ראה"מ, בנימין נתניהו, יצא אמנם לארצות הברית לאחת הפגישות החשובות ביותר שלו עם הנשיא ברק אוב־ מה, שתעסוק בעיקר בגרעין האיראני ובאפשרויות חיסול ונטרול איום זה, אך אין ספק שחלק מהתאים שבמוחו לא יהיו עמו בארצות הברית ולא יתמקדו בנושאי הפגישה עם אובמה, אלא ישארו בישראל ויתמקדו במה שקורה בתוך תנועתו, הליכוד.

זמן קצר לאחר שובו מוושינגטון, יצלול נתניהו בחזרה למדמנה הפוליטית הפנים מפלגתית, היישר אל הבחירות הצפויות לנשיאות ועידת הליכוד. נתניהו, כידוע, הודיע על כוונתו להתמודד על התפקיד, ונגדו צפויים להתמודד מיכאל איתן ודני דנון. לא דמויות בכירות מי יודע מה או מאיימות במיוחד, אבל מאחר וככל הנראה יתקיימו בחירות חשאיות, הכל יכול לקרות ונתניהו כמובן לא יכול להרשות לעצמו להפסיד. במהלך הועידה גם כן יתקיימו שני סבבי בחירות חשו־ בות ביותר. האחד על תפקיד יו׳׳ר מזכירות הליכוד, והשני על תפקיד יו׳׳ר מרכז המפלגה. כיו׳׳ר המזכירות מכהן כיום ישראל כץ, הנחשב לאחד האישים החזקים בליכוד, וכיו׳׳ר המרכז מכהן משה כחלון, גם הוא מהאנשים היותר אהודים וחביבים על חברי המפלגה. נתניהו תומך בבחירתם של שני השרים הללו לקדנציה נוספת בתפקידיהם. ואולם, השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, לוטש עיניים לתפקיד יו׳׳ר המזכירות, ואם אכן יתמודד בסופו של דבר מול כץ, בהחלט צפוי בין השנים קרב מעניין ומרתק, בין שני בכירים בעלי אהדה וכוח רב בתוך הליכוד ובקרב חבריו.

נתניהו עצמו, בשל סדר יומו הצפוף והמטלות הרבות המונחות על כתפיו במסגרת תפקידו ואחריותו כראש ממשלה, מתקשה להקדיש זמן רב לעניינים הפנימיים בתוך הליכוד, אך אנשיו פועלים במרץ רב כדי להבטיח שכל מטרותיהם יושגו במהלך הועידה. כלומר, שגם הוא יבחר לנשיאות הועידה, וששני השרים, כץ וכחלון, יבחרו כל אחד לתפקיד אליו הוא מיועד. ואולם, קשה להתעלם מהמחנה ומהאנשים בתוך הליכוד שמתכוונים לעשות הכל כדי שנתניהו לא ישיג את מבוקשו, ובראשם כמובן מחנהו של משה פייגלין, אשר כזכור זכה זה מכבר בכרבע מקולות מתפקדי הליכוד בהתמודדות על תפקיד יו׳׳ר המפלגה מול נתניהו. לפייגלין כוח חזק ביותר בליכוד ואנשים רבים בועידה. הקולות שלהם בהחלט יכולים להכריע בהצבעות השונות, והם כמובן לא יצביעו לנתניהו לתפקיד נשיא הועידה. האם יצביעו למיכאל איתן, למרות היותו מזוהה עם הצד היותר שמאלי בליכוד, אך יעשו זאת רק בגלל שהוא מבקש להחזיר את הכוח והסמכות לבחירת חברי הכנסת אל חברי המרכז?

