בימים הללו, ערב פורים הבעל"ט, זוכה היין למקום מכובד עוד יותר מהרגיל ♦ אדום, לבן, עפיץ או עגלגל, ההיצע של היינות עשיר ומגוון ♦ בד בבד עם סוגיות הצבע, הטעם והמרקם, ליין יש גם מרכיב בריאותי חשוב ♦ למשקה העתיק והמשובח מיוחסות מעלות בריאותיות רבות. כדי להפיק מהן את מלוא התועלת כדאי להקפיד על צריכה מתונה ומבוקרת של יין ♦

כמדי שנה בימים אלה, זוכה היין, לסוגיו השונים, לעדנה. החנויות ורשתות המזון עמוסות לעייפה בבקבוקי יין מזנים ומסוגים שונים. חלק ניכר מהמבצעים החמים מרוכז במחלקת היינות; בחנויות לממכר יינות יש חגיגה של ממש. שוק היינות המתפתח, בד בבד עם ההיצע העשיר של יינות בכשרויות מהודרות, מספקים לצרכנים בחירה מגוונת מאוד. לעיתים אפילו קשה. איך נדע איזה יין הוא הטוב ביותר? למבינים ביינות יש תשובות מפורטות מאוד לשאלה הזו. לפעמים אפילו יותר מדי. תרבות של ממש התפתחה סביב היין, והיא כוללת היבטים של זנים, תהליכי הפקה, שנת הבציר, מרקם, טעם ועוד ועוד. אלא שמעבר לכך, בין יין אחד למשנהו, יש אספקט נוסף וחשוב: הפן הבריאותי. איזה ערך בריאותי יש ליין, ומדוע כדאי אפילו להתמיד בצריכה של יינות מסוימים.

היין הלבן והריאות 

לפני שנקנה יין לפורים, ובעת קניית יין בכלל, תמיד יש התלבטות. של טעם, של התאמה למזון, ואפילו של צבע. אולם השיקולים הללו, חשובים ככל שיהיו, כדאי שיהיו כפופים גם לשיקול הבריאותי. ליין, כפי שכבר ידוע, יש ערך בריאותי לא מבוטל. והערך הזה לכשעצמו עשוי להשתנות בין סוגים וזנים שונים. "יין אדום עשוי לעשות טוב ללב", אומר לנו ד"ר שמואל גבעון, מומחה לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית. "לעומת זאת, הריאות מעדיפות יין לבן. כך טענו חוקרים אמריקנים בכנס השנתי של החברה האמריקנית למחלות של בית החזה שנערך בתחילת שנות האלפיים". לדברי ד"ר גבעון, אחד מעורכי המחקר, פרופ´ הולגר שונמן מאוניברסיטת בופלו שבניו יורק, אמר, כי זה היה המחקר הראשון שזיהה את ההשפעות השונות של יין לבן לעומת יין אדום.

הרופא האמריקני הוסיף, כי מחקרים אחרים שנערכו על יינות התמקדו באופן מסורתי ביינות אדומים, בעיקר משום שהם יותר פופולאריים באירופה, שם נערכו מרבית הבדיקות. המחקרים האירופאים, כך ציין, הראו ששתייה של כוס עד שלוש כוסות יין אדום ליום מועילה למערכת הלב וכלי הדם. ד"ר שמואל גבעון: "פרופ´ שונמן ועמיתיו בדקו 1,555 גברים ונשים שמתגוררים במדינת ניו יורק. הם שאלו כל אחד על הרגלי חייו, על התפריט שלו ובעיקר התעניינו בהרגלי השתייה של הנבדקים. צוות החוקרים רצה לדעת מה העדיפו הנשאלים לשתות- יין, בירה, משקאות חריפים או משקאות קלים, כמה הם שתו במשך חייהם- מדי עשור, וכמה אלכוהול הם שתו בחודש שעבר. החוקרים גם מדדו את תפקודי הריאות, שיכולים לשמש סמנים לבריאות הכללית. הם מצאו, ששתיית יין לבן קשורה באופן הדוק עם תפקודי ריאות טובים יותר. לעומת זאת, יין אדום משפיע גם הוא לטובה על יכולת הנשימה, אבל השפעתו הייתה ´מעט יותר חלשה´, כפי שהתבטאו".

סכנת ההפרזה 

אז מה כדאי לשתות? ד"ר גבעון ממשיך ומסב את תשומת הלב למסקנות החוקרים: "לדברי החוקרים, כוס אחת של יין משפרת את תפקודי הריאה באחוז וחצי ומוסיפה שנה עד שנתיים לתוחלת החיים. שלוש כוסות ליום משפרות את תפקודי הריאות בשלושה אחוזים. על פי המדידה הזו, שש כוסות יין ליום עשויות לשפר את תפקודי הריאה בארבעה אחוזים. החוקרים הדגישו, כי מחקרים אחרים הראו שככל ששותים יותר יין, ההשפעה גדולה יותר. עם זאת, לשתיית אלכוהול יש גם כל מיני השפעות מזיקות. פרופ´ שונמן אף לקח בחשבון את הרגלי העישון של כל נבדק ואמר כי צפוי שאלה ששותים יין לבן שומרים גם על הרגלי חיים בריאים יותר, כמו דיאטה בריאה יותר ופחות עישון. זאת בהשוואה לאלה ששותים בירה או משקאות חריפים בלבד. ככלל, נשים הן אלה שנוטות יותר לשתות יין לבן".

"פרופ´ שונמן שיער, כי לשותי יין לבן יש רמות גבוהות יותר של ויטמינים נוגדי חמצון בדם. לדבריו, מיץ ענבים עשוי להשפיע באותה מידה, אך אשכול ענבים, על אף היותו טעון בוויטמינים, לא ישפיע באותה צורה. בהכנת היין יש תהליכים שונים הגורמים להוספת נוגדי חמצון. החוקרים העריכו, כי הם אלה שאחראים במידה זו או אחרת להשפעה החיובית על תפקודי הריאות". לנוכח הדברים הללו, האם כדאי להתחיל לשתות יין? ד"ר גבעון: "זה לא בטוח. משום שבמחקר אחר נטען, כי שתיית אלכוהול משפיעה לטובה לאורך זמן, רק אם מתחילים בנוהג זה מגיל העשרה ולא בגילאים מאוחרים. שתיית אלכוהול עלולה להביא גם להתמכרות. מתחילים עם כוסית אחת, ועלולים לסיים עם הרבה יותר. אלכוהול משפיע על הערנות, וכולנו עדים לדיווחים על תאונות דרכים שנגרמו בעטיה של שתיית אלכוהול".

ד"ר גבעון מוסיף ומציין, כי לאורך זמן האלכוהול אף פוגע בכבד, ורבים מהחולים בארה"ב שממתינים להשתלת כבד, הסיבה לכך היא שתייה מופרזת של אלכוהול. "לטווח ארוך, האלכוהול גורם להתעבות של שריר הלב ולאי ספיקה. הוא פוגע גם במוח וגורם דמנציה. אלכוהול עלול לגרום לנזקים נוספים. לכן, יש צורך לבחון היטב את השיקולים של בעד ונגד שתיית יינות. מי שיש לו יכולת לשלוט בשתייה; לא להתמכר מחד, ומאידך להתמיד בכך לאורך זמן, עשוי להפיק תועלת מהיין. מי שנמצא בסיכון להתמכרות או שעלול לשתות בבת אחת לשוכרה, מוטב שיתרחק מיין כמו מאש".

מקדם הגנה 

מדבריו של ד"ר גבעון עולה, כי בכל הקשור ליין, ולמעשה בכלל, יש להקפיד לשתות במידה. כל עוד השתייה מבוקרת, בהחלט ניתן להפיק ממנה תועלת בריאותית חשובה. כפי שכבר הוזכר, מלבד המחקר המתייחס להשפעת היין הלבן על בריאות הריאות, הרי שליין האדום מיוחסת השפעה מבורכת על הלב. גם ליין אדום ריכוז עשיר של חומרים נוגדי חמצון. חומרים אלה פועלים כדי להגן על הלב, שומרים על בריאות כלי הדם ומסייעים במניעת מחלות סרטן מסוגים שונים. היין האדום, בדגש על האדום, מכיל פיטו- כימיקלים )פלבנואידים ופנולים(. בתהליך התסיסה שלו, יחד עם קליפות הענבים, עוברים החומרים האלה ליין. יש לא מעט מוצרים טבעיים הנחשבים ככאלה המכילים ריכוז גבוה של חומרים נוגדי חמצון. היין נחשב לאחד הבולטים שבהם. אף על פי שמדובר במוצר שמוכשר על ידי תהליכים שונים, החומרים המועברים אליו מהענבים לא נפגמים והם מוסיפים להיות יעילים מאוד.

ועוד באשר ליין אדום: על פי מחקר שנערך באוניברסיטת לאבל בקנדה, שתיית היין הכהה עשויה למנוע פגיעות בחניכיים. זאת משום שהמרכיב Polyphenols, הנמצא ביין בשיעור לא מבוטל, פועל למניעת ייצור רדיקלים חופשיים בגוף. רדיקלים חופשיים עלולים להזיק לחניכיים, וחמור יותר: לפגוע במוח ובכליות ולזרז הופעתן של מחלות קשות. מסיבות אלה, שתיית יין אדום, במידה נכונה, יכולה לתרום בייחוד לאנשים שהתפריט התזונתי שלהם עשיר בכולסטרול. ביין יש גם חומר שנקרא רסברטול. מדובר במרכיב חשוב, שלפי כמה מחקרים, עשוי בין היתר לתרום להארכת החיים. באחד המחקרים שנערך ברסברטול, ושהתפרסם במגזין Journal Plos One, נמצא, כי לחומר זה יש קשר לעיכוב תהליכי ההזדקנות.

מתינות ושוב פעם מתינות 

כפי שכבר הוזכר והודגש במהלך הכתבה, יש להקפיד על כמויות נכונות של שתיית יין, וגם על תדירות, כדי שניתן יהיה להפיק ממנו את מירב התועלת. במכון קרולינסקה שבשטוקהולם, בירת שוודיה, נבדק ונמצא, כי שתייה מתונה ומבוקרת של יין עשויה למנוע התקף לב שני למי שכבר לקה בעבר בליבו. צריכה מאוזנת של המשקה אף מפחיתה רמות של חלבונים מסוימים בדם, כאלה העלולים לזרז דלקות שעלולות לגרום להתקף לב. על פי המחקר השוודי, דווקא אלה שנמנעים לחלוטין משתיית יין לאורך זמן, הם בעלי סיכוי הגבוה יותר ב-20% ללקות בהתקף לב נוסף, או בשבץ, זאת בהשוואה לאלה שמקפידים על שתייה תדירה של יין באופן מתון.

במסגרת מחקרים רבים אחרים שנערכו, נראה שתדירות השתייה משפיעה הרבה יותר מהיין עצמו. מחקרים מהשנים האחרונות ממליצים על לגימה של לפחות חצי מנת שתייה פעם ביומיים, בין אם מדובר ביין אדום או ביין לבן. מהמחקרים עולה, כי אין כל חשיבות לעיתוי השתייה ולמידת הסמיכות שלה לארוחה. אך כאמור, תדירות הצריכה של האלכוהול היא שמסייעת במניעת הסיכון להתקף לב. מחקר שנערך בעניין זה, שהתפרסם במגזין הרפואה של ניו-אינגלנד, העלה כי מספר התקפי הלב בקרב קבוצת האנשים ששתו יין לפחות שלוש פעמים בשבוע, היה נמוך בשליש לערך מאשר בקרב הקבוצה שלא שתתה כלל. אצל הקבוצה ששתתה רק פעם או פעמיים בשבוע, פחת הסיכון ללקות בהתקפי לב ב-16 אחוזים בלבד. אחוז האלכוהול ביין, מתברר, לא שינה במאומה.

בשורה התחתונה, אין ספק, כפי שהולך ומתברר ככל שחולף הזמן, כי ליין סגולות בריאותיות חשובות בייחוד. אך חשוב לזכור: חייב איניש לבסומי, זוהי מצווה של פעם בשנה. בכל יתר הזמן, מומלץ להקפיד על צריכה מאוזנת של המשקה המיוחד הזה, ולא לחרוג מהגבולות. וכדי שלא יהיה מקום לטעות: כשמדברים על יין בהקשר הבריאותי, הכוונה היא ליין יבש. אדום או לבן, זאת שאלה שאין לגביה הכרעה ברורה, כפי שראינו לעיל. חשוב גם, כי אנשים הסובלים מבעיות בריאות שונות יפנו לייעוץ רפואי בכל הנוגע לצריכה של יין ולכמויות השתייה. העיקר בס"ד לחיים ולבריאות.