כמו רבים אחרים, גם אני הגעתי למצב של מאבק איתם. מצאתי לנכון להעלות את הסיפור שלי לאתר בתקווה שאחרים ילמדו ממנו.
במשך שנים רבות הייתי לקוח של חברת "פלאפון". להערכתי, כ -15 שנה ויותר. הכל היה טוב ויפה, שילמתי בהוראת קבע, השירות של החברה היה די בסדר, המחיר קצת פחות בסדר, אבל לא התעמתתי איתם בנושא. כך זה נמשך עד שיום אחד שמתי לב שבחשבון מופיע סעיף חדש בו מורידים ממני עוד כמה שקלים על משהו שלא היה קודם וגם לא היה מובן לי. מיד התקשרתי לחברה לברר את הנושא. המוקדנית בדקה והבהירה לי שמדובר בתשלום עבור מכשיר נוסף המשמש את אותו הקו והמותקן ברכב. עכשיו הבנתי את מהות ההורדה. "אבל זה לא היה בעבר" אמרתי לה. "נכון" היא השיבה לי, "אבל מעכשיו אנו גובים את התשלום הזה, וזה קיים גם בחברות אחרות". אמרתי לה שאינני יודע מה קורה בחברות אחרות, מעולם לא הייתי לקוח של חברה אחרת, אבל מאחר ומעולם הסעיף הזה לא היה קיים, אינני מסכים להוספתו. "מלבד זאת, האם ביקשתם את הסכמתי להורדה הזאת"? הקשתי עליה. "לא, אבל שלחנו הודעה על כך בחשבון הקודם" היא השיבה. "כנראה זה נכתב באותיות קטנות מידי" עקצתי אותה (מה שהיה די נכון). אקצר בתיאור השיחה הממושכת ואתמצת בכך שהודעתי לה שאינני מסכים למס החדש שהטילו עלי. ואז קיבלתי ממנה את התשובה שתמיד מרגיזה אותי וכמו שאומרים "הוציאה אותי מהכלים": "אין מה לעשות, זאת החלטת הנהלה ואיש לא ישנה זאת בשל כך". ה"אין מה לעשות" היא התשובה השנואה עלי יותר מכל תשובה אחרת, ומאחר וכך השיבה הודעתי לה שאני מעוניין לדבר עם מישהו בדרג גבוה יותר, לו ישנם יותר סמכויות משיש לה. היא ניסתה לשכנע אותי שלאיש אין סמכות לזכות אותי מהמס החדש, ואני התעקשתי על רצונותי, עד שביקשה ממני להמתין על הקו והיא תנסה לקשר אותי עם מנהל בשירות לקוחות. נאלצתי להמתין כרבע שעה עד שחזרה אלי והודיעה לי שאיש מהמנהלים לא ידבר איתי, ושוב חזרה על המשפט המרגיז: "אין מה לעשות ואי אפשר לשנות את המצב". "אין בעיה" אמרתי לה, "יש הרבה מה לעשות, אני עובר לחברה אחרת גם אם אקבל הצעת מחיר יקרה יותר. זה עיניין עקרוני, כסף אינו מעל הכל, אם זה היחס - אני גמרתי איתכם". כמובן שהיא ניסתה לשכנע אותי לא לעשות זאת, אבל אני הבעתי את דעתי השלילית עליה ועל חברת "פלאפון" וסיימתי את השיחה איתה. כעבור יומיים כבר הייתי מנוי בחברה אחרת. שלא תחשבו שאצלה הכל היה קל ונעים. על כך אכתוב במאמר הבא. |