או שמא יחליטו להצביע דווקא לדני דנון, שמתמודד עם הדגל של מניעת שריונו של אהוד ברק ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, שגם זה כמובן מתאים מאד לרצונם ולדרכם של אנשי פייגלין. יתרון נוסף לדנון על פניו של איתן, שהוא ממוקם בליכוד בקצה האגף הניצי והימני, קרוב מאד לפייגלין ואנשיו, בדיוק בקצה השני למיקומו של מיכאל איתן. נתניהו מוטרד מהשפעתם וכוחם של אנשי פייגלין, או בלשון אנשיו - מהפייגליניזם. מבחינתו, אם הם ינחלו אפילו ניצחון אחד בועידה, ולו בנושא קטן ושולי, הדבר ייחשב ככישלון שלו ויזכה לכותרות גדולות בתקשורת על ההשתלטות של הפייגלינים על הליכוד. בוודאי אם הם יזכו בהצלחות במספר נושאים, ויוכיחו לכל עד כמה גדולה השפעתם ועמוקה מעורבותם ואחיזתם בתוך תנועת הליכוד.

כנס ה׳׳ניצחון"

נתניהו אומנם נלחם בפייגלין ואנשיו בכל דרך, אבל בליכוד, כולל בצמרת הגבוהה ביותר וכולל שרים וחברי כנסת הנחשבים למקורבי נתניהו ולנאמניו, מבינים שאין מה לעשות וחייבים גם להתקרב ולהתחבר עם הפייגלינים, אם רוצים להיבחר לתפקידים ולהמשיך להימנות על צמרת והנהגת המפלגה.

בכירים רבים בליכוד מבינים שמי שיסומן באיקס על ידי הפייגלינים, יתקשה מאד להשתלב לתפקידים ובוודאי לקדמת רשימת הליכוד לכנסת הבאה.

סביר להניח שבתוך תוכם, רובם לחלוטין אינם מסכי־ מים עם פייגלין, דרכו והשקפת עולמו, אולם הפוליטיקה היא אומנות המשחק והשקר, וכפוליטיקאים הם משתתפים במשחק עם הכלים הנדרשים, ומוכיחים שגם הם יודעים פרק בתורת האומנות הזו.

השבוע ערך פייגלין כנס גדול בראשון לציון, לציון ההישג שלו בבחירות לתפקיד יו׳׳ר הליכוד כשהתמודד מול נתניהו וזכה לכ־25 אחוז מן הקולות. הישג בהחלט מרשים שמצדיק חגיגה. פייגלין ביקש להודות לפעילים, לאנשים והמעריצים שעשו עבורו את העבודה.

ואולם ראה זה פלא, חוץ מאנשיו של פייגלין הגיעו לאולם באורח די מפתיע, ואולי דווקא לא, עוד מספר אור־ חים, בהחלט חשובים, אפילו חשובים ביותר, כדי לכבד את המארח ואנשיו ולהשתתף בחגיגתו על ההישג שהשיג בבחירות. האורחים הללו מן הסתם, בוודאי רובם, לא עבדו עבור פייגלין בבחירות. הם גם לא הצביעו עבורו, וסביר מאד להניח שדווקא עשו בדיוק את ההיפך. הם עבדו עבור נתניהו, גייסו קולות ואנשים למענו, וברור שגם בעצמם הצביעו עבורו. אבל כל זה לא הפריע להם להגיע ולהשתתף בכינוס, ואפילו לשאת דברים בשבחו של המארח, להלל ולשבח אותו ואת אנשיו. והכל כמובן כי הם מודעים לכוח הרב שיש היום לקבוצה הזו בתוך תנועת הליכוד, וליכולת ההשפעה שלהם על עתידו של כל אחד ואחד מהם.

המדובר בשרים ישראל כץ וגלעד ארדן, בסגן השר איוב קרא, ביו׳׳ר הקואליציה וסיעת הליכוד בכנסת, זאב אלקין, ובחברי הכנסת מירי רגב, דני דנון וציפי חוטובלי. נכון שמרביתם, למעט כץ, נחשבים לסמנים ימנים בתוך הליכוד, אולם בכל זאת, כדי להופיע בכנס

״ניצחון״ של פייגלין, צעד שמאד לא ימצא חן בעיניו של נתניהו ואפילו ירגיז אותו, צריך אומץ, אבל בעיקר הבנה שפייגלין ואנשיו הם תופעה עמוקה ומשפיעה ביותר בתוך הליכוד.

