כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    השפן הנכון

    27 תגובות   יום רביעי, 11/4/07, 18:16

     

    עדכון לחם עבודה, 21:17: עפר שלח חוזר למעריב. כך טוען עומדים בשער.

     


    גלות המשוררים

    הו, הדרמה:

    מעריב, שער: "מיוחד: בשארה מצהיר מהגלות". כבר גלות? עוד לא עברו יומיים וחצי?

     

    תרחיש אפשרי לנסיעתו של עזמי בשארה לירדן:
    מאחר שהנוהל המשטרתי הוא להודיע לכל אמצעי התקשורת על צו איסור פרסום שהוצא בעניין חקירה מסוימת, הודיעה המשטרה לתקשורת שיש צווי פרסום על שתי חקירות המתנהלות נגד עזמי בשארה. מחבביו ומקורביו שבקרב העיתונאים הודיעו לאיש שמתנהלת חקירה נגדו. וזו כנראה הסיבה שארז מזוודה. לא בטוח שזו הייתה כוונת המשטרה בהודיעה על הצו.

     


    מפכ"לנו
    בוקי נאה מאשר את המינוי של דודי כהן: "סוף-סוף קיבלו שכל".
    ואם בוקי מאשר, סימן שהכל סבבה.


    לא מבינה את הכותרת הזו של הארץ: "דיכטר מודה: זה לא המינוי שרציתי". איך צריך להרגיש דודי כהן עם המשפט הזה? אגב, זה ממש לא ציטוט, ולא המשפט שדיכטר אמר, אלא הסקת מסקנות מתוך כל החיפושים אחר מפכ"ל חדש.

     

    במעריב (2) לא התאפקו וקיבלנו את המפכ"ל החדש בתחפושת שפן, עם פסקה אחרונה מקושקשת ולא מוגהת.

    גם בידיעות (5) אפשר לראות את השפנפן הקטן.

     

    איזה כותרת ראשית מטופשת, מיושנת ולא עניינית (מעריב): "המפכ"ל דודי כהן". מה אומר המשפט הזה? איזה רעיון? ואני כבר לא מדברת על כך שזו הכותרת של אתמול אחה"צ.

     

    ברוטר כבר עלו על הצילום הכפול של אורי בר לב במעריב (במקום אילן פרנקו).


    אוהבים את עמיר

    ובמעריב מסבירים את ההבהרה שהתפרסה היום בעניינו של עמיר פרץ ומכחישים כל הטייה שהיא נגדו.

    ברור. מה פתאום. מי העלה בדעתו.

     


    כיפאק לרמטכ"ל
    תודה תודה תודה לרמטכ"ל גבי אשכנזי שהחליט לא להתראיין למוספי חג העצמאות! איזה איש מתחשב, כבר אני אוהבת אותו.
    (הבעיה היא שגם לא תצורף תמונה שלו, ועם זה לא בטוח שאוכל להתמודד)


    בחודש השלישי
    לריסה טרימבובלר אושפזה.
    בידיעות הכותרת חדה ומגמתית (והייתי נותנת אותה כותרת בדיוק):
    "אושפזה אשתו ההרה של רוצח רה"מ"
    לטעמי זה מעביר את כל הסיפור כולו בשש מילים הכי מדויקות שאפשר.
    מעריב: "בגלל סיבוך בהיריון: לריסה טרימבובלר אושפזה"
    למה המשפט עקום והפוך? אם כבר, "לריסה טרימבובלר אושפזה בגלל סיבוך בהריון"


    בוגד!

    ראו מה זה, עדו אברהמי, ראש דסק החוץ המקומי שלח תצלום לארנה קזין,
    על נקיונות יסודיים וחפיפיים.
    הייתי יוצאת בפרץ קנאה, אבל אתאפק.

     


    צרות בכותרות
    "לא 'ספרו' אותו, אך כהן לא הופתע". אני חוזרת שוב: אם צריך למרכא מילה כדי להבין אותה, ותרו עליה. באמת. גם כך, עם המירכאות, אני לא יודעת כמה יבינו את הכותרת.

    ולמה אדם אפור או בורסת השמות מופיעים במירכאות?

     

    "המורד" (המגזין, מעריב, על הביוגרפיה החדשה על איינשטיין שכתב עורך טיים לשעבר) - שלוש פעמים בשבוע, מורד/ מורדת/ מורדים? די.


