ביום שני הקרוב זה יקרה. העולם יעקוב בתשומת לב דרוכה אחרי כל מילה שתיאמר במסיבת העיתונאים המשותפת, בתום הפגישה בין הנשיא אובמה לראה״מ נתניהו. כל שפת גוף, תזכה מיד לפרשנות. כל תנועת כתפיים תקבל הסבר - האם אחריה תבוא גם תנועת מלקחיים צבאית משולבת ישראלית־אמריקאית נגד איראן.

שני האישים, זה מוושינגטון וזה מירושלים, יביטו זה בעיני זה, וינסו לגלות מה הם זוממים, מעבר למילים שיאמרו בפגישה. אין זו הפעם הראשונה בה הם נפגשים, אבל הפעם מדובר בפגישה החשובה ביותר ביניהם.

בחודשים האחרונים, פועל הממשל באופן נמרץ לשכנע את מדינת ישראל שיש עוד זמן, וצריך להמתין עם התקיפה באיראן, ולא לגרור את ארה״ב למלחמה בעת הזאת. נתניהו מצידו, יחד עם שר הבטחון אהוד ברק, ממשיך להציג קו לוחמני, שמדינת ישראל חייבת להגן על עצמה ועשויה לתקוף באיראן, גם מבלי ליידע את האמריקאים על כך.

בארה״ב מודאגים מהעמדה הזו, ומשגרים ארצה בתדירות גבוהה שליחים רמי דרג, כדי לשים אצבע על הדופק ולמנוע הפתעות. השבוע הקרוב יעלה שלב בכל הקשור לתוכניות נגד איראן. השיא יהיה כאמור במפגש בבית הלבן בין אובמה לנתניהו. יום קודם יפגש שמעון פרס עם אובמה, ואתמול נפגש ברק עם עמיתו ליאון פאנטה ועם הרמטכ׳׳ל מרטין דמפסי. הצל האיראני מלווה את כל הפגישות והדיונים.

על הפרק: מה תעשה מדינת ישראל, והאם תתקוף את איראן. נדמה שהנושא הפלשתיני, המו׳׳מ המוקפא, ההתנחלויות, הבנייה במזרח ירושלים, כל אלו נשכחו לחלוטין ולא יעלו על השולחן. האופציות הצבאיות, יעלו גם יעלו.

חשדנות וחוסר אמון

השולחן בחדר הפגישות בית הלבן כבד וגדול, ויכול להכיל את כל התוכניות שיעלו עליו. בממשל יעשו כל מאמץ לשוות לפגישה ביום שני רושם חיובי ונטול מחלוקות כלל האפשר.

לצורך כך, הועבר מסר ללשכת ראה׳׳מ לגבש הצהרות משותפות של אובמה ונתניהו מיד בתום פגישתם. או לחילופין להסתפק בהודעה משותפת של הבית הלבן. הנוסח יבטא הסכמה רחבה, בלי שאף צד יתקוף את הצד השני. אובמה לא ידבר נגד מתקפה, ונתניהו לא יוכיח אותו על התנהגותו.

הרצון הוא להראות שאין מחלוקת בין המנהיגים בדרכים לעצור את תכנית הגרעין האיראנית. בלשכת נתניהו הסכימו עקרונית לבקשה, ועד יום שני יעבדו הצדדים על ניסוחים משותפים. אולם אין זה פשוט להגיע להסכמה בדבר ההצהרה.

בין הצדדים קיים חוסר אמון הנובע מתחושה הדדית, שכל צד בוחש בפוליטיקה הפנימית של האחר. נתניהו חושד שהממשל האמריקאי מנסה לגייס את דעת הקהל במדינת ישראל נגד תקיפה באיראן. מאידך, הממשל חושד שנתניהו מפעיל את הקונגרס, ומשתמש בקמפיין המפלגה הרפובליקאית לנשיאות כדי ללחוץ על הנשיא אובמה.

הסיפור הבא יכול להוכיח היטב את החשדנות ההדדית. ביום שלישי שעבר נפגש נתניהו לארוחת צהריים עם משלחת של חמישה סנאטורים אמריקאים בכירים. בראש המשלחת עמד ג׳ון מקיין, שהתמודד לפני כארבע שנים מול ברק אובמה על נשיאות ארצות הברית.

