כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ים יבשה... ובעיקר אויר

    חלוקת רעיונות ודעות לפי משקל...
    חיוכים במבצע... שניים +אחד מתנה.

    מתי נעלם האבא של ילדי לעזאזל???

    11 תגובות   יום ראשון, 4/3/12, 14:26

    מתי הפכתי "חד הורית" לעזאזל, ואיך "העלימה" המדינה את אב ילדיי?

     

    שלושה ילדים יש לנו. שלושתם טפו-טפו-טפו אוצרות של שכל ויופי ושלא תטעו, אני אובייקטיבית!!

     

    הילדים המוצלחים האלה הגיעו לעולם כדרך שבאים ילדים לעולם, לא בטרמפ עם חסידה. היו שם אמא ואבא שעשו את זה. ביחד, בתוך נישואים, שאמנם לא החזיקו מעמד בחלק של "עד שהמוות יפריד..." אבל בכל זאת, 16 שנה מחיינו היו משותפות.

     

    בכדי למנוע מאבקים אינסופיים על כל פסיק בחיי הילדים, המליצה לי המגשרת שהובילה את גיבוש הסכם הגירושין שלנו, שלא להסכים למשמורת משותפת. יתכן שזו היתה טעות מצידי לקבל את עצתה, אבל הייתי כל כך ירוקה ונאיבית, שחוץ מהסעיף הזה יש עוד כמה וכמה סעיפים בהסכם שבמבט לאחור אני מבינה שהייתי צריכה לנסח אחרת.

     

    בעת גירושי קיבלתי את הכותרת "אם חד הורית", ועדיין לא נדלקה שום נורת אזהרה שתהבהב ותגרום לי להתנער ולהגיד, לעצמי ולרשויות שהגדירו אותי כך, הלו... מה פתאום "חד"? לילדים שלי יש אבא, והוא אמור להמשיך להיות אחראי לשלומם, אושרם, רווחתם וכל מחסורם, יחד איתי.

     

    אני מכירה הרבה אבות גרושים. מערכות היחסים שלהם עם ילדיהם שונות ומגוונות. חלקם ממשיכים להיות אבות מחוייבים וקרובים כמו שהיו תמיד, חלקם מוצאים בפרידה מהאם הזדמנות לממש את ההורות ומתקרבים אל ילדיהם אפילו יותר, ואחרים, מסיבות שונות, מתרחקים רגשית ופיזית, ובעצם משאירים את האם לבדה במערכת גידול וחינוך הילדים.

     

    כמגוון סוגי האבות ומערכות יחסיהם עם ילדיהם, כך גם האמהות.

    ניתן למצוא אמהות שיבחרו לגדל את הילדים לבד לגמרי, ולהיות באמת "חד הוריות", כלומר משפחה אשר בה רק הורה אחד אחראי ומחוייב, בלי השותף המקורי, זה שהגה ויצר יחד איתה את המשפחה, האב.

    יש נשים שמכירות בחשיבות מקומו של האב בחיי הילדים ומקיימות שיתוף פעולה מלא איתו בכל הנוגע לילדים.

    ויש את כל קשת האפשרויות שבין שני הקצוות.

     

    נשים היום אינן ממלאות את תפקיד האמהות בלבד. בוודאי לא אלה הגרושות. הן מפרנסות, מנהלות חיי קהילה וחיים אישיים מורכבים, מנסות למצוא מערכת יחסים זוגית חדשה, ויחד עם כל זה, כמובן שאנחנו נשארות "גם יפות וגם אופות", כי אנחנו סופרוומן.

    אז זהו, שלא.

     

    ילד זקוק לאוזן קשבת, יד מכוונת, כתף שעליה אפשר להשען לפחות פעם ביום, ראש נקי ופנוי לתמיכה בצד המנטאלי ולב רחב ואוהב לביסוס השלווה הרגשית.

    שני ילדים זקוקים לכל זה... כפול שתיים.

    שלושה ילדים, בהתאמה... וכו'.

    וכשהם מגיעים לגיל ההתבגרות... אז ההורה צריך גם זמן לעצמו, להירגע ולאסוף את עצמו בין בדיקת גבולות אחת, לויכוח אחר, וחוזר חלילה. הורה נוסף הופך להיות צורך כמעט קיומי, עבור הילד עצמו ועבור ההורה האחר.

     

    שני הורים מחוייבים, פנויים ומשקיעים ורצוי גם מלאי כוונות טובות, עשויים להצליח למלא את כל אלה אם הם עובדים יחד ובמקביל.

    הורה אחד יכול רק לחלום להצליח למלא את כל התפקידים של חייו כולל כל התפקידים של ההורות.

     

    ישנם מצבים בהם ההגדרה "חד הורי" מתאימה מכורח הנסיבות. בין אם הורה בחר להביא לעולם ילד לבדו, ללא בן-זוג, ובין אם הוא התאלמן.

    גירושין אינם כאלה. בגירושין יש אם ואב שנפרדו זה מזה, אבל אף אחד מהם לא התכוון להיפרד מילדיו. לפחות כך אני רוצה לקוות...

     

    במעמד הגירושים מופיעה המדינה ומטילה עלי את הגדרתה למצב המשפחתי, ובעצם, בלי משים, מעצבת את התפיסה לגבי חלוקת התפקידים החדשה.