    ציפור ציפור
    אפרופו העניין הזה מאתמול, עם אלי ציפורי וגלובס ופייננשל טיימס:
    ב- CBS הזדעזעו אחרי שהתברר כי אייטם בן דקה ששידרה קטי קוריק על כרטיס הספרייה הראשון שלה הועתק בחלקו מטור בוול סטריט ג'ורנל. המפיק/ה שהיה אחראי לאייטם פוטר/ה.
    קוריק עצמה לא הייתה מעורבת בתהליך הכתיבה.
    (עדו אברהמי)

    בעניין ציפורי, אני מאוד רוצה להאמין שמדובר בקרדיט שנשמט/ טעות עריכה/ כוח עליון.
    קשה לי להאמין שעורך בכיר בגלובס יפול על דבר כזה. הרי הטקסט התפרסם בגלובס באותו יום בו התפרסם בפייננשל טיימס. כלומר, הסיכוי לחשיפה היה גבוה במיוחד. בגלל הסיבות האלו אני אומרת: לא הגיוני. לא סביר. למרות שאני לא יכולה להתעלם מההוכחות החותכות.
    שורה תחתונה: חייב להיות איזשהו הסבר. משהו.


    בינתיים גבה הר התגובות אצל יובל, ואנשי גלובס לשעבר התקבצו כדי להביע דעתם על ציפורי ופועלו.
    אף אני נקלעתי לקו האש עם אחת ממתגבבותיו,
    בלונדינית דכאונית: "גם מחתרת הקטיפה עיצבנה אותי,
    לא יודעת, יש משו בעיתונאים שכותבים על עיתונאים אחרים,
    שמזכיר לי יותר מדי כאלה שאוהבים להפליץ מתחת לשמיכה ולהרים כדי להתמוגג מהריח".

    עניתי לאשת האשכולות
    דכאונית, גם אני דכאונית כשלעצמי, אבל תתעצבני עלי בפרצוף (אשמח לדעת על מה ולתקן כל עוול לו גרמתי), מה אשמים היושבים פה שאת מתעצבנת עלי?
    השיבה לי הבלונדינית:
    "בחיאת וולווט, תפסיקי לעשות את עצמך, ועוד בקול דק ומלא חמלה מזוייפה בנוסח ד"ר איקלברגר. את יודעת בדיוק על מה אני מדברת,
    תטריחי את עצמך 4 פוסטים למעלה: בדיוק מעצבן כמו מנחי טוק שואו המארחים מנחי טוק שואו בטוק שואו שלהם, כך עיתונאים המארחים / מנתחים עיתונאים, כאילו הם העניין, הם ה-סטורי. יש מילה באנגלית לזה, שאין לה מקבילה עברית מספקת, סמאדג‘. שביעות רצון עצמית משוחה בשמן אהבה עצמית? כמה כיף לנו פה, ככה לשבת יחד ולהפליץ זה על זה ולנתח, כי אנחנו עיתונאים ואתם לא? נניח".


    בשלב הזה הודעתי לבעלבית שאני מפסיקה לענות, והמלחמה שם עוד נמשכה.
    (חוצמזה, הרי ידוע שאין לי קול דק בכלל. להפך)

    אחחח, כיף.

     


    לחם עבודה

    יוסי בן טוב מחפש עבודה, כפי שכתבתי אתמול, וזה הפוסט המלא שלו.

    *

    אלי רוזנברג מחפש עבודה: כל דבר שמצריך כתיבה ואוחשיבה קריאייטיבית.

    קריאייטיב (קופי) במשרד פרסום, טור בעיתון-אתר-וכו', (יש לי רקע דתי ואני יכול להשתלב יופי גם במגזר הזה).

    eyrosenberg@gmail.com

    פלאפון: 054-7751787

     


    Rewind
    כיתוב התמונה בשער הארץ אתמול: "אלפי ישראלים בילו את חג הפסח בכנרת, אך כבכל שנה לא שכחו להשאיר מאחוריהם ערימות זבל בלתי נגמרות".
    מה פתאום "אך"? צ"ל: פשוט וכבכל שנה וגו'. האך יוצר ניגוד, ואילו פה אין שום ניגוד.


    בלוגלנד
    יאירוה על העימות בין עורכת אתר הרכילותסלבז גאוקר סטוקר לבין ג'ימי קימל שהחליף את לארי קינג בשישי בלילה.


