האתר שלי brieut.goop.co.il
פוסטים אחרונים
- אוטוטוקסמיה - הרעלה עצמית - האמת על הסיבות לחולי 5/7/20
- בריאות טבעית אמיתית 3/7/20
- ניתן ליצור קשר איתי 3/7/20
- הליכה יחף. 28/6/20
- נעלי נשים 22/6/20
- ויטמינים 22/6/20
ארכיון
0
האמת על הג'ינסנג
כל כך הרבה ניכתב על הג'ינסנג בתיקשורת ובמקומות אחרים כדי לקדם את מכירותיו, וגם מטפלים מתחום הרפואה הסינית מהללים ומשבחים את סגולותיו, אבל מאמר זה מספר את האמת על הג'ינסנג. אמת שהגורמים האינטרסנטיים לא יספרו- הג'ינסנג הינו סם ממכר ותרופת רעל לכל דבר. הג'נסנג הינו צמח הגדל במזרח הרחוק ובסיביר. כן קיים זן הגדל באמריקה הצפונית. לשורש הצמח מייחסים ברפואה הסינית סגולות מרפא שונות. ישנם מספר זנים מצמח זה, וקיים הבדל מסויים בצורה ובעוצמות השפעתם ע"פ רפואה זאת. השימוש בו הוא מאד נפוץ בקרב המטפלים בצמחים, בדרך כלל בעירבוב עם צמחים אחרים. בתקשורת מרבים לכתוב על הצמח הזה, וזה הפך אותו למוכר. ניתן למצוא אותו בתכשירים קוסמטיים, בתערובות תה, בטבליות, במוצרי דבש ואפילו במשקאות אלכוהוליים מסויימים. כאשר בוחנים את תכונות הריפוי המיוחסות לו, מתקבל הרושם שזהו צמח העוזר לפתור כמעט כל בעיה. מין כולבוייניק -תרופה לכל, הן לבעיות פיזיות והן לבעיות מנטליות. הוא נחשב מועיל בכך שמשפר את החיוניות הכללית של הגוף, נותן תחושת אנרגיה מוגברת (כלומר, ממריץ), משפר זיכרון, מעכב הזדקנות, מאזן מערכות הגוף [ הגדרה מוזרה לתכונה שאינה קיימת במציאות], מקל במצבי לחץ ועייפות, עוזר במצבים של חרדה, מתח, תשישות, מחזק את מערכת העצבים, מקל על הסימפטומים במחלות סוכרת, אסתמה, מחלות ממאירות ולב, טוב למצבים של נדודי שינה (קצת תמוה, הרי הוא חומר ממריץ), מוריד חום וכאבי ראש, נגד הצטננות, השפעה מעוררת על האון המיני של הגבר, משפר ביצועים של ספורטאים ועוד ועוד. בקיצור, הוא נחשב כתרופת פלא לכל. מה שלא נוהגים לפרסם זה את המרכיבים המשפיעים הפעילים הנימצאים בו. השפעתו הרפואית (כביכול) של הצמח נובעת מהימצאותם של אלקאלואידים וגליקוזידים בו. אלו הם רעלים צמחיים מזיקים הנימצאים בשפע בצמחי רעל שונים, ונימצאים בשימוש נירחב בתעשיית התרופות. תרופות מסוכנות רבות מבוססות על חומרים אלה. בין השאר גליקוזידים דמויי סטרואידים ( בקיצור, משהו כמו תרופות הקורטיזון) פעילים מאד בצמח זה. הג'ינסנג מכיל גם חומצה קפאית וחומרים מעוררים אחרים הנימצאים גם בקפה. שמעתי פעמים רבות אזהרות לגבי חומרים אלה מרוקחים ורופאים, שטענו שרעילותם של חומרים צמחיים טבעיים אלה עולה לעיתים על אלה המיוצרים במעבדה הכימית. הג'ינסנג וגם צמחים רבים אחרים (חלקם ניקרא "צמחי מרפא") אינם תמימים כלל. הם לא נועדו למאכל אדם ומסכנים את בריאותו. אלו הם תרופות לכל דבר ועיניין. מה שעוד לא מספרים לנו מפרסמי הג'ינסנג הוא שהשפעת הצמח הינה זמנית, כל עוד