נתניהו נגד פטפטת אמריקאית

״אני לא מתערב בפוליטיקה האמריקאית ומצפה שגורמים בארצות הברית לא יתערבו לי בפוליטיקה הישראלית״, הבהיר נתניהו לחברי המשלחת. עד מהרה גלשה השיחה לסוגיה האיראנית הבוערת. נתניהו הביע כעס על אישים שונים בממשל, שמתבטאים נגד תקיפה ישראלית באיראן, ובראשם ראש המטות המשולבים, הגנרל מרטין דמפסי.

בשיחה לא הזכיר נתניהו את אובמה בשמו, רק את דמפסי בשמו, אולם הנוכחים הבינו בין השורות, שהוא מתכוון גם לנשיא לבכירים אחרים בממשל. ״הפטפטת הזו רק משרתת את האיראנים״, אמר נתניהו.

היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, טום דונילון, שביקר גם הוא בישראל במקביל למשלחת הסנאטורים

הרפובליקנים, שמע מנתניהר ומשר הביטחון ברק דברים דומים. היועץ לביטחון לאומי הדגיש בפני השניים, כי דברי הגנרל דמפסי לא היו על דעתו של הנשיא, וכי אובמה אינו שבע רצון מהם.

נתניהו לא השתכנע. לדעתו הראיון שהעניק דמפסי לתקשורת האמריקאית, יחד עם סדרת כתבות נוספות בעניין ההשלכות המסוכנות שעלולות להיות לתקיפה באיראן, הם חלק מקמפיין מתוכנן. המטרה היא לגייס את דעת הקהל בארצות הברית וכן את דעת הקהל במדינת ישראל נגד תקיפה. לכך הוא מתכוון, כאשר הוא מבקש מבני שיחו האמריקאים, להמנע מהתערבות בפוליטיקה הישראלית.

"מקיין דיבר כמו תוכי״

מנגד בטוחים בממשל האמריקאי, כי נתניהו מצידו עושה כל מאמץ להתערב לאובמה במערכת הבחירות. כראייה מציגים את דבריו של הסנאטור ג׳ו מקיין, שעה קלה אחרי הפגישה עם נתניהו.

מקיץ כינס מסיבת עיתונאים בירושלים, ואמר כי ״יש מתיחות רצינית בין ישראל לארה״ב לגבי הדרך לטפל בסוגיה האיראנית. נתניהו כועס בצדק״. מקיץ תקף בדבריו את הנשיא אובמה והגנרל דמפסי. בבית הלבן זעמו למשמע הדברים. ״נתניהו תדרך את מקיץ והאחרון פלט את הדברים כמו תוכי״, צוטט פקיד אמריקאי בכיר.

סנטורים נוספים שהשתתפו בפגישה, השמיעו גם הם את המסרים ששמעו מנתניהו, וציינו כי מדינת ישראל מודאגת מהעבודה שהממשל משדר מסר שגוי. לדבריהם, הנשיא אובמה צריך להרגיע ולהבטיח שארה״ב תעשה הכל כולל פעולה צבאית ־ כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.

הסנטורים שנפגשו עם נתניהו, חזרו על מסריו גם כאשר חזרו לארה״ב. לדבריהם, הבינו מראה״מ בירושלים, כי מדינת שראל רצינית בעניין תקיפת מתקני הגרעין באיראן. ״הישראלים סבורים שהממשל אינו רציני בעניין האיראני, ולכן הם סבורים שיצטרכו להחליט בעצמם״, אמרו. ״הממשל צריך להבהיר למה הוא מתכוון כשהוא אומר שכל האופציות על השולחן״.

בבית הלבן עוקבים כאמור אחר המסרים הללו, ואחר הפגישות שנערכו בשבועיים האחרונים עם קבוצת סנאטורים וחברי קונגרס בכירים, כדי שהם יפעילו לחץ על אובמה.

תחרות סמויה בין פרס לנתניהו

על רקע החשדנות ההדדית תיערך כאמור הפגישה ביום שני. נתניהו מעוניין להגיע למצב שאובמה יחריף את הקו הפומבי כלפי איראן, ולא יסתפק באזהרה המסורתית על ״כל האופציות על השולחן״.