    קוראים בקפה
    סימן שאלה כתבה ככה:
    אין לי כמובן שום קשר למקום הזה, קפה דה מארקר. המשמעות היחידה של קיומו מבחינתי היא שנהיה מבאס לקרוא את ולווט בפורמט החדש, עם הריבועים האלה של "החברים המפורסמים שלי" בצד, והכוכבים, וכל העניינים. פעם זה היה נחמד לבקר שם, אבל עכשיו יש תחושה לא נעימה של פלישה למרחב הפרטי האקסקלוסיבי שלהם. מה שמעלה את השאלה: למה שאטרח ואתגנב לשם כדי להסתכל עליהם מעבר לגדר, מה, הם כאלה מעניינים?

    וכה כתב לא בתגובה:
    אותי מבאס שה- rss שלי הפסיק לקרוא בלוגים מדה מארקר פתאום, ומאז אני לא קורא ולווט, כי מה, איך יודעים שיש פוסט חדש?

    מצער אותי לקרוא. בעניין הרסס, אני מקווה שיתוקן. בעניין החברים וגו': מבחינתי אין שום שינוי, ואני נוהגת כמנהגי וכותבת כמנהגי. מקווה שזה עוזר. או יעזור.
    עדכון: בגרייפס מציינים: אצלנו כן תומכים ברסס קפה!


    לפני פיזור
    מזכירה שוב את יום העיון על אנונימיות ברשת שיתקיים מחר בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל.
    להת'.


     

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/07 08:30:

      תודה לכל חושפי האריקסיני. בטפשותי הקלדתי את השם שלו בעברית. ולכן לא מצאתי.

       

        13/4/07 03:30:
        12/4/07 13:15:

      ראשית, כוכב סגול ממני (זה הצבע שאני אוהבת) על אסי דיין ושאר מעורערים נפשית. הגיע הזמן. המקרה שלו מזכיר לי את הילדים בשכונה שהיו רצים אחרי השוטה המקומי המסכן שנהג למלמל לעצמו ולקלל את העולם, כדי לעצבן אותו יותר ולגרות אותו לקלל עוד ועוד.

      שנית, א-פרופו מרב מיכאלי, סנדי בר ושאר קלישאות הנשים, שימי לב לדהמרקר המפרסם סקר שלפיו 72% מהנשים מעדיפות להיות "ראש קטן" בעבודה, לעומת 89% מהגברים המעדיפים להיות "ראש גדול". המרכאות במקור ואני משאירה אותן ומסבירה גם למה בפוסט שלי בנושא.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=25891

        12/4/07 11:47:
      איך זה שלעפר שלח אין בלוג?
        12/4/07 07:04:

      אלי, תודה. עיני צופיה ואני רואה הכל מה גם שאתה בעל אינטרס פה ;)

      רן - פחחח, רבות וטובות וכמובן רבים וטובים הקדימו את הבלונדינית עם מחתרת הקטיפה. בעניין הכוכבים - כן, זהו חידוש. נכון תמיד אומרים שעם דברים כאלו אי אפשר לקנות במכולת? אז הנה, מתברר שאפשר. אני הולכת עם הכוכבים למכולת  ואומרת, תביא לי ביצים בעשרה כוכבים*
      (*בהנחה שאני הולכת למכולת ו/או אוכלת ביצים).

      חוץ מזה, אתה לא צריך להגיב בשם ותמונה, תמיד תוכל לפתח עוד יוזר, לקרוא לעצמך hslb או משהו כזה, ואיש לא יידע שזה אתה.

        12/4/07 00:47:

      דבורית,

       

      אני חושב שהבלונדינית הדכאונית עלתה על משהו. כי נורא כיף לקרוא לך "מחתרת הקטיפה". הרבה יותר קול בעיניי. וכל האנגלית הזאת עם העודף ב-ווים, מעצבנת לאללה. כחובבת שפה ידועה לשמצה, אני הייתי הולך על זה. מחתרת הקטיפה.

       

      ונורא לא כיף להגיב עם השם והתמונה וכל זה, רק שתדעי. מרגיש קצת כמו בסופרמרקט. שלא לדבר על הכוכבים. אפשר לקנות כאלה עם הכוכבים של הויזה?

