יש לכם את זה גם ברוסית?
היא יוצאת למסע בכל פרק עם תיק גב ומפה, היא קיימת בכל שפה אפשרית כמעט על פני כדור הארץ וכל ילד בעולם המערבי יכול לזהות אותה על פי החיוך, הקארה והקופיף החמוד שמלווה אותה בדרכה. דורה, נוסף על היותה פותרת בעיות מצטיינת ,צבעונית וחמודה היא מורה לסובלנות. יוצרי הסדרה בחרו בילדה היספאנית ללא מוצא מוגדר – הציורים מכילים אלמנטים מגואטמלה , מקסיקו ופורטו ריקו. המסורות הן מסורות לטיניות, ישנה מוסיקה לטינית ברקע נוסף על שירי הילדים הבסיסיים ,מילים בספרדית מעורבבות עם האנגלית כדרך קבע וכל הפעוטות בעולם, אבל כולם, נשבים בקסמיה. גם בארץ ישנה גרסה של אותה דורה בעברית והמילים בספרדית מופיעות באנגלית. בארצות הברית, ארץ מולדתה של דורה, ילדות כמוה לא מגיעות ממדינות קסומות כפי שהן מתוארות בסדרה המצויירת. רבות מהן בנות למהגרים קשי יום וחלקן היגרו בעצמן בדרך זו או אחרת לארצות הברית. בטוחני כי גם באמריקה הלטינית מרבית בנות ה5 לא בדיוק מסוגלות לצאת מהבית למסעות בגלל הסכנות האורבות להן בדרך. בעולמה של דורה אין מבוגרים ואם הם מופיעים הם נמצאים שם רק בתחילה ובסופו של הפרק בגלל שאם יבואו למסע לא יוכלו לעמוד בו. בדרכה היא פוגשת ילדים מאוסטרליה,גרמניה,רוסיה ויפאן וכולם שמחים לעזור לה וללמד אותה מילה או שתיים בשפתם. דורה היא צעד משמעותי קדימה לעומת סדרות הטלויזיה של שנות ה-90 בהן המהגרים מאמריקה הלטינית היו ללעג וקלס בעיני אמריקה (במציאות זה נמשך עד היום) . אותם מהגרי העבודה שחיפשו עתיד טוב יותר נתקלו בלא מעט גזענות, שנאה וחשד. דורה לעומת זאת מקבלת את ילדי העולם בחיבוק ללא הבדל גיל ,גזע ומין ורוצה שכולם יהיו חברים. היא אפילו לא כועסת על חטפני השועל.
דורה וקאי לאן הן שגרירות רצון טוב של בנות תרבותן-אין מה לפחד מאיתנו אנחנו אולי שונות אבל אנחנו בדיוק כמוכם, בואו לשחק איתנו, לימדו את שפתנו ויהיה כיף. האמת שזה לא רחוק מהמציאות גם בגני הילדים- ילדים מסתדרים אחד עם השני בלי קשר לשפת אמם. המודעות לתרבות וההשתייכות ללאום ולגזע מגיעים בשלבים מאוחרים יותר והופכים לקריטיים מאוד בהמשך. אם כן מדוע לנו אין שימוש במדיום הזה – התרבות הפופולארית מתחילה להתחבר אלינו בגיל הרך ואפשר להשתמש בה בכדי לחנך לסובלנות. איך אותם ילדים שגדלים על קאי לאן ודורה יוכלו אי פעם להיות גזענים כלפי סינים או אנשים שמוצאם באמריקה הלטינית? מובן שימים יגידו אם כי אני בטוחה שתהיה לתוכניות האלה השפעה בעתיד הרחוק כשהוגו צ'אבס יחליף את דורה והמפלגה הקומוניסטית את קאי לאן בתודעתם של הילדים. מדוע אם כן במדינת ישראל הילדים רואים דורה ועדיין גדלים לשנוא את מי שנמצא סביבם? התשובה פשוטה מאוד: דורה לא דומה לשום דבר שיש לנו פה. האמריקאים השכילו שכדי ליצור חברה רב-תרבותית הם צריכים לשבור את המסגרת , הקיבעון והמסוגרות – לא חייב לתת שמות לאומיים ולהגדיר מיקום גיאוגרפי