אם היו שואלים את נתניהו, מה הוא רוצה לשמוע מאובמה, הוא היה אומר שהנשיא צריך להגיד ש״מתבצעות הכנות לתקיפה צבאית, אם איראן תחצה את מה שנחשב בעיני ארצות הברית כקו אדום״. רק כך יבינו האיראנים כי קיים איום אמריקאי ממשי נגדם.

הבית הלבן ואובמה עדיין לא שכחו את מפגש המנהיגים האחרון, לפני נאומו של נתניהו בפני הקונגרס האמריקאי. במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הפגישה, נשא נתניהו נאום מוכיח עבור אובמה, והוכיח אותו קשות על עמדתו לפיה קווי 67 צריכים להיות הבסיס למשא ומתן עם הפלשתינים. הרצון בבית הלבן להמנע מחילוקי דיעות שכאלו.

עוד קודם הפגישה ביום שני, יפגש שמעון פרס עם אובמה, בשולי ועידת השדולה הפרו־ישראלית איפא״ק. פרס עשוי לומר לנשיא, כי הוא מתנגד לתקיפה האמריקאית, כפי שהתנגד בזמנו להפצצת הכור בעיראק. בעניין זה קיימת מתיחות בין נתניהו לפרס, שנפגשו בדיוק לפני שבוע כדי לנסות ולתאם עמדות.

לשכת ראה״מ הפיצה מיד אחרי המפגש הזה תמונות כדי להראות שהכל כשורה בינהם ואין מתיחות. פרס עידכן את נתניהו על הדברים שהוא עומד לומר בוועידת איפא״ק. נתניהו ביקש מפרס להדגיש בפני אובמה מסרים תקיפים בעניין איראן, כדי ששניהם יציגו קו אחיד.

מתחת לפני השטח קיימת כמובן תחרות בין השניים. אובמה לבטח יפגין חמימות גדולה יותר כלפי פרס. מנגד באיפא״ק יקבל נתניהו מחיאות כפיים ותשואות רבות יותר מפרס.

ברקע ־ ההסכם בצ. קוריאה

כל מפגש בין נשיא אמריקאי לראש ממשלה ישראלי מתוכנן לפרטי פרטים. שום דבר לא נתון ליד המקרה. ובכל זאת משהו לא צפוי קרה השבוע, ויעלה בגישה. מדובר בהסכם עליו הודיעו שלשום, ארה׳׳ב וצפון קוריאה, לפיו משעה פיונגיאנג את העשרת האורניום בשטחה ואת ניסויי הגרעין והטילים, תמורת מזון ודלק.

ההסכם הזה יעלה על השולחן בבית הלבן, והרצון האמריקאי יהיה להראות, שאפשר להשיג דברים באמצעות החרפת הסנקציות. אובמה ידגיש שמדובר בהישג אמריקאי לדיפלומטיה ולסנקציות, כיוון שצפון קוריאה מסכימה להתיר לאנשי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא׳׳א) של האו׳׳ם לבצע משימות פיקוח בשטחה.

בכירי הממשל האמריקאי ישתמשו איפוא בהסכם עם צפון קוריאה, בניסיון לשכנע את נתניהו לגלות איפוק ולא להיחפז בהחלטה על תקיפה מונעת באיראן. הם גם יסבירו כי איראן הרבה יותר רגישה לדעת הקהל בעולם מאשר צפון קוריאה הסגורה והמנותקת. לפיכך יטענו כי איראן יותר פגיעה לסנקציות הכלכליות והדיפלומטיות שהוטלו עליה.

נתניהו מצידו יכול להסביר שאין דמיון בין צפון קוריאה לאיראן, כיון שהאיראנים יכולים לספוג את הסנקציות עד שישלימו את התוכניות הגרעיניות שלהם. עובדה היא שצפון קוריאה עשתה זאת עד שאזרחיה הגיעו לסף רעב, בעוד המצב באיראן עדיין רחוק מהסף הזה.