       

        12/4/07 00:13:

      דבורית, מה נראה לך? שאני לא אתן כוכב? שאני לא אקפיץ את הפוסט הזה?

      צוחק

        11/4/07 23:43:

      נראה לי שהתחלתי להבין את פרשת "אל הציפור".  

      אל תמהרו לשפוט.  אל תחרצו דין.  לאט לכם. 

       

       

      ועכשיו לעניין החשוב באמת. בנות, הוא כאן! עם ריח מלונים ודבק אורנים! אמנם לא זמין תמיד לצ'אטים אבל מנהל הסתודדויות וירטואליות מעוררות  שוקקות.   ארצוחקיק סיני הצטרף לקפה!!!

        11/4/07 22:41:

      נשמטה המילה "שלי".

      ההתייחסות הרחבה תהיה במהדורת סופ"ש של קפטן פיננסי.NET

      לא ידוע לי על עיסוק מעבר לכך..

       

        11/4/07 22:29:

      צביקה, אתה צודק, אבל מה אפשר לעשות? אי אפשר להכריח אנשים להגיב או להזדעזע אם הם לא רוצים.

      אפשר להביא את העובדות, להתייחס אליהן, ואם אתה אומר שבעיתון סופהשבוע מטפלים בזה - אז נחכה.

        11/4/07 22:17:

      אם הסיפור על עפר שלח נכון, אז זו תהיה חזרה חזרתית. כי שלח היה במעריב, עבר לידיעות, חזר למעריב, ושוב עבר לידיעות. אחרי כן הצטרף לערוץ 10. 

      עכשיו הוא שוב חוזר למעריב? איזה גיווןהפתעה

        11/4/07 22:17:

       אני עם יאיר וכתבתי את דעתי (הפרו אקטיבית?) בנושא בהרחבה פה וכן צפויה התייחסות במהדורת סופ"ש. מקבל את הדעה שצריך לקבל הבהרות וככל שחולף הזמן אכן בולט כמה היא חסרה.

       

      בכל מקרה הסיפור של החשיפה הוא של יובל וזה סיפור השנה עד כה מבחינתי עד שלא יוכח אחרת.

       

      אבל זה סיפור גדול הרבה יותר לכל מי  שמקצוע העיתונאות יקר לליבו, מאשר להשאירו לטיפול בבלוג אחד. ומי שלא נסער ממנו (שוב בהסתייגות הראויה...) לא מבין כמה הוא חמור ואילו השלכות יש לו.

       

      בקפה התייחסות מינורית ביותר לפרשה גם בתגובות לשני הפוסטים שעסקו בכך - לא מסעיר אף אחד שייתכן שהעיתון הכלכלי המוביל במדינה חטא בהיבטי אמינות ומקצועיות. מול הקורא.

       

      אפס אזכורים של אלי ציפורי בקפה (לא תאמינו כמה יש לשי גולדן או צביקה בשור...) מצביעים על אדישות פרו-פסיבית.

       

      אותי זה מוציא מדעתי.

       

       

      צטט: velvet 2007-04-11 19:01:42

       

      צטט: יאיר רוה 2007-04-11 18:49:32

      רק עכשיו קראתי את הפוסט ב"גלוב" על אלי ציפורי. מילא הטלגרפיות שלך, אבל מה עם האנדרסטייטמנט. לא מתאים כאן. צריך לצרוח מייסורים. זה אירוע מזעזע. צריך לעקוב באופן יומיומי, ובצורה פרו-אקטיבית, איך גלובס יטפלו בעסק הזה.

      שמע, זה הפוסט של יובל והסיפור שלו. אין סיבה שאחזור על דבריו, וחוץ מזה צריך להתייחס לדברים בזהירות, כי אנחנו לא יודעים הכל. אז עוקבים. נראה.

       

        11/4/07 21:16:

      נולי עומר עשתה "זרובבלה" להומואים.

       

      תסתכלו גם על ההתפתחות של הטיעון, זו פשוט תקרית קלאסית מסוג "זרובי" 

        11/4/07 19:49:
      לא ליליט, אני לא. אני לא מעלה את יחסיי עם המעי הגס על הכתב.
        11/4/07 19:46:

      כל מה שכתוב מתחת ל"ציפור ציפור". 