השתתפות של קבוצה כה גדולה של שרים וחברי כנסת בכינוס ״ניצחון״ של פייגלין, מעניקה לגיטימציה לאיש ולאנשיו ולכל מה שמכונה ״הפייגלינים״, בניגוד לרצונו ופועלו של נתניהו, להפוך אותו ואותם לבלתי רצויים ובלתי לגיטימיים בליכוד.

כל הבכירים הללו הגיעו לכינוס כדי לקרוץ לאנשי פייגלין, שלמרות עמדתו של נתניהו, הם חושבים אחרת ומוכנים להוכיח את זה בעצם הגעתם לכינוס, תוך נטילת הסיכון שהדבר יסבך אותם עם ראה״מ ומקורביו. והכל כמובן כדי שבבוא היום האנשים האלו לא ישכחו לסמן אותם בפתק ההצבעה לרשימת הליכוד לכנסת. לכץ ולארדן המטרה יותר קרובה. הם הרי רוצים את קולותיהם של אנשי פייגלין כבר בהתמודדות בועידה הקרובה.

גם הנאומים והמילים שבהם השתמשו האורחים הח־ שובים, היו מפתיעים ומרחיקי לכת. שהרי אפשר להשתתף בכינוס ולשאת דברים בצורה מכובדת ונאותה לכבודם של המארחים, ואפשר לשאת דברים שכמוהם כמו השתטחות על הקרקע בתחינה ובבקשה לפני המארחים שיחוסו עליהם ויקחו אותם בחשבון בבוא יום ההכרעה על עתידם הפוליטי.

 גלעד ארדן, למשל, בירך את פייגלין ואמר לו: ״כל הכבוד על ההישג בבחירות״. איוב קרא הרחיק לכת עוד יותר, כשהכריז כי פייגלין ואנשיו הם ״חלק מתנועת הליכוד״. ישראל כץ ניסה להוכיח לנוכחים את ימניותו, כשהודיע כי הגיע לאירוע זה מהאירוע בישוב איתמר שהתקיים במלואת שנה להירצחם של חמשת בני משפחת פוגל הי״ד, ומי ששמע את נאומו ואינו מזהה את קולו או את קולו של פייגלין, היה בהחלט מסוגל לטעות ולסבור שפייגלין הוא הנואם ולא כץ.

משה כחלון, המתמודד על ראשות מרכז הליכוד, אומנם לא השתתף באירוע, אבל גם הוא אינו שוקט על שמריו בכל הקשור לקבוצת פייגלין. גם הוא יודע את הכוח והפוטנציאל הפוליטי הרב הטמון בקרב האנשים הללו, ולכן רק לפני כשבוע מינה כיועץ שלו את מיכאל פואה, אחד האנשים המרכזיים במחנה פייגלין. אין כל ספק, שככל שיעבור הזמן והבחירות הבאות יתקרבו, נראה יותר ויותר בתופעה של בכירי הליכוד המבקשים ומחפשים את תמיכתם של פייגלין ואנשיו. בכירי הליכוד לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מכמות כה גדולה של אנשים. כעשרת אלפים איש הצביעו עבור פייגלין בבחירות לראשות הליכוד, וזה מספר גדול מידי כדי שמישהו יוכל להתעלם ממנו ולוותר עליו בהתמודדות על מקום ברשימה לכנסת הבאה. מדובר בעצם בעסקה משתלמת לשני הצדדים. בכירי הליכוד, השרים וחברי הכנסת, יעניקו לפייגלין ואנשיו לגיטימציה פומבית, והם בתמורה יכניסו אותם לכנסת הבאה במקום הכי גבוה שאפשר.