הוא נימצא בתוך הגוף, והשפעתו תמה ברגע שהגוף סילק אותו החוצה. זה בדיוק כמו השפעה של תרופות מהרפואה המערבית. תרופות רעל, מכל סוג שהו, משפיעות סימפטומטית כל עוד הן נימצאות בגוף. לאחר שהופרשו החוצה השפעתן מסתיימת. זאת ההוכחה שתרופות אינן מרפאות. תרופות, בניגוד למזון, אינן בונות משהו חיובי בגוף. הן אינן בונות תאים חדשים ובריאים כדי לייצר תהליך של ריפוי אמיתי. הג'ינסנג אינו מייצר תהליכי ריפוי בגוף. הוא גורם לגוף לפעול אחרת ממה שהוא רוצה, ולפעמים גם ממה שהוא יכול. בכך הוא גורם נזק למערכות החיוניות השונות. אבל בעוד הרופא הקונבנציונאלי יודע שתרופה אינה מרפאה, וגם יודע את הסיכון שבצריכת התרופות, המרפאים האלטרנטיביים מייחסים לג'ינסנג ולצמחים אחרים תכונות של ריפוי, וזאת אשליה. בשיחות שהיו לי עם מטפלים כאלה, הם לא הכחישו את העובדה שהג'ינסנג הוא צמח בעל רעילות (הם אינם מודעים לעוצמת הרעילות שלו), וגם טענו שהוא מסוכן לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה, מחלות לב, חרדות ועצבנות יתר. ומה הפלא, הרי הג'ינסנג הוא תרופה ומכיל בתוכו סמים ממכרים. קיימת אפשרות להתמכר לסמי הג'נסנג, בדרך כלל לאחר שימוש ממושך יותר. ואז כשמפסיקים לצרוך אותו, הגוף מתמוטט וקורס. אני מכיר מספר מיקרים כאלה שהיגיעו לחדר מיון במצב לא סימפטי. מחקרים חדשניים יחסית בנושא הג'ינסנג מאשרים חלק מהתכונות המיוחסות לו. אבל המחקרים מסבירים שאלו הם תכונות של תרופות רעל ולא של משהו שמרפא. במחקרים נימצא דימיון בין מרכיבים הנימצאים בג'ינסנג לבין מרכיבים הנימצאים בתרופות מערביות. וכך גם ניתן אישור לעובדה שג'ינסנג הינו תרופה לכל דבר, בעלת תופעות לוואי (מילה יפה לנזק) וגם ממכרת במיקרים מסויימים. כמובן שבפירסומים מטעם הסוחרים בג'ינסנג (יצרנים, משווקים ומוכרים) מוזכרת רק העובדה שמחקרים הוכיחו את תכונות הריפוי המיוחסות לו. בקיצור מפרסמים רק רבע מהאמת, אותו חלק שנוח להם לפרסם כדי לקדם מכירות. לא מספרים לנו שהג'ינסנג, בדומה לקפה, תה ירוק, קקאו וקולה, גורם לעליה ברמת חומצת השתן הרעילה בגופנו. בכך הוא פוגע בכליות, גורם לאובדן סידן וברזל, גורם למחלות הפרקים, לפגיעה בעצמות ובשיניים, להיווצרות אבנים בכליות ועוד. בשיחותי עם מטפלים העוסקים בג'ינסנג נאמר לי שרעילותו נמוכה.כלומר, כמות הרעל שבו אינה גבוהה., ולכן הוא אינו משמעותי מבחינת יכולתו להזיק. אני אינני מקבל טענה זו. רעל הוא רעל. במינון נמוך הוא יזיק מעט, במינון גבוה הוא יזיק יותר. בכל מקרה אי אפשר ליצפות מה תהיה השפעתו של רעל או סם על גוף ספציפי. זה מאד אינדבידואלי. ישנם כאלה שמינון אפסי יכול לגרום להם לסכנת חיים, בעוד אצל אחרים הגוף יצליח להתגבר על מינון גבוה יותר. ניתן לראות זאת אצל שותיי קפה למשל. ישנם כאלה ששותים 10 כוסות ביום ולא חשים במשהו חריג, בעוד אצל אחרים תהיה