כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים שלי

    0

    מרסל ומשה בדרך לרבנות

    82 תגובות   יום רביעי, 7/3/12, 09:12

    מרסל מתעוררת בבקר ומפהקת פיהוק גדול, כשידיה פרושות לצדדים ואופס העיפה מכה למשה בפנים בלי כוונה.

    מה זה ? למה? מה עשיתי?

    בקר טוב משה !!

    בקר טוב מרסל .

    אתה זוכר שהיום אנחנו הולכים לרבנות?

    כן  מרסל. אבל אולי....

    מה אולי???? אין שום אולי

    שד' דוד המלך מאחור וזהו. בשעה 11 מבין?

    אולי בואי ונשב, נשתה קפה, נשוחח כמו בני אדם מבוגרים?

    משה! אני מחפשת את עצמי. אתה לא מבין? החיים שלי ריקים. אני מחפשת משמעות לחיים שלי. משהו מעניין, מטריף ומטורף.

    כמו מה למשל?

    למשל? למשל? למשל?

    את רואה שאת לא יודעת אפילו מה את רוצה?

    אני חושב שמה שאת רוצה זה נשיקה וחיבוק טוב.

    מה את אומרת?

    מרסל פתחת זוג עיניים  ענקיות.

    כן גם זה חסר, אבל נראה לי שברבנות יהיה מה זה מעניין שחבל"ז. קצת אקשן לא מזיק.

    מרסל את זוכרת שנרשמת לחדר כושר?

    כן, נו אז מה?

    ולא התמדת שם.

    נו אז מה?

    נסעת אפילו עם איזה בחור מהפייסבוק שלך או השד יודע מי, לצימר בגולן וגם אתו לא היה לך כייף  זוכרת?

    כן , כי הוא היה קמצן חולני.

    את רואה?

    אז אולי בסופו של דבר, אני הכי טוב בשבילך?

    משה תהיה מוכן. ב-11 יש רבנות  מבין? אני הולכת להסתדר.

    מרסל נגשת למלתחה הגדושה בבגדים ונעליים ובוחרת לעצמה משהו שמתאים גם לפגישה עם רבנים. חולצה צמודה שחורה אבל מבליטה היטב את החזה המפואר שעליו שילמה הון תועפות, חצאית סגולה עם כפלים ונעליי עקב 12 ס"מ בזהב שינצוץ לרבנים בעיניים. וכמובן לקחה את תוספת השיער הבלונד פלטינה, שקנתה אתמול. איפרה את העיניים, שמה סומק בלחיים וריסים מלאכותיות ארוכות כדי שתוכל למצמץ היטב. לקינוח - ליפסטיק אדום וחושני שמשחה על שפתיה המנופחות מבוטוקוס.

    אני מוכנה, אתה מוכן?

    אני נוסע לבד ואת לבד. את רוצה להתגרש נכון?

    כן, אבל לא בא לי לנסוע לבד אני לא יודעת איפה זה.

    ניסע ביחד בסדר?

    בסדר.

    הגיעו לרבנות וחיכו.

    הבאתם שני עדים? שאל המזכיר.

    "לא מה פתאום? בשביל מה שני עדים?", מצמצה מרסל בעיניה עם העדשות הירוקות.

    כי את רוצה להתגרש גברת, לא?

    כן ,אבל לא ידעתי.

    אז תלכי הביתה תביאי שני עדים ותחזרי מבינה?

    מרסל המשיכה לבהות במזכיר ובאנשים שישבו שם ושחלקם רבו האחד עם השני. צפתה ממושכות בזוג שמשך האחד לשני בשיער ואיים  ברצח. נבהלה מבעל שאיים שיזרוק את אשתו לים ושהדגים יאכלו אותה בעודה בחיים ובעוד זוגות שצעקו צווחו ואיימו זה על זה כולל בלקיחת ילדים.

