012-03-02 11:11:29

      אהבתי מאד את התמונות. עשית לי צמרמורת באופן בו קישרת בין הלבן הלבן הזה, שיש בו משהו מאד בתולי ומואר לבין הביקור במינכן והמחשבות שהוא מעורר אצל בני הדור שלנו תודה

      תודה, ידידתי, שבעת רצון שהצלחתי להעביר את התחושה שלי 

        2/3/12 11:11:
      אהבתי מאד את התמונות. עשית לי צמרמורת באופן בו קישרת בין הלבן הלבן הזה, שיש בו משהו מאד בתולי ומואר לבין הביקור במינכן והמחשבות שהוא מעורר אצל בני הדור שלנו תודה
        2/3/12 10:27:

      צטט: OritZehavi 2012-03-02 08:16:29

      יפה וחכם.

      תודה אורית על ההתיחסות. שבת חמימה

       

        2/3/12 10:25:

      צטט: shabat shalom 2012-03-02 10:02:05

      אהבתי את תאור השלג והטויסט היהודי - חברתי שלו...

       

      תודה, ידידי, שבת חמימה

        2/3/12 10:02:
      אהבתי את תאור השלג והטויסט היהודי - חברתי שלו...
        2/3/12 09:26:

      צטט: הלנה היפה 2012-03-02 08:57:26

      אלאונורה יקירתי, הפוסט שלך מרשים, מושקע ומעמיק. התפעלתי מרוחב היריעה שלך החשיבה שלך וההתמצאות בתחומים רבים כל כך. מכירה את מינכם ואפילו זיהיתי מספר אתרים אלא שאני מכירה אותה בקיץ. מתגעגעת לשלג הבתולי והטהור הזה שאינו הופך לביצה מזוהמת כמו בירושלים. אך בעיקר נגע לליבי סיפורו של אדלמן הבונדיסט, משום שאבי היה בונדיסט אבל לא קנאי כמו אדלמן, עובדה, הוא התעקש לעלות ארצה בשנת 1950. הקנאות של אדלמן הזכירה לי את אביה הקומוניסט של חברתי עירית שמגר, שאביה חזר לפולין לבסס את הקומוניזם הנבנה שם, והשאיר כאן אשה ושני ילדים. עירית כתבה וביימה על אביה סרט מרגש מאוד אשר כולו צולם בפולין ואני פרסמתי כאן סקירה על הסרט הנפלא הזה. את הקישור לסרט אשלח לך לפרטי. תודה יקירתי על הפוסט הנפלא שלך. צר לי שהתגובה הזו אינה ערוכה כראוי אבל "עורך טקסט מתקסם" פעיל כנראה באתר רק חמישה ימים בשבוע ושובת בסופו.

      תודה רבה , לאה, שוב אנחנו מצטלבות, הפעם עם עירית שמגר, מיד אשלח לך הודעה, איך. אשמח לקבל את פרטי הסרט

        2/3/12 09:23:

      צטט: דוד בובטס 2012-03-02 07:12:19

      תודה רבה

      ברוך שובך, שמחה לראותך במקומותי, איה המשקפיים?

       

        2/3/12 09:22:

      צטט: דנה.גל 2012-03-02 06:59:34

      כרגיל- שילוב מעולה ומרתק בין תמונות לטקסט, בין העין ללב!

      תודה על המחמאות והפרגון

       

        2/3/12 09:21:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-03-02 04:18:47

      מרתק.

      תודה רבה , רונית, שבת שלום

       

        2/3/12 09:21:

      צטט: צביה חן 2012-03-02 00:54:32

      יפה וקררררררר.............

      תודה רבה צביה, שבת חמימה בפנים

       

        2/3/12 08:57:
      אלאונורה יקירתי, הפוסט שלך מרשים, מושקע ומעמיק. התפעלתי מרוחב היריעה שלך החשיבה שלך וההתמצאות בתחומים רבים כל כך. מכירה את מינכם ואפילו זיהיתי מספר אתרים אלא שאני מכירה אותה בקיץ. מתגעגעת לשלג הבתולי והטהור הזה שאינו הופך לביצה מזוהמת כמו בירושלים. אך בעיקר נגע לליבי סיפורו של אדלמן הבונדיסט, משום שאבי היה בונדיסט אבל לא קנאי כמו אדלמן, עובדה, הוא התעקש לעלות ארצה בשנת 1950. הקנאות של אדלמן הזכירה לי את אביה הקומוניסט של חברתי עירית שמגר, שאביה חזר לפולין לבסס את הקומוניזם הנבנה שם, והשאיר כאן אשה ושני ילדים. עירית כתבה וביימה על אביה סרט מרגש מאוד אשר כולו צולם בפולין ואני פרסמתי כאן סקירה על הסרט הנפלא הזה. את הקישור לסרט אשלח לך לפרטי. תודה יקירתי על הפוסט הנפלא שלך. צר לי שהתגובה הזו אינה ערוכה כראוי אבל "עורך טקסט מתקסם" פעיל כנראה באתר רק חמישה ימים בשבוע ושובת בסופו.
        2/3/12 08:16:
      יפה וחכם.
        2/3/12 07:12:
      תודה רבה
        2/3/12 06:59:
      כרגיל- שילוב מעולה ומרתק בין תמונות לטקסט, בין העין ללב!
      מרתק.
        2/3/12 00:54:
      יפה וקררררררר.............

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין