חלמתי שביקרתי בבית חברתי המתה שעומד בין ביתרונות ויערים דלילים בית גדול על אדמה שיש לו חצרים וגנים [קודם לביקור בבית חברתי המתה טיילתי ברחובות עירי הסמוכים לתחנה המרכזית החדשה ועל אף שלכאורה, או כך לפחות נדמה לי, אני מכירה כל רחוב כל בית גיליתי רחובות אנשים פעילויות שלא הכרתי לא ידעתי אודותיהם חיים שוקקים אנשים מלאי אהבה פתיחות רוחב לב ראיתי סוסים מובילים עגלות ראיתי משאיות קטנות בתי עסק קטנים חום ואהבה רחשו הרחובות הבתים האנשים]

ביתה של חברתי המתה גדול ורחב יושב על אדמה בין בקעים ועמק לא אחוזה הוא בית על האדמה הוא אבל מידתו גדולה והוא מוקף גנים רחבי ידיים. בתה הקטנה של חברתי הייתה שם ועוד היה שם איש לו נישאה בחלומי חברתי המתה טרם מותה. מה ראתה חברתי לבחור באיש זה להינשא לו ולקשור את חייה בחייו סמוך למותה או לפרוץ מחלתה אינני יודעת. יודעת אני שהיא הרתה לו וילדה תאומים ואחר הלכה לבית עולמה ובעת שביקרתי בביתה ראיתי את האיש שולט ביד רמה בכל אשר לחברתי, בביתה, שאיננו ביתו אבל הוא רואה בו ביתו מפני שחברתי נישאה לו כחוק, בבתה שאיננה בתו, בילדים החדשים התינוקות התאומים שנולדו להם, עושה במה שאינו שלו כבתוך שלו, איש נמוך קומה ושתלטן, ידו קמוצה ולבו לא רחב.

התאומים בני שישה חודשים מתוקים וקרחים שכבו לבדם בחדר, איש לא שת ליבו אליהם, ראיתי את עיניהם הכחולות את ראשיהם הקרחים, קשורים זה לזה ובה בעת נפרדים זה מזה, לאו תחושת מוזנחות עלתה מהם ועדיין מוזנחים היו והאיש אביהם לא שת ליבו אליהם. אמרתי לאחד מהם משפט ומיד חזר התינוק מילה במילה על האמור הוגה כל מילה באופן ברור וקולח, ניכר בו שאיננו מבין את האמור ועדיין. השתאיתי על כישרון זה של תינוק זעיר לחזור בדיוק נמרץ על רצף מילים ואמרתי משפט נוסף והוא חזר על האמור באותו דיוק ובאותו כישרון. ניסיתי את הדבר עם אחיו התינוק ואף הוא חזר על המילים בדיוק ובמהירות והיה ברור שגם הוא איננו מבין דבר מן האמור. אחר הבאתי את התאומים לחדר המגורים שלא יהיו לבדם.

בתה הקטנה של חברתי המתה עמדה לה מרוחקת קרובה לעצים, נידונה לחיות עם איש שאיננו אביה והשתלט על חייה.

ולא היו חדרי שירותים בבית. ידעתי כי בחייה של חברתי היו ארבעה חדרי שירותים בבית ועכשיו האיש ביטל אותם וקבע חדר שירותים אחד בחצר הרחוק. שאלתי את בתה הקטנה של חברתי מה קורה עכשיו, היא מתעוררת בבוקר רוצה ללכת לשירותים עליה לצאת מן הבית ללכת בין החצרים יען כי שם קבע האיש את חדר השירותים, ולא היה לה מה להשיב לבתה הקטנה של חברתי.

כשהתעוררתי שאלתי את עצמי האם נפסקו השירותים עם לכתה של חברתי, שאלתי את עצמי איפה בתה הגדולה של חברתי, מן הסתם הלכה לה לדרכה לחייה ואילו הקטנה נשארה קשורה לבית אמה. עוד שאלתי את עצמי מיהם שני התינוקות התאומים (זהים או לא זהים אינני יודעת) שהם מוכשרים מאוד ובדרכם יפים אבל מוזנחים ואיש אינו מתייחס אליהם, גם לא בתה הקטנה של חברתי, ולמה חברתי משאירה שני תינוקות אחרי מותה, ולמה נישאה שוב בסמוך למותה או בסמוך לפרוץ מחלתה, מה המהלך הזה, שאלתי את עצמי, ולמה בחלומי פרשתי את ביתה על שטח רחב כל כך.