עליה חריפה בלחץ הדם ואפילו התקף לב. הכל תלוי ביכולת הגוף לסלק את הרעלים החוצה ממחזור הדם. בנוגע למינון הנמוך של הרעל בצמח, אני רוצה להזכיר לקורא שגם תרופות קונבנציונאליות מכילות כמויות אפסיות של רעלים פעילים. תרופות מסוכנות רבות מכילות חומרים פעילים במינונים של מיקרוגרמים או מילי גרמים, ולמרות זאת השפעתם ניכרת וקיימת סכנה בשימוש בהם. אבל בעוד לרופא הקונבנציונאלי ישנה האפשרות לקיים מעקב אחרי הפציינט הצורך תרופות, וכן להעזר בבדיקות מעבדה חשובות, אם יש צורך, הרי למטפל האלטרנטיבי אין את האפשרות הזאת והוא גם אינו מייחס חשיבות לסיכון שיש בצריכת תרופותיו. נישאלת השאלה, מדוע שורש הג'ינסנג רעיל כל כך? כדי להשיב על כך יש להבין את ההיגיון על פיו פועל הטבע. הרעלים שבשורש הג'ינסנג הם דרכו להתמודד נגד המזיקים למינייהם (תולעים, מכרסמים, חרקים, טפילים וכד'). מלחמתו בהם היא ממושכת, שהרי הוא צמח רב שנתי הצריך לשרוד לאורך זמן. זאת להבדיל משורש הגזר למשל, שהינו צמח חד שנתי, שברגע שפיזר את זרעיו לצורך רביה הוא מילא את יעודו בטבע, ויכול להעלם. לכן בגזר אין רעילות. נקודה חשובה נוספת בנושא זה היא העובדה שצמח הג'ינסנג מכיל רק שורש אחד שאינו מתרבה, החייב להגן על עצמו. פגיעה בו גורמת לחיסול הצמח כולו. להבדיל ממנו, תפו"א ובטטה למשל, מרבים את עצמם באמצעות מספר רב של פקעות, תוך שלוקחים בחשבון שחלקן עלולות להיפגע ע"י מזיקים, אבל אחרות תישרודנה ותמשכנה את קיומו של הצמח. לכן חייב שורש הג'ינסנג לבנות לעצמו רעילות גבוהה כדי לשרוד לאורך זמן. ללא רעילות זאת, לא היה לו סיכוי לשרוד. המעניין הוא שאם פקעת של תפו"א נחשפת מעל הקרקע, ואז היא כמובן פגיעה יותר, היא מעלה את רעילותה בכך שמגדילה את כמות הסולנין והניקוטין שבה, ובכך מגדילה את יכולתה לדחות מזיקים למינייהם. ונחזור לג'ינסנג-ככל שעובר הזמן והצמח מזדקן, כך גם גדלה כמות הרעלים שבו. לכן אין פלא שהשימוש בשורש הג'ינסנג הוא רק לאחר שהיגיע לגיל 6 שנים לפחות. אז הוא נחשב יעיל יותר כתרופה. בוודאי שכך הוא, הרי תרופה כזאת נחשבת לטובה יותר ככל שהיא רעילה יותר. אין דרך טובה יותר לסכם את הדברים הנ"ל מאשר לצטט את היועץ הטבעוני יצחק בן אורי מתוך סיפרו "תזונת האדם ובריאותו"- "ג'ינסנג הינו שורש של צמח, שמייחסים לו סגולות מרפא. האמת היא שזהו סם מעורר, כמו חשיש וסמים אחרים, ומכירתו החופשית היא שערוריה". בוודאי שקיים גם הויכוח העקרוני בנושא הריפוי, האם בכלל ניתן לרפא את הגוף באמצעות הרעלתו בחומרים כאלו ואחרים. טענת הטבעונות ההייג'יניסטית היא שרעל מרעיל ומזיק ואי אפשר לרפא את הגוף באמצעות הרעלתו. זה כן ניתן לבצוע אם ניתן לגוף תנאי חיים טובים ותזונה נכונה. אז הוא יהפוך לרופא של עצמו ויבנה את עצמו מחדש, תוך שיתקן את הנזקים.
|
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#