בתוכנית הדיאטה האישית שלי אני רואה לעיתים לקוחות שעשו דיאטות מטורפות וחריפות הכוללות צום (הם קוראים לזה ניקוי... ממש), הימנעות מפחמימות (הן לגמרי חפות מפשע... תאמינו לי) , אכילה של כלום קלוריות ליום ( אוקי, לא כלום, נגיד 500...) , הצמדות לסוג מזון אחד בלבד או הימנעות מאחרים ועוד.
המשותף לכל הדיאטות הללו: * לא מחזיקות מעמד יותר מימים ספורים, במקרה הטוב שבועות בודדים . * מזיקות (חסר באבות מזון / ויטמינים ומינרלים וכן נזק לחילוף החומרים, לעיתים ללא תקנה), מאוד מזיקות!! * גורמות לירידה במסת השריר ולא מסת שומן (ואני מניחה שזאת לא הייתה הכוונה, נכון? שומן הוא המפריע להידחס למכנסיים במידה הרצויה ולא השריר...) * אחרי כמה קילו מהירים (מהרקמה הלא רצויה כאמור) יגיע שלב התקיעות והמשך הירידה במשקל יהיה קשה עד בלתי אפשרי
מהר מאוד תיכשל הדיאטה המפוקפקת הזו, מהר מאוד יעלו הקילוגרמים שירדו (במקרה הטוב, ברוב המקרים עולים יותר) אלא שמחקרים מראים שחזרנו למצב גרוע יותר, למה הכוונה? אמרנו שירידה מהירה במשקל פירושה ירידה במסת שריר במקום שומן, זוכרים? בדרך חזרה מעלה זה לא כך, העלינו שומן ולא שריר. כלומר, חזרנו למשקל קודם, לכאורה לא השתנה דבר אבל המצב החדש פירושו יותר שומן ופחות שריר ואחוזי השומן במקרה זה יהיו גבוהים יותר מהמצב הקודם. בעצם נוצר פיצוי בגלל מצב המצוקה בו היה גופינו בזמן הדיאטה החריפה. התנעת ירידה במשקל מחדש תהיה קשה יותר ואיטית יותר. הגוף מתייעל ומתנגד . זה המחיר.
למה בעצם? למה ירידה חריפה במשקל גרועה לנו ? למה קשה לשמור על קילוגרמים שירדו בדרך זו? מכיוון וכל תהליך הירידה במשקל מנוגד לחלוטין לפיסיולוגיה שלנו. אנחנו מנסים לייצר תהליך הפוך ממה שגופינו מתוכנת לעשות. גופינו עובד בצורה מסוימת שתכליתה לצרוך קלוריות ולצבור את העודף ברקמת שומן, ללא אוכל אין חיים, זה קיומי והכרחי ולכן יש כמה מנגנונים הדואגים שנרגיש רעב, נאכל, נצרך מספיק קלוריות ונצבור שומן.בעולם הקדום רק כך אפשר היה לשרוד וגופינו נשאר בתקופה ההיא מבחינה אבולוציונית. מנגנונים מתוחכמים אלו אחראים להישרדות גם כנגד כל הסיכויים ועובדים יחד כך שאם מנגנון אחד עובד פחות טוב, מנגנון אחר יפצה עליו ( זו הסיבה שעד היום אין תרופה מוצלחת לירידה במשקל). כל ניסיון "לרמות" את הגוף וללכת נגדו יתקל בהתנגדות חריפה ביותר שתגובתה הראשונה היא פירוק מסת שריר ושמירה על רקמת השומן והמשכה עצירה בירידה במשקל ( גם עם אכילה מאוד מצומצמת). חיתוך חד ומיידי בכמות הקלוריות היומית או חסר באב מזון מסוים משולה ללחיצה על כפתור ה" ON " למצב חירום להפעלת מנגנוני הגנה שמטרתם לשמור על מאגרי השומן. ככה לא יורדים במשקל וכך לא שומרים על ירידה, זה קרב אבוד.
מה עושים? מתחמנים קצת את גופינו .... צריך לדאוג שמבחינה פיסיולוגית לא ירגיש מחסור, מה זה אומר? * מספיק קלוריות למחייתו השוטפת אבל מאידך מספיק כדי שתהיה ירידה במשקל (לפעמים הגבול דק ביותר), * אכילה מאוזנת מבחינת אבות המזון עם הפחתה מסוימת ונכונה בכמות השומן כך שחסר קטנטן זה יגרום לפירוק רקמת השומן במקום לחיסכון ושמירה . * אכילת ארוחות תכופות וקטנות על מנת לשמר מצב של חוסר רעב (כבר שמעתי לקוחות "מתלוננות" שיש להן יותר מדי אוכל ליום למרות שירדו במשקל באופן עקבי ). באופן פרדוקסלי, כדי לרדת במשקל בצורה רציפה ועקבית, כמעט ללא תקיעות צריך ... לאכול ולאכול טוב ואפילו די הרבה על מנת לגייס את הפסיולוגיה שלנו לתהליך במקום לעוררה נגד.
בפוסטים הבאים אפרט מהם העקרונות הפסיולוגיים החשובים ביותר אותם יש לגייס לטובת הירידה במשקל על מנת להצליח בתהליך. |