מרסל מתעוררת בבקר ומפהקת פיהוק גדול, כשידיה פרושות לצדדים ואופס העיפה מכה למשה בפנים בלי כוונה. מה זה ? למה? מה עשיתי? בקר טוב משה !! בקר טוב מרסל . אתה זוכר שהיום אנחנו הולכים לרבנות? כן מרסל. אבל אולי.... מה אולי???? אין שום אולי שד' דוד המלך מאחור וזהו. בשעה 11 מבין? אולי בואי ונשב, נשתה קפה, נשוחח כמו בני אדם מבוגרים? משה! אני מחפשת את עצמי. אתה לא מבין? החיים שלי ריקים. אני מחפשת משמעות לחיים שלי. משהו מעניין, מטריף ומטורף. כמו מה למשל? למשל? למשל? למשל? את רואה שאת לא יודעת אפילו מה את רוצה? אני חושב שמה שאת רוצה זה נשיקה וחיבוק טוב. מה את אומרת? מרסל פתחת זוג עיניים ענקיות. כן גם זה חסר, אבל נראה לי שברבנות יהיה מה זה מעניין שחבל"ז. קצת אקשן לא מזיק. מרסל את זוכרת שנרשמת לחדר כושר? כן, נו אז מה? ולא התמדת שם. נו אז מה? נסעת אפילו עם איזה בחור מהפייסבוק שלך או השד יודע מי, לצימר בגולן וגם אתו לא היה לך כייף זוכרת? כן , כי הוא היה קמצן חולני. את רואה? אז אולי בסופו של דבר, אני הכי טוב בשבילך? משה תהיה מוכן. ב-11 יש רבנות מבין? אני הולכת להסתדר. מרסל נגשת למלתחה הגדושה בבגדים ונעליים ובוחרת לעצמה משהו שמתאים גם לפגישה עם רבנים. חולצה צמודה שחורה אבל מבליטה היטב את החזה המפואר שעליו שילמה הון תועפות, חצאית סגולה עם כפלים ונעליי עקב 12 ס"מ בזהב שינצוץ לרבנים בעיניים. וכמובן לקחה את תוספת השיער הבלונד פלטינה, שקנתה אתמול. איפרה את העיניים, שמה סומק בלחיים וריסים מלאכותיות ארוכות כדי שתוכל למצמץ היטב. לקינוח - ליפסטיק אדום וחושני שמשחה על שפתיה המנופחות מבוטוקוס. אני מוכנה, אתה מוכן? אני נוסע לבד ואת לבד. את רוצה להתגרש נכון? כן, אבל לא בא לי לנסוע לבד אני לא יודעת איפה זה. ניסע ביחד בסדר? בסדר. הגיעו לרבנות וחיכו. הבאתם שני עדים? שאל המזכיר. "לא מה פתאום? בשביל מה שני עדים?", מצמצה מרסל בעיניה עם העדשות הירוקות. כי את רוצה להתגרש גברת, לא? כן ,אבל לא ידעתי. אז תלכי הביתה תביאי שני עדים ותחזרי מבינה? מרסל המשיכה לבהות במזכיר ובאנשים שישבו שם ושחלקם רבו האחד עם השני. צפתה ממושכות בזוג שמשך האחד לשני בשיער ואיים ברצח. נבהלה מבעל שאיים שיזרוק את אשתו לים ושהדגים יאכלו אותה בעודה בחיים ובעוד זוגות שצעקו צווחו ואיימו זה על זה כולל בלקיחת ילדים. משה ישב בשקט ורק הביט באשתו האהובה כיצד היא מתרשמת "מהדלת האחורית של הרבנות". מרסל כאילו התעוררה מחלום בלהות, לקחה את ידו של משה, משכה אותו במהירות החוצה וביקשה ללכת לאיזו מסעדה טובה ויקרה על שפת הים.
כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ 2012
|