זיו עינייך אענוד לתוך עולמי,להביא אוצרות אהבתך אל חוחי בדידותי,להגשים חלום נושן,מחתל נפשי ישועה של אהבה.

בין נדודי חסידות,לעולם בראשית מתחדש אציף ערמוני רגשותייך,בעירת אהבה כשירת הים לרוח הומה משבייה ליטופים של אהבה.

לך אראה קידת נר חיי יזהיב אלייך שלהבתו,ניצוצות תשוקה ירחפון בשדותייך,קציר ביכורי אהבה ראשונה.

ובעת קציר,פרפרים אלקוטה,לסבן נפשי צוף מעשרות,הילולי מלאכי שמים,נוטים כפיהם תרועת רעמי קדושה,מהללים שמך לאהבה.

וליבי,מקונן לכתך,מזהיב דקותיו כשלכת סתיו,מכלה חייה לגעגוע הגדול.

מה תהמה נפשי למקרא מילות אהבתך,כרוח פתאים בין חלונות החושך להארת מחשכי חיי באורך המופלא,מכה הילתו זיו נועם שמים.

אוצרות ליבך

אלקוטה

מחוחי בדידותי

מחתלים נפשי

ישועת אהבה.

אביב זריחה

בערמוני רגשותייך

ליטופי תשוקת

שירת הים

משבייה לאהבה.

לך אקוד

קידת נרי

שלהבת מעשרות

הילולי נשמתי

קציר פרפרי אהבתי.

ואני,מחלץ אהבתי,טנא אושרך לחבקני.