      אבל די, אין טעם לבזבז עליי הסברים. אני מניחה שזה עוד דיון באתיקה עיתונאית וב"הוא אמר ככה" ו"השני אמר ככה" . יכול להיות שזה מרתק את מי שנמצא במקצוע.  בהתחלה חשבתי שזו את שהשתמשת במטפוריקת המעי הגס, אבל אחר כך הבנתי שזו לא את.  לרגע באמת החסרתי שתי פעימות.   דווקא היה נורא מתוק לחשוב שאת יכולה להתבטא ככה.  מתלבט

       

      לילי מתחילה להכחיל מעודף קפאין, מריבוי טקסטים משוטטים ומתשישות וירטואלית.      

        11/4/07 19:28:

       לא בטוח שכל (או רוב) קוראי העיתון יודעים עד כמה בחירתו של כהן היא ברירת מחדל. אין שום פסול בלהבליט את העובדה החשובה הזאת. 

      אני מבין שזה לא ציטוט, אבל גם אם זאת מסקנה ישירה - היא ראוייה לכותרת בולטת.

      (כמובן, ללא הגרשיים של הציטוט).

      זה שעכשיו הוא צריך לתפקד ושהכותרת הזאת דוקרת לו בעין  - כבר לא עניינו של העיתון או של הקוראים.  ממתי תפקידו של עיתון לדאוג לרווחת מסוקריו ?

        11/4/07 19:24:
      מה לא הבנת ליליט? אני לא מדברת במטאפורות בכלל.
      תסבירי מה לא הבנת ואענה.
        11/4/07 19:21:

      חשכו עיני וכמשו תלתליי. שלושת רבעי בלוג פשוט לא מובן. תחושה של טקסט-צופן. לעיתונאים ויודעי ח"ן  ובוחשים בקלחת בלבד. הלינק שצרפת לא מסביר כלום.

      ומה על הפלבאים? לא מגיע להם להבין על מה את מדברת?  לפחות קצת?

       מה הסיפור הזה שגרם לדבורית שרגל לדבר במטפורות של תופעות גופניות מהמעי הגס דרומה?  אני ממש שפשפתי את עיני.  מיהי הבלונדינית הסודית ובמה מדובר למען השם?    

       

      ואיך החמצת את השיחה הקולחת ברשימות, מאה תגובות לבלוג של נולי עומר על הגחמות הגרוטסקיות של אוחצ'ות. לא משהו שלא דיברו עליו, אבל לקבל מאה תגובות ב'רשימות' זה בהחלט הישג.  חבל שהם לא מחלקים לפט טופ.

       

        11/4/07 19:12:

       

      צטט: עמיר 2007-04-11 19:05:48

      מה זאת אומרת "איך אמור להרגיש דודי כהן" בהקשר של דעתו של דיכטר עליו ?

      לא אכפת לי איך הוא מרגיש, ולא תפקידו של העיתון לדאוג לשלום בית. הכותרת הזאת חשובה מאין כמוה וראויה להבלטה.

       

      *

       

      אגב, הנהלת הקפה מחקה לי את החיוך מהפרצוף.

      עכשיו אני שוב פרצוף אפור ומשעמם.

       זה לא ציטוט מפיו, וכהן יודע איך הגיע למפכ"לות. הרי הוא (כמו שאר הציבור) יודע שהיה הבחירה האלף. אבל עכשיו הוא צריך לתפקד, וזה לא יועיל לתפקוד שלו, לדעת שהוא ברירת מחדל. 

      ובעניין הפרצוף - אני  משתתפת בצערך, אבל ידעתי שהחוקים לא יכופפו. חבל שלא הודיעו לך או ביקשו ממך לעשות את זה לבד.  

        11/4/07 19:05:

      מה זאת אומרת "איך אמור להרגיש דודי כהן" בהקשר של דעתו של דיכטר עליו ?

      לא אכפת לי איך הוא מרגיש,  ולא תפקידו של העיתון לדאוג לשלום בית. הכותרת הזאת חשובה מאין כמוה וראויה להבלטה.  

       

      *

       

       אגב, הנהלת הקפה מחקה לי את החיוך מהפרצוף.

      עכשיו אני שוב פרצוף אפור ומשעמם. 

