בטי דייויס, קונאן אובריאן  וברבה וולטרס החלו את הקריירה שלהם בעבודות מזכירות.

שניים ממתכנני פריצת ווטרגייט עבדו בדיסנילנד בצעירותם.

רוד סטויארט עבד כמשייף ארונות מתים.

איפה אתם התחלתם את הקריירה? איפה אתם רוצים להיות?

הקריירה שלנו היא מסע שתחילתו ידועה סופו.. מי ישורנו??

האם אנו יודעים לתכננן את הדרך הזו? האם אנו יודעים לנצל הזדמנויות הנקרות בדרכנו?

מי מנהל אותנו בדרך הזו? אנחנו? הפחד? החברים הטובים?

למי להקשיב בדרך? להורים? לעמיתים? ל"חברים הטובים"?

או אולי לאינטואיציה?

בארץ כמו בעולם כ50% מהגיוסים בארגונים מקורם ב"חבר מביא חבר".  עובדה זו  מצויינת לארגונים, היא מוכיחה עד כמה,עובדים נאמנים ומרוצים  עד כדי כך  שהם ממליצים לחבריהם לעבוד באותו ארגון בו הם עובדים.

אולם יש זוית ראייה נוספת לנושא, אנשים נוטים ללכת אחר חבריהם כי זה נוח , זה קל יותר להשתלב  במקום חדש כשמשהוא לצידך, עוזר לך להיקלט.

מקום חדש נתפס כזר ומפחיד ומה יותר קל מלבוא למקום שהחבר/ה עוזרים לך להיקלט, החל במידע אדמיניסטרטיבי וכלה במיפוי "פוליטי", של הארגון : מי הנסיכים ? מי הצפרדערים? מי הנסיכים שמתחפשים לצפרדעים וכו וכו....

בעידן שאנו מחפשים את הקריירה הנכונה לנו  טוב נעשה אם נבדוק ונקבל החלטה נקיה מכל פחד, החלטה שתגרום לנו לסיפוק מתמשך שיאפשר לנו להגיע למלוא מימוש הפוטנציאל.

 מי מנהל את הקריירה שלכם.?

הבטחתי שאלות....