נוסחה מתמטית של המחיר

״הזמן הולך ואוזל במהירות״, יגיד נתניהו לאובמה, כפי שאמר ברק לעמיתיו הביטחוניים - פאנטה ודמפסי. ״אם ארה״ב והאירופים רוצים למנוע מכת מנע ישראלית על מתקני הגרעין של איראן, עליהם להדק ולהחמיר את הסנקציות בלי לאפשר לאיראנים למשוך זמן״. כמו כן לאיים בצורה ברורה ביותר על אפשרות של תקיפה צבאית. יש הטוענים כי אובמה מתכוון לומר זאת בנאומו בועידת איפא״ק. אם יעשה זאת, הוא לבטח יזכה שם לתשואות רועמות. בשיחות בארבע עיניים, עשוי נתניהו לשמוע מבני שיחו האמריקאים, כי רק בידם יש את היכולת לפגוע בצורה קשה בבונקרים האיראנים. רמזים על כך נכתבו השבוע ב״וושינגטון פוסט״ ונועדו להעביר מסר מקדים לנתניהו, ברק ופרס.

בכירים אמריקאים שהתבטאו באותן כתבות, ציינו כי בניגוד למדינת ישראל שיכולה לתקוף פעם אחת ודי, הרי שהאמריקאים יכולים לתקוף במשה כמה ימים ולחדור עם הפצצות שלהם את הבונקרים, דבר שאין ביכולתה של מדינת ישראל.

באותן הכתבות צוטטו הבכירים האמריקאים באומרם, כי אם איראן תותקף היא תשגר טילים לער מדינת ישראל ותוציא לפועל פיגועים בעולם נגד יעדים אמריקאים. מנגד צוטט בכיר ישראלי שאמר כי המחיר ש״תחטוף״ מדינת ישראל בתגובה, הוא מחיר שאפשר לעמוד בו. ״עדיף לקבל 40 טילים על תל אביב מאיראן גרעינית״, אמר. הבכיר אף נקט בנוסחה מתמטית בשאלת המחיר.

הנוסחה כוללת את המחיר שהיה ב־91 בעת מלחמת המפרץ הראשונה בה נהרג אדם אחד בלבד, ועוד המחיר שהיה ב־2006 במלחמת לבנון השנייה, בה נהרגו 165 אנשים(מתוכם 121 חיילים), וכן בואנוס איירס, שם נהרגו בשני הפיגועים של החיזבאללה 114 אנשים, כפול שלוש או חמש.

כמה תומכים בתקיפה?

הנוסחה המתמטית זו, זכתה אתמול לכותרות רבות גם בארץ. עיתוי פירסומה אינו מקרי - כמה ימים לפני הפגישה המדוברת ביותר בעולם.

אתמול גם פורסם סקר שביצע מכון דחף עבור מכון מחקר בוושינגטון, המעלה כי 81 אחוז מהישראלים מתנגדים לתקיפה של חיה״א נגד מתקני הגרעין האיראניים ללא תמיכה אמריקאית. מהממצאים עלה עוד כי אם הבית הלבן ייתן את אישורו לפעולה צבאית, יסכימו 42 אחוז מהישראלים להודות כי מדובר בצעד נכון. עוד עולה כי 34 אחוז מהנשאלים יתנגדו לפעולה, בין אם ארה״ב תהיה מעורבת בתקיפה ובין אם לא.

החוקרים בדקו גם את הערכות הישראלים, למקרה שהתקיפה תוביל לפרוץ מלחמה. 18 אחוז חשבו כי מלחמה כזו תימשך לא יותר מכמה ימים, בעוד ש־29 אחוז מהנשאלים צופים כי המלחמה תימשך חודשים ארוכים. 22 אחוז העריכו שהמלחמה תימשך שנים. כמו כן טענו שני שליש מהנשאלים, כי סביר שהחיזבאללה יצטרף לאיראן בתקיפת מדינת ישראל בתגובה לפעולה הצבאית. 22 אחוז מהעונים סברו כי התקיפה תעכב את תוכנית הגרעין ביותר מחמש שנים, ואילו 31 אחוז העריכו כי היא תביא לדחייה של שנה עד חמש שנים בתוכנית האיראנית. 18 אחוז טענו שפעולה כזו לא תשנה דבר, ו־11 אחוז מהנסקרים אף הביעו חשש כי היא תאיץ את המאמצים האיראניים להגיע לפצצה גרעינית.

אובמה לא יציג את הסקר בפני נתניהו, אבל יעשה כל דבר כדי למנוע תקיפה ישראלית. הבחירות ממתינות לו מעבר לפינה, והוא לא יתן לנתניהו לקלקל לו את השקט שדרוש לו להבחר שנית לתפקיד.