ואפשר בהחלט לנתק את השפה מחווית ההגירה וסטריאוטיפ המהגר ולהפוך אותה לחוויה של תרבות ומשחק. הכוונה של דורה נהדרת אבל כשהיא מוצאת מההקשר האמריקאי אל שאר המדינות בהן היא מלמדת אנגלית (שפת הפטרון) היא הופכת לעוד דרך של האליטות להנחיל לילדים שלהן שפה שנחשבת לנעלה בשוק השפות ולא למדיום דרכו ניתן לפתח הבנה,סבלנות וסובלנות. כאן בארצנו אנחנו זקוקים לדורה מקומית ויפה שעה אחת קודם, רצוי אפילו אחת שתלך להרפתקה בכנסת ,עד אז, נסתפק בדמות חינוכית שתתייחס לכל הילדים אותו דבר. ביום שבו כל ילד בישראל יוכל לומר שלום , סליחה ותודה ברוסית, אמהרית ועברית בלי זלזול נהיה חברה מגובשת ולא גזענית. פה בארצנו ישנם ילדים שעברו מסעות כדי להגיע לארץ, אני ואחי הצעיר לדוגמה, היינו בגילאים שדורה מכוונת אליהם היום. בדרך זכינו לראות את מוסקווה ,שדה התעופה של בודפשט והרבה אנשי אבטחה מאיימים. אמא ואבא, סבתא וסבא , אנשים גדולים ואמיצים כולם היו כאין וכאפס לעומת הבידוק הבטחוני של שרמייטייבו . כדי לעבור את הטרול הרגזן במדים לא היו לנו משימות – היה על הורי לשלם על ויתור האזרחות הסובייטית ולעבור השפלה בשדה התעופה. החל מפתיחת מזוודות כדי שחלילה לא נוציא אוצרות מברית המועצות , המשך בידוק כסא הגלגלים של סבתי ז"ל (כי אנחנו בטוח מחביאים שם משהו חשוב) וכלה בבידוק הבובות שלי , מעילי ואפילו הכובע כי הם לא מתרגשים מילדות קטנות גם אם הן מפחדות. הם לא מתרגשים מילדיהם של בוגדים ועורקים עד כדי כך שגרמו לאבי- איש גדול מימדים ובעל בטחון עצמי , להתעלף בשדה התעופה מפחד . אני בטוחה שהוא לא פחד על עצמו ועדיין התמונה צרובה בראשי. היו תלאות גם אחרי זה... המעבר בהונגריה בו עדיין לא היינו בחוץ וכבר לא היינו אזרחים של שום מדינה ולבסוף ההגעה לבירת הנגב. אני לא מיוחדת יש הרבה ילדות כמוני והרבה מאוד מבוגרים שהבינו את הגודל והרצינות של להיות פתאום תת אדם , של להיבנות מההתחלה , של לגדול באחריות מתמדת ושימור החופש שאינו מובן מאליו. רובנו עדיין בחיים וחשוב מאוד לאסוף את הסיפורים האלה בשביל הדורות שיבואו אחרינו ועלולים לקבל את זכויות האדם והזכות לדרכון ישראלי כמובנים מעליהם. מדוע אם כן, אין לנו תוכנית משלנו, כחול לבן , שבה תהיה דמות שתדבר רוסית ואמהרית? הכוונה היא לא בתוכניות המעולות לילדים שקיימות בערוץ 9 למען שימור השפה בקרב אלה שכבר יודעים אותה, אלא תוכנית שתזמין את כולם ללא קשר למוצא לשחק וללמוד כמה מילים ולצאת למסע חיובי? שתראה את כל מגוון הטיפוסים שיש לנו בארץ ושבה לא תהיה שפה גבוהה ושפה נמוכה אלא כמה שפות שוות בחשיבותן . תוכנית זו תראה גם את הייחוד שיש במשפחות הילדים השונות מבלי הדבקת תוויות וזה בכלל לא חשוב היכן היא מתרחשת. נראה כי התקשורת מעוניינת יותר ביצירת הפערים בחברה מאשר בגישורם. פשעי שנאה , אפליה וקיפוח עדתי מביאים יותר רייטינג למהדורת חדשות בעתות שבין מלחמה למלחמה. |