    משה ישב בשקט ורק הביט באשתו האהובה כיצד היא מתרשמת  "מהדלת האחורית של הרבנות".

    מרסל כאילו התעוררה מחלום בלהות, לקחה את ידו של משה, משכה אותו  במהירות החוצה וביקשה ללכת לאיזו מסעדה טובה ויקרה על שפת הים.  

     

     

                           כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ 2012

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (82)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/5/12 20:10:
      היי לך אהבתי את הסוף האופטימי המשך שבוע נעים
        3/5/12 19:21:
      אני מתחילה לאהוב את הזוג הזה אולי זאת אהבה אמיתית
        29/3/12 14:15:
      מקסים כתוב יפה ממש אהבתי ובהזדמנות אאחל לך חג שמח
        29/3/12 01:26:
      ''
        28/3/12 21:19:
      :) יפה
        28/3/12 19:56:
      אז הוספתי לך עוד כוכב על 90 הכוכבים שכבר היו .........וחייכתי לעצמי
      יפה
        27/3/12 21:49:
      כך צריך לעשות ואם להתגרש אז בטח לא ברבנות בישראל שם האשה משולה לשטיח אחלה סיפור
      סיפור מעולה! תודה, אסי.
        25/3/12 22:48:
      ***
        23/3/12 21:13:
      מקסים . שבת שלום
        23/3/12 19:59:
      כבוד למי שיכולה לספר סיפור יפה ומורכב (:
        23/3/12 19:48:
      סיפור מחייך, לכל החושבים על.. שבת שלום
        23/3/12 10:43:
      לא מאיים על אף אחד. לא מתחתן. רוצה? שתבוא ככה בטבעיות. בלי להציג מסמכים.
        21/3/12 19:05:
      אחלה סיפור! ד"ש למרסל ושתשמור על משה, אין הרבה כמוהו!
        20/3/12 18:10:
      מקום שמותיר חותם בכל מובן המילה בין אם נכנסים אליו ובין אם יוצאים. בכל מקרה, עדיף לעבור זאת רק פעם אחת :).
      מדליק :) יום מקסים!
      סוף טוב..הכל טוב.
      * מדליק. את שובבה לא קטנה:-) אני אוהבת את הקצב של הדברים, את ההומור. נפלא!
        18/3/12 02:00:
      טוווווב :)
        17/3/12 21:43:
      חמוד, כרגיל
        17/3/12 17:18:
      !!!
        17/3/12 17:11:
      יופי של סיפור. תמונת חיים עם כל הדילמות.
        17/3/12 14:21:
      לפעמים לא שמים לב ושוכחים שהדבר הכי טוב נמצא לנו מתחת לאף...וכולנו חוטאים ב- "עיניים גדולות"
        17/3/12 12:08:

      צטט: מיכאל 1 2012-03-12 22:14:11

      הומור חשוב לא פחות מאהבה. ואם יש אהבה וגם הומור, תמיד ילכו למסעדה ולא לרבנות.

      אוסי  יקרה,

      אני  מצטרפת  לתגובה  של  מיכאל...

      הומור  חשוב  ביותר  בחיי  בני-זוג..

      אהבתי...אין  עלייך...

      תודה   אוסי  ושבת  טובה..

      סאלינה

       

       

        14/3/12 10:31:
      תמצית חיינו. למזלנו המציאות חזקה מן החלום (בדרך כלל).
        14/3/12 10:18:
      נחמד! וסוף טוב הכול טוב.
        13/3/12 21:01:
      סיפור מקסים תמשיכי ככה
        13/3/12 20:28:
      סחתיין עלייך
        13/3/12 19:05:
      *בסוף מה שנמצא ליד הכי טוב:)))))))
        13/3/12 18:59:

      ייייישששששששששששששש

      סוף טוב הכל טוב (-:

      איזה יופי אוסי יקרה לליבי נשיקה

       נהנתי מהסוף של הסיפור

       

