לפני כמה ימים ניקיתי את הארון ונתקלתי בטקסט ששכב שם מספר רב של שנים. למען האמת כבר אין לי מושג לאיזו תכלית הוא נכתב, אבל בהקשר של הקפה החלטתי להשתמש בו כשיר אהבה למדינתנו.
נכון - סגרת עלי הדלת והשארת אותי לקור ורוח עוגות -אף פעם לא קיבלתי רק שיירים לי זרקת
נכון - הלכת אחרי אחר ולא תשובי, ואולי מוטב נכון - אך כלב אמיתי אף פעם לא עוזב את בעליו. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל אסתי, החרדים, הטייקונים וגם המתנחלים הם חלק מעם ישראל למרות שהם ממש
לא בשר מבשרי. אבל אי אפשר להוציא אותם מכלל ישראל.
המדינה הלכה אחרי הטייקונים והחרדים, במקום לשרת את כולנו, כלל האזרחים.
בהחלט שיר קולע!
מתחברת לאנלוגיה.
רק מי זה האחר, עבור המדינה? אידיאולוגיה שונה?
הרי המושלים, בטוחים שאין נאמנים כמוהם. לא?