        11/4/07 19:04:

       

      צטט: hsro 2007-04-11 19:00:33

       

      צטט: velvet 2007-04-11 18:57:34

       

      צטט: hsro 2007-04-11 18:53:19

      וואוו !!! כמה רוע את מסוגלת להשפריץ בפוסט אחד. מזל שלפחות ה"לפני פיזור" נותר נקי ....

       

      וברצינות - זה לא כיף ככה .

      לא יורדת לסוף דעתך. באמת. איפה הרוע?

      נסי לספור כמה הערות סרקסטיות היו לך בפוסט הזה. אולי היה נכון יותר לכתוב "רעל" במקום "רוע".

      אני לא יודעת כמה זמן את, hsro, קוראת את הבלוג. אבל הוא עוסק בביקורת עיתונות/ תקשורת מיומו הראשון. לא בשום דבר אחר. אז אני מעירה. ומבקרת. את טוענת בסרקסטיות,  ואם תקראי את התגובה הראשונה, יאיר אומר - אנדרסטייטמנט. אני מתארת לעצמי שהאמת אי שם, את יודעת איפה.

        11/4/07 19:01:

       

      צטט: יאיר רוה 2007-04-11 18:49:32

      רק עכשיו קראתי את הפוסט ב"גלוב" על אלי ציפורי. מילא הטלגרפיות שלך, אבל מה עם האנדרסטייטמנט. לא מתאים כאן. צריך לצרוח מייסורים. זה אירוע מזעזע. צריך לעקוב באופן יומיומי, ובצורה פרו-אקטיבית, איך גלובס יטפלו בעסק הזה.

      שמע, זה הפוסט של  יובל והסיפור שלו. אין סיבה שאחזור על דבריו, וחוץ מזה צריך להתייחס לדברים בזהירות, כי אנחנו לא יודעים הכל. אז עוקבים. נראה. 

        11/4/07 19:00:

       

      צטט: velvet 2007-04-11 18:57:34

       

      צטט: hsro 2007-04-11 18:53:19

      וואוו !!! כמה רוע את מסוגלת להשפריץ בפוסט אחד. מזל שלפחות ה"לפני פיזור" נותר נקי ....

       

      וברצינות - זה לא כיף ככה .

      לא יורדת לסוף דעתך. באמת. איפה הרוע?

      נסי לספור כמה הערות סרקסטיות היו לך בפוסט הזה. אולי היה נכון יותר לכתוב "רעל" במקום "רוע".

        11/4/07 18:57:

       

      צטט: hsro 2007-04-11 18:53:19

      וואוו !!! כמה רוע את מסוגלת להשפריץ בפוסט אחד. מזל שלפחות ה"לפני פיזור" נותר נקי ....

       

      וברצינות - זה לא כיף ככה .

       לא יורדת לסוף דעתך. באמת. איפה הרוע?

        11/4/07 18:54:

      הקטע של העדכונים זה הדכאון הכי גדול של הקפה. חוץ מהאיטיות. אין עדכונים לפוסטים, ולתגובות, ובקושי למיילים בדף. מבאס מבאס מבאס. עזבו אותי מרסס - שלחו מייל חברים. אנחנו מיושנים. בינתיים אני מעדכן חברים על כל פווסט שלי (כנסו כנסו!)

       

       

      רק רציתי להזכיר שוב - בשארה מריח כמו סיפור טוב ודודי כהן לא.

      זאת אומרת, לא דודי כהן. דיכטר. לא ברור איך על האנשים האלה מטפסים לצמרת הארגונים שלהם אם כישורי תקשורת ושפיטת מצב כל כך נמוכים. זה מביך - אם הוא ניהל את השב"כ כמו שהוא ניהל את בחירת המפכ"ל המצב קשה (אלא שאם הוא ניהל ככה את בחירת השב"כ אנחנו לא נדע).

        11/4/07 18:53:

      וואוו !!! כמה רוע את מסוגלת להשפריץ בפוסט אחד. מזל שלפחות ה"לפני פיזור" נותר נקי ....

       

      וברצינות - זה לא כיף ככה .

        11/4/07 18:49:
      רק עכשיו קראתי את הפוסט ב"גלוב" על אלי ציפורי. מילא הטלגרפיות שלך, אבל מה עם האנדרסטייטמנט. לא מתאים כאן. צריך לצרוח מייסורים. זה אירוע מזעזע. צריך לעקוב באופן יומיומי, ובצורה פרו-אקטיבית, איך גלובס יטפלו בעסק הזה.