זה כבר כמה שנים טובות שכולם אומרים לי שאתה בדרך.

ממש מעבר לפינה, מאחורי העמוד, ליד המכולת השכונתית...

זה כבר כמה שנים טובות שאני בוחנת, מי מהם יכול להיות אתה.

שלא תטעה, לא ישבתי לחכות לך.

הלכתי ברחובות, יצאתי למקומות, הכרתי אנשים, רקמתי חברויות,

אף אחד לא היה אתה, אף אחד לא הראה סימנים שהוא מכיר אותך בכלל.

עברתי הרבה. נפלתי, קמתי, חוויתי, אהבתי ושנאתי.

ואתה, עדיין מסתובב באי שם, בטח פה קרוב.

דלתות מסתובבות כנראה מפרידות בנינו.

בשלב מסויים הפסקתי לדמיין איך אתה נראה.

וכששואלים אותי מה אני רוצה שירכיב אותך,

אני עונה שאני לא יודעת.

שאין לי רשימה של מה שאתה צריך להיות.

ושכשתגיע, לא בטוח שאדע שאתה זה אתה.

אבל אני מבטיחה לבדוק כדי לא לפספס אותך.

27 שנים זה הרבה זמן לחכות.

אבל אני לא מתייאשת.

כי אמרו כבר לפניי, דברים טובים שווים המתנה.

אז אני אומרת לעצמי, בשביל 27 שנים, אתה בטח משהו ממש מיוחד.

אז בזמנך החופשי, מתי שתרגיש שהגיע הרגע הנכון,

אני אשמח שתמצא אותי.

אני בטח מסתובבת אי שם, כנראה פה קרוב,

ממש מעבר לפינה, מאחורי העמוד, ליד המכולת השכונתית.

אולי בדלת שמסתובבת כלפי חוץ, ממש כשהדלת שבה אתה עובר,

מסתובבת כלפי פנים...