      תודה ענקית על התמיכה הנפשית והעידוד

      ניפלא עם חברים כמוך, אוסי יקירתי

       

      * וחיבוק הכי אוהב שבעולם

        13/3/12 08:50:
      האופי וההתנהגות של הזוגות המתגרשים אכן נתנו למרסל פרופורציות על פיהן גילתה מהו משה (ממנו היא רוצה להתגרש) באמת...
        12/3/12 22:34:
      משה נשמע אחלה בן אדם, גבר לעניין, עושה כל מה שאומרים לו, האם משה הוא כלב או אדם ? (: *
        12/3/12 22:14:
      הומור חשוב לא פחות מאהבה. ואם יש אהבה וגם הומור, תמיד ילכו למסעדה ולא לרבנות.
        12/3/12 20:28:
      כתיבתך מרתקת .
        12/3/12 09:13:
      מה יעלה בגורלה של מרסל לאחר הגרושים תמשיך לספר על מעלליה בפנויה? אוהבת את ההומור בכתיבתך.
        12/3/12 00:47:
      אלופה
        11/3/12 20:56:
      אין עלייך. כל מה ששאת כותבת מרתק אותי.
        11/3/12 20:14:
      כן כן עדיף מסעדה. בהחלט
        11/3/12 18:11:
      זה נשמע כמו הרפתקאותיה של בורגנית לא יציבה, גרסת גבעתיים. תמשיכי לכתוב אוסי, אוהבים אותך.
        11/3/12 14:06:

      זוג עם פוטנציאל ל...התפתחות.

        11/3/12 11:10:
      אוהבת את הזוג הזה
        10/3/12 21:21:
      זה יכול להיות הסיפור "איך מרסל ובעלה לא התגרשו.. :)
        10/3/12 21:14:
      ?
        10/3/12 18:43:

      יקירתי
      קבלי בינתיים כוכב אהבה ממני.
      אני לא מרוכזת לפני מספר דקות שוב אזעקה באשדוד
      שבוע טוב**

        10/3/12 18:28:
      לפרק..ממש קל אבל לבנות ולשמור קשה מאוד..אבל עדיף... יפה נהנתי מהכתיבה וגם ממוסר ההשכל ..אחלה שבוע
        10/3/12 17:44:
      גם להתגרש צריך מזל
        10/3/12 13:24:
      נהנתי לקרוא תודה
        10/3/12 08:56:
      חחחח חזרה בה הדשא של השכן לא כל כך ירוק...
        10/3/12 06:47:
      תמימות......לצד צבעוניות......מקסים!
        9/3/12 23:03:
      כמו באגדות חחח
        9/3/12 21:59:
      בתיאבון להם
        9/3/12 19:34:
      הלוואי וכל הזוגות היו מבינים זאת. הלוואי וזה היה כל כך פשוט. אחזור לככב אח"כ בינתיים * קטן אחד ממני.
        9/3/12 17:02:
      מקסיםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
        9/3/12 16:33:
      חחחח..המציאות טפחה למרסל על הפנים, סוף סוף היא הבינה שמשה אחד ביד טוב יותר מכמה וכמה "מושים" ברבנות.. :))
        9/3/12 14:37:
      סוף סוף טוב. תודה ששיתפת בפוסט משובח אשמח לקרוא עוד ועוד שבת מבורכת בחום ואהבה צחיתוש
      צודקת! הן לפרק הכי קל ולא נראה לי שכל כך רע לה בחייה. לפעמים כל שצריך הוא רק קצת פסק זמן או טלטלה קטנטנה כדי לגרום להתפכחות ולהבנה. יפה כתבת(-:
        9/3/12 12:23:

      כתבת נהדר!!

      איו ספק שמסעדה טובה,

      עדיפה על הרבנות

        9/3/12 09:54:
      * מרסל ומשה צריכים לעשות יחד שיעור בישול. מרסל תבשל ומשה ילך לשוק.
        8/3/12 23:52:
      היא מבינה מהר מרסל, אבל צריך להסביר לה הרבה... :)))
        8/3/12 22:37:
      האהבה תמיד מנצחת.
        8/3/12 18:32:
      בסה"כ נחמד אבל... מה קרה להומור שהיה בסיפורים שלך על הזוג הזה? בלעדיו זה די יבש. לתשומת הלב: ידיה פרושות, לא פרוסות חס וחלילה, לפרוסות. השגיאה הזאת, אגב, נמצאת עכשיו בכל מקום בעיתונות. השושרש פ.ר.ש פשוט נעלם. קפלים ולא כפלים. ריסים מלאכותיים ארוכים- ריס הוא זכרי.
        8/3/12 16:59:
      בסוף זה לא הסתדר
        8/3/12 15:59:
      חבל בניתי על מרסל
        8/3/12 15:56:
      ממשה עד משה ,אין כמו משה ...מסתבר שבחוץ לא הכל מלבלב ,גם המזל שיחק למרסל ,לא ידעה בקשר לעדים ...כתוב משעשע עם לקח אדיר .אהבתי מאוד אוסי .פורים שמח יקירתי .
        8/3/12 15:55:
      עוד פעם מתגרשים ? ...טוב נו..מחר.
        7/3/12 23:09:
      מרסל המשעשעת מבינה שגירושין זה לא כמו ללכת לסרט, מתעוררת למציאות ואולי היא דוחה את הקץ כי לא העריכה נכון את ההשלכות. אולי בעתיד תחזור שוב לשם,את זה נדע אולי בהמשך הסיפור.
        7/3/12 22:36:
      הוספת תגובה סוף טוב הכל טוב!! תמיד יכול להיות יותר גרוע אז לפעמים צריך לשמור על מה שיש אה? טוב לא במקרה שלי לא רוצה לזכור את המקום ההוא משום צד, (-:,,,,,, חג שמייח
        7/3/12 22:25:
      הדשא של השכנים הרבה יותר ירוק כך גם הצרות.... חג שמח
        7/3/12 21:52:
      יופי של סיפור. חג שמח :))
        7/3/12 21:42:
      דווקא שד' דוד המלך, מקדימה !. טוב, שלא תדעי :)
        7/3/12 20:43:
      קטע הומוריסטי, נאיבי אך נעים לקריאה. מצפה להמשך. בינתיים- פורים שמח.
        7/3/12 20:24:

      חיוךחחח כמו פרסומת פחד נגד עישון!

        7/3/12 19:50:
      סיפור חמוד
        7/3/12 19:21:
      מרסל ומשה, אחלה זוג:-)))) יופי של סיפור!
        7/3/12 18:54:

      לא יותר פשוט שתרעיל אותו וזהו?

        7/3/12 18:40:
      אוסי אלופה בסיפור סיפורים. דרוש המשך!
        7/3/12 18:28:
      מזכיר לי סרטים הוליוודיים שתמיד נגמרים בהפי אנד. החיים הם לא סרט. ואם הם סרט, אז זה לפעמים סרט אימה.
        7/3/12 15:42:
      לעיתים כשרואים את הצרות של האחרים, מבינים שהצרות שלנו קטנים הם, ואז נפקחות העיניים והשכל גובר על הרגש.
        7/3/12 15:37:
      משה....משה.....חג פורים שמח!
      הופעה של מיליון דולר, הוכיחה לה שחיים כאלה יכול לתת לה רק משה. אולי הוא לא מושלם, אך הוא לא ירצח אותה והוא ילמד לחיות עם שגעונותיה, כי זה מה שיש. ומזל גדול ואולי משמים, שלא ידעה הגברת המכובדת שהיא צריכה שני עדים, כי על פי שניים יקום דבר. מזל שלא היו ומזל שלנו, שהרווחנו סיפור משפחתי מעלילות מרסל ומשה. פורים שמח יהודית

      תגיות

      פרופיל

      OCN
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין