בשלושת העשורים האחרונים הנהיגה סין אפליה מיסויית. זרים כך ומקומיים אחרת. לא, לא את המקומיים העדיפה, אלא את הזרים. דווקא הזרים, אשר יכלו לשלם יותר, שילמו פחות. אבל זו לא היתה אפליה אסורה. זו היתה אבחנה מתקנת. מתקנת את הנזק שנגרם לסין במשך שלושת עשורי הבידוד של עידן מאו. מערכת המיסוי בסין איבחנה עד כה בין חברות פרטיות זרות הפועלות בסין לחברות פרטיות מקומיות. בעוד שמס הכנסת חברות שהוחל על חברות מקומיות נסק לרמה קבועה של 33% (30% מיסוי ארצי בצירוף 3% מיסוי מקומי), הרי שמיסוי החברות הזרות צנח לעיתים לכדי 0% בשתי שנות הרווח הראשונות בסין, 7.5% בשלוש השנים הבאות, ומיסוי קבוע של 15% באזורים מסויימים ובסקטורים נבחרים. דרגות מס נוספות של 24% ו- 33% הוחלו על זרים באזורים ובסקטורים פחות אטרקטיבים. הטיפול המועדף שקיבלו הזרים עד כה הושתת על רצונה של סין למשוך השקעות זרות ולהגדיל את קצב הצמיחה השנתי. היא הצליחה. ולאחר שביססה דרכה לפיסגה היא נפנתה להקשיב לעם. העם הסיני לא אהב את היחס המועדף שניתן לזרים. העם הסיני לא הבין מדוע חברה סינית פרטית, הנאבקת על קיומה בים החברות הפרטיות הגואה, צריכה לשלם יותר. אז העם הסיני זעם והעם הסיני צעק והעם הסיני שכנע את הבוס להנהיג שוויון זכויות. החל מ- 1 בינואר 2008 יונהג שוויון חובות וזכויות בסין בכל הנוגע למס חברות. נטל המס הוגדר מחדש ויוחל באחידות על חברות זרות וחברות מקומיות כך שהללו ישלמו לקופת המדינה מס קבוע של 25% מהכנסותיהם. גם הקלות המס יהיו אחידות. כך למשל, חברות טכנולוגיה המוגדרות בחוק יזכו לנטל מס נמוך בשיעור 15% וכן לניכוי הוצאות הפיתוח ללא הבדלי לאום ומיקום. אזורי פיתוח מועדפים על ידי המדינה וכן סקטורים שונים שהמדינה חפצה ביקרם יהוו אף הם מקור להפחתות מס הכנסת חברות. החוק החדש מאגד מושגים שהיו קיימים בחוקי מס החברות הקודמים[1] וכן מציג מושגים אחרים המוכרים לנו משכבר אך חדשים בסין. כך למשל מייבא החוק אל הגדרת "תושבות" את מבחן ה"ניהול ושליטה" (manage and control) אשר מאפשר לרשויות המס שליחת ידיהן אל הכנסות חוץ של חברות זרות אשר מנוהלות בסין ונשלטות על ידי יישות סינית. חברות זרות יצטרכו מעתה ליתן תשומת לב רבה לחוקי המס החדשים בעת תכנון מבנה הפעילות בסין ובאסיה. הקמת מערך פעילות כלל חברתי הנשלט על ידי חברת בת סינית עלול להכפיף את כלל הכנסות החברה הזרה לנטל המס הסיני ומן הראוי שחברות זרות הפועלות בסין יקבלו ייעוץ הולם באשר להשפעת החוק החדש על מבנה המס הכללי שלהן. חידושים נוספים הקיימים בחוק נועדו כולם לחזק את ידי רשויות המס הסיניות ולהגדיל את בסיס המס. הגדלת בסיס המס תעשה בהדרגה, במשך תקופת מעבר בת 5 שנים. במהלך תקופה זו יגדל נטל המס השנתי עד להגעתו לרמת המס החדשה המצויינת בחוק בשנה החמישית. ומה באשר לחברות זרות הקיימות בסין אשר טרם החלו להנות מהטבות המס הקיימות כיום (פטור ממס בשתי שנות הרווחת הראשונות ומחצית הנטל בשלוש השנים שלאחר מכן) ? החוק קובע כי אלו יוכלו להנות מחופשות מס עד שנת 2012, או אז יוכפפו הכנסות החברות לחוק החדש באופן מלא. החוק החדש אושר בחודש מרץ ש"ז וייכנס לתוקף בינואר 2008. תקנות יישום החוק טרם פורסמו ובשלב זה רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לאכיפת החוק. יחד עם זאת אין ספק כי החוק החדש יאפשר הרחבת בסיס המס על חשבון החברות הזרות. חברות זרות ייאלצו להתעמק בחוקי המס החדשים בנסיון להתאים עצמן להטבות המס החדשות שיהוו מפלט מיסויי בעידן החדש. דגש יושם על פעילות היי-טק נמוכת מיסוי ועל סקטורים מועדפים אחרים. כך תצליח סין ליישם את תכניתה ארוכת הטווח לשדרוג סין ממעמד של 'מפעל הייצור העולמי' למעמד מכובד יותר של חברה טכנולוגית חדשנית ומשפיעה. [1] החוק החל על מקומיים – Provisional Regulation on Enterprise Income Tax (1993) החוק החל על זרים – Foreign Investment Enterprise Income Tax (1991) |