     

    (אני לא מזכירה כאן את נושא המזונות, כי זה עניין נפרד שראוי לו מאמר בפני עצמו)

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/6/12 14:19:
      את כל כך צודקת, יש לילדים שלי שני הורים ואני בטוח לא חד הורים, ההיפך מאז הגירושין האב הרבה יותר פעיל...צריך למצוא שם אחר למשפחה שבה ההורים כבר לא גרים יחדיו, בטוח לא חד הורית...יש לי גם בעיה עם המושג גרושה וגרוש, זאת מילה כל כך מעליבה, הוא אב ילדיי , לא גרוש ולא מגורש , לא מסוגלת לקרוא לאדם שהילדים שלי כל כך אוהבים גרושי, מה זאת המילה הזאת?
        24/4/12 20:29:
      אבל קודם כל מה שקובע לדעתי זה רצון האבא לראות ולהיות אתם מדי פעם. אם הוא לא רוצה שום הגדרה לא תשנה, ולהיפך.
        24/4/12 11:03:

      יקירה, זהו אחד ממחירי- הגירושין. אני מקווה בשבילך , כשהתגרשת , לקחת את כל האופציות העתידיות בחשבון.

      המדינה אינה עוזרת וגם לא תעזור- זו המדיניות. בינתיים גדלי אותם באהבה רבה , תשומת- לב, חום ואהבה.

      כשיגדלו, תמצאי לעצמך, זמן- איכות להשלים פערים. בהצלחה.

        24/4/12 10:57:
      פעם אמרו לי שמחשבות הופכות למילים ומילים הופכות למציאות...
        24/4/12 10:43:
      כמה השפעה יש למחשבות ולמילים :מחשבות הופכות למילים ומילים למעשים, מעשים להרגלים ועליהם מבוססים ערכים. אין ספק שצריך לעשות "בדק בית"...ניכר בך, שאת עושה אותו ובוחרת בהתאם.
        11/3/12 05:41:
      שלום דורית. עברתי בשכונה ונכנסתי ללא הזמנה. ועל אף שאנחנו לא מכירים, יש לי הרושם שאת די יודעת איך להגדיר את עצמך ללא עזרה....באופן כללי, רובינו חוטאים בכך שאנחנו מרשים לנסיבות של החיים להגדיר את מי או מה אנחנו....אבל היה מעניין לקרוא. תודה.
        11/3/12 04:04:

      נקודת מבט מעניינת על החלוקה הרשמית המסתתרת מאחורי המילה משמורת.

      מתברר כי לעתים ההגדרות הפורמליות הן אלה שעושות את זה, וצריך לשבור את הקונספט שהאחריות ניתנת למי שאחראי.

      כנראה לא כל אחד יכול.

      כבעל משמורת משותפת קשה לי להבין את המתנערים מאחריות.

        5/3/12 12:58:

      צטט: (דורון גראור) 2012-03-04 20:27:39

      נראה שאת אמא נפלאה ומעורבת ברזולוציות מדויוקת ונכונות *

       

      תודה על המחמאות, שמחה שכך חשבת, אני בטוח לא אמא הכי טובה, אבל טובה מספיק בהחלט. (-:

        5/3/12 12:57:

      צטט: אילן גבע 2012-03-05 08:24:02

      דורית, המדינה מתייחסת אליך כחד הורית רק לצרכי נוחות, ומתן הטבות (צנועות). את ההחלטה עד כמה להיות מעורב בגידול הילדים לקח הגרוש שלך בעצמו. ונכון שהיה עדיף לו המדינה הייתה מחייבת אותו להמשיך ולהיות מעורב בגידול הילדים, אבל זה מחייב שינוי של כמה חוקים, כמו חזקת הגיל הרך ושינוי החלטת המשמורת האוטומטית אצל האם. בקיצור, זה לא פשוט כל כך. ועד אז, כל אב בהחלט יכול להתנער מחובותיו וזכויותיו הטיבעיות כהורה. חבל

       

       

      תודה על ההסכמה, אתה צודק מאוד, זה דורש שינויים של יותר מאשר ההגדרה, וזה דורש גם הסתגלות של החברה שלנו לכך שאבא הוא הורה חשוב ומשמעותי כמו אמא.

      זה יקח זמן, ובטח לא יקרה בדור של הילדים שלי, אני רק מביעה כאן דעה ומתקוממת.... גם זה קצת עוזר (-:

        5/3/12 08:24:
      דורית, המדינה מתייחסת אליך כחד הורית רק לצרכי נוחות, ומתן הטבות (צנועות). את ההחלטה עד כמה להיות מעורב בגידול הילדים לקח הגרוש שלך בעצמו. ונכון שהיה עדיף לו המדינה הייתה מחייבת אותו להמשיך ולהיות מעורב בגידול הילדים, אבל זה מחייב שינוי של כמה חוקים, כמו חזקת הגיל הרך ושינוי החלטת המשמורת האוטומטית אצל האם. בקיצור, זה לא פשוט כל כך. ועד אז, כל אב בהחלט יכול להתנער מחובותיו וזכויותיו הטיבעיות כהורה. חבל
        4/3/12 20:27:
      נראה שאת אמא נפלאה ומעורבת ברזולוציות מדויוקת ונכונות *

      ארכיון

      פרופיל